המיני-סדרה "ציפור אלוהים שבשמיים" (המשודרת אצלנו בסלקום tv) מתרחשת בתקופה מדממת ונפיצה במיוחד של ההיסטוריה האמריקנית. הימים הם ימי טרום מלחמת האזרחים, בשיא המתח ששרר בין מדינות הדרום שתמכו בעבדות, לבין מדינות הצפון שביקשו לסיימה. בחסות מיליציות מקומיות חמושות, היו פשיטות הדדיות ואלימות דבר שבשגרה, והעימות הגדול והמכריע כבר היה באופק. ג'ון בראון (אית'ן הוק), בעל אדמות מאוהיו, היה מהבולטים שבמתנגדי העבדות. אלא שלשיטתו של בראון, השחרור הגדול לא יגיע בדרכי שלום - הוא האמין בכל ליבו ומאודו שהתנגדות אלימה היא המפתח, ודחף להתקוממות מזוינת של העבדים השחורים נגד נוגשיהם הלבנים. אדיקותו הדתית רק תדלקה את המסר שלו. מבחינתו מדובר היה בצו אלוהי, וכל העומד בדרכו כמו עמד בפני האל עצמו.
"ציפור אלוהים שבשמיים" - טריילר
אבל בראון לא רק דיבר והמריד - יחד עם בניו, מתנדבים אידיאליסטים ועבדים משוחררים הוא הקים מיליציה לוחמת, שהייתה מרופטת וכאוטית, אך בהשפעת מנהיגה הלוהב והפנטי, גם חסרת רחמים. בראון ואנשיו חרשו את מדינות הדרום, בייחוד את קנזס, טבחו בבעלי-עבדים ושחררו את כל מי שרק יכלו. בהפוגות מהלחימה, בילה בראון את זמנו במדינות הצפון העשירות, מקושש תרומות עבור המשך הלחימה ונושא נאומים חוצבי להבות נגד העבדות ואלו המבקשים לשמרה. בשלהי 1859, אחרי פשיטה הרת-אסון על מחסני נשק בווירג'יניה, נתפס על ידי אנשי צבא, נשפט ונתלה. אבל מותו של האיש רק העצים את האגדה שנרקמה סביבו, ומורשתו התגלתה כגורלית והייתה מהקטליזטורים לפרוץ מלחמת האזרחים, כשנה וחצי לאחר מכן.
עד כאן, שיעור ההיסטוריה. לא רק מפני שהגיע הזמן לדבר על הסדרה שמתארת את כל האירועים הללו, אלא גם מכיוון שהגישה העקמקמה ושופעת ההומור השחור של "ציפור אלוהים שבשמיים" מנטרלת כל שמץ של דידקטיות, מהזן שלעיתים מכביד על דרמות תקופתיות גנריות יותר. עם תיאורה הססגוני והפרוע של גיבורה הססגוני והפרוע, היא עושה חסד רב עם בראון, בחסות תצוגת המשחק הטוטאלית של הוק, ומתבלטת בטון הייחודי והחריג שהיא משיגה במהלך שבעת פרקיה. אך מרשים במיוחד הוא האופן שבו היא מתארת את האיש ומסע הצלב שלו מבלי לפסוח על האלמנטים האמביוולנטיים יותר הטמונים בו - כמו הפנאטיות הדתית שהנחתה אותו, האמצעים האלימים שבהם נקט, והאופן שבו שליחותו הנעלה סימאה אותו לעובדת היותו איש לבן נוסף שמחליט עבור שחורי-העור מה יעשו עכשיו. תסמונת המושיע הלבן, כפול אלף.
עבור יוצרי הסדרה, הוק ומארק ריצ'רד - שעיבדו למסך את ספרו זוכה הפרסים מ-2013 של ג'יימס מקברייד - הצוהר לגילוי דמותו של בראון טמון בנער שחור, הנרי שקלפורד (ג'ושוע כיילב ג'ונסון), שמתלווה אליו ולחבורתו אחרי שבראון מחולל מהומה שמובילה למות אביו. בראון, מצדו, בטוח שהנרי הצעיר הוא בעצם הנרייטה, ובהתאם הוא מלביש אותו בשמלה ומציג אותו כנערה. הנרי, שיודע היטב שמרגע שאדם לבן מחליט משהו יהיה בלתי אפשרי להניאו מכך, לא טורח לתקן אותו. וכך, עם הכינוי "אוניון" (בצל) שניתן לו על ידי בראון, הוא מוצא את עצמו משתרך אחריו במהלך השנים הבאות, דרך היתקלויות אלימות עם בעלי עבדים, קור ומחסור בעת ההימלטות מכוחות החוק, ופגישות עם חלק מהאישים הבולטים ביותר של תנועת ההתנגדות לעבדות, כמו פרדריק דאגלס (דויד דיגס) והארייט טאבמן (זאינב ג'ה).
האסטרטגיה הנרטיבית פה ברורה ומוכרת מיצירות אחרות. דמותו של הנרי/הנרייטה היא הפילטר שדרכו מוגשת לנו "ציפור אלוהים שבשמיים", אווטאר של הצופה המבקש להכיר את דמותו המרתקת של ג'ון בראון. אלא שהנרי איננו מובהק ומוגדר מספיק על מנת להחזיק את הסדרה כאשר בראון לא נמצא על המסך. הוא נסחף באירועים במקום להניעם, מגיב במקום ליזום, ובאופן כללי נותר בצל של הדמויות הגדולות מהחיים המקיפות אותו. תצוגת המשחק המעט מונוטונית של ג'ונסון הצעיר, שנע בין מרירות לבלבול וחוזר חלילה, לא ממש עוזרת.
עבור היוצרים הוק וריצ'רד, הנרי גם מהווה אמצעי להדגשת הקונפליקטים האירוניים שבדמותו של בראון - מושיע שלא ביקש את רשותם של אלו שביקש להושיעם, שרתם אותם למלחמה מתוקף אמונותיו הדתיות, ובדרכו האידיאליסטית, היה לא פחות דורסני ומסוכן מאויביו המושבעים. וזה עובד, אבל קשה להתעלם מכך שכאשר הסיפור זונח את בראון ומתמקד בהנרי, "ציפור אלוהים שבשמיים" נחלשת משמעותית.
מאידך, כמויות האנרגיה שמביא איתו הוק לתפקיד מספיקות כדי לסחוב אותה גם ברגעיה החלשים יותר. הוא טוען את בראון באש המכלה של מטיף אוונגליסטי, כולו תשוקה בוערת לתיקון עולם, ובכל מחיר. הוק גם מאפשר לו מספיק רגעים קטנים של חסד, רצון טוב וקשב כדי להפוך אותו לאנושי במפגיע ומצחיק מאוד, אקסצנטרי וגדול מהחיים ככל שיהיה. בידיו, כל הניגודים הללו יוצרים דיוקן מרתק, מעמיק ולא שגרתי של אדם שההיסטוריה שפטה בעיקר בשל מניעיו, ופחות בשל מעשיו. ובדיוק כמותו, גם "ציפור אלוהים שבשמיים" היא דרמה תקופתית מרתקת, מעמיקה ולא שגרתית שלא תרצו להחמיץ.
