לאפרת גוש יש סיפור לספר. היא שרדה את תופת ההתמכרות לאלכוהול, ניצחה אותה והגיעה לצד השני. היא חכמת השבט, שרוצה לחגוג את אופוריית הניצחון על המחלה. מועדון הבארבי בתל אביב אמש (ד') היה מלא בילדים וילדות, בעיקר בשנות התיכון, שגומעים כל מילה של גוש. "יש פה הרבה ילדים בקהל, אני מרגישה כמו מסר מהלך", היא צוחקת, אבל בעיקר גאה. הדרך שעברה ניכרת בעוצמות של הביצועים שלה ושל הלהקה המצוינת, עוצמות שתמיד היו שם. הסיפור שלה הוא כזה של ניצחון והקהל שלה, צעירים וצעירות שנושאים אליה עיניים, מקשיבים.
אפרת גוש מבצעת את "הבא שנוגע בי מת" בהופעה במועדון הבארבי
(צילום: נדב אבס)
גוש תמיד הייתה יוצרת חכמה ומקורית, אבל לאחרונה היא אחראית למהפכה של ממש. את ההופעה היא פותחת עם הסינגל החדש שלה, "הבא שנוגע בי מת". זה המנון מהפכני: רגע משמעותי וראשוני בתולדות המוזיקה כאן. אין ולא היה לפניו שיר פופ במיינסטרים של אמנית מבוססת, ידועה ומוערכת, כלומר - שיש לה מה להפסיד, שמתאר בצורה כל כך קשה אלימות מינית, בלי מטאפורות וללא עלי גביע. אין ולא היה רגע מוזיקלי שנשמע כל כך שמח ושלם, שיש בתוכו מניפסט עצמאות לנשים באשר הן.
היא מגישה את השיר מבלי לנשום: המילים רודפות אחת את השנייה אבל ברורות מאי פעם. בקליפ לשיר, אותו גוש ביימה בעצמה, היא מוקפת בנשים שיוצרות סביבה מעגל ושומרות עליה. על הבמה המוזיקה שומרת עליה. המהלך בשיר הוא של שבירה ובניה מחדש: "ברגע ההוא רוחי נשברה [..] עכשיו גם לי יש סכין חדה משלי. מקורבן לשורדת ללוחמת אני רוח פרצים", היא שרה, כשבסופו היא מקימה "צבא של נשים". השיר נכנס עד כה לפלייליסט הלילה של גלגל"צ וגם לזה של 88, ויש לקוות שימשיך ויגיע לכמה שיותר אוזניים. אני מקנאת בילדות בקהל שיש להן את השיר הזה להישען עליו, להשתמש בו כמעקה גואל במפגש שלהן עם הטרדות ותקיפות מיניות.
עוד ביקורות מוזיקה:
רגע חזק נרשם כשגוש הציגה את השיר "כוח גדול", שיצא לפני כחצי שנה, שבו היא מתעדת את ההתמודדות שלה עם הגמילה. השיר מתקבל באהבה עצומה בקהל. "אני שמחה לספר שאני נקייה ממש עוד שנייה שנתיים", היא מכריזה בגאווה. "רוב הסיכויים שאני לא האדם המכור היחיד פה. היו תקופות שהייתי מאוד-מאוד לבד. הייתי בודדה. לא רק שהייתי לבד, גם לא ידעתי איך להושיט את היד ולבקש עזרה. ובגלל זה, זה יותר לא מובן מאליו בשבילי - זה שאני נמצאת כאן איתכם. אני לא מתביישת ואין לי סודות אפלים, ואתם כוח גדול".
אפרת גוש מבצעת את "כוח גדול" בהופעה במועדון הבארבי
(צילום: נדב אבס)
על ההופעה מעיק רק דבר אחד: האורחים. במשבצת המתבקשת מככבים אלון עדר ויוני בלוך, ושניהם מיותרים לחלוטין. הקלילות הבנאלית והאגבית של עדר נועדה לרכך אולי את ה"קושי" של גוש, שמגיעה ממסורת הארט-רוק של קייט בוש, טורי איימוס ורג'ינה ספקטור. העיבודים לולייניים והרפתקניים, השירה מטפסת למעלה; היא אופראית, טקסית ומגיעה מתוך מסורת בה מוזיקה צריכה להיות "רצינית" ולא רק מבדרת. מדובר במרחק אלף שנות אור מהגיטרות האשכנזיות של עדר, שירי אמצע הדרך של ארץ ישראל הישנה וה"טובה", מלודיות שאפשר להצטרף אליהן בלי תשומת לב מיוחדת. הקהל לא יסכים איתי: הם עפים מהתרגשות כלפי שני האורחים. הקהל יודע את כל המילים בביצוע של גוש ועדר ל"שיר לאמא", שירו משנת 2016.
3 צפייה בגלריה
אפשר להגביל את כמות האורחים כדי לשמור על הדרמה שהיא חלק בלתי נפרד מהמוזיקה שלה. אפרת גוש ואלון עדר בהופעה בבארבי
(צילום: מוטי קמחי)
כך גם האירוח של יוני בלוך, שותף ותיק, איתו החלה גוש את הקריירה בשנת 2002 כזמרת ליווי. בלוך הוא דמות קריקטוריסטית, החנון המצחיק, והמילים שלו תמיד מושרות בחצי חיוך. הוא נאמן למסורות של הלהקות וויזר ובן פולדס פייב, ותופס את דמות הגאון השקט שהוא יותר ממה שכולם חושבים. הוא משתלט על ההופעה, לא בכוונה או בזדון, אלא כי ככה השירים מעוצבים. למשל, בשיר "לא קל / לא פשוט" משנת 2010 גוש נשארת עם קולות הרקע, ה"לה לה לה" וה"אה אה". אבל למה שהיא תהיה הסייד-קיק בזמן שבלוך הוא גיבור העל? עם היכולות הווקאליות שלה, זה פשוט בזבוז.
האינטראקציה בין החברים הוותיקים בכל זאת מקסימה, וכשבלוך מספר ש"מגרד" נכתב במקור לגידי גוב ויהודית רביץ, זה מצחיק ושובה לב בו בזמן. ועם זאת, היה אפשר להגביל את כמות האורחים כדי לשמור על הדרמה שהיא חלק בלתי נפרד מהמוזיקה של גוש. יתכן שהייתה כאן מחשבה על שיטת ה"סנדביץ'": כשמניחים משהו קשה בין שני דברים קלים, הוא הופך לקל יותר. אבל אין בכך צורך, כי הקהל לא מפחד מהתהומות הרגשיים שגוש מציגה. הוא רק רוצה עוד מזה.
3 צפייה בגלריה
למה שהיא תהיה הסייד-קיק בזמן שבלוך הוא גיבור העל?אפרת גוש ויוני בלוך בהופעה בבארבי
(צילום: מוטי קמחי)
כמו מעגל מושלם, "קרב אגרוף" סוגר את ההופעה באותו תו חזק ובלתי מתפשר של התנגדות. "קודם כל, הגני על הגוף", מנחה גוש את הילדות. היא שרה את השיר הזה מתוך הקהל, נכנסת אליו, מתמסרת לחלוטין לידיים שמושטות אליה, להבזקי צילומי הסלפי ולחום האנושי. היא מספרת לכל הילדות בקהל איך להתמודד עם העולם כשהוא נגדנו. איזה כיף לילדות ולילדים של היום שיש להן את אפרת גוש, השורדת הגדולה שיכולה לנחם, ללמד ולהראות להן את הדרך.
