הפעם הראשונה שליאור נרקיס הופיע בהיכל התרבות בתל אביב הסתיימה עבורו במפח נפש. זה היה ב-2009 וכותרת הכתבה שעלתה למחרת ההופעה הייתה "היכל החפלה", בעקבות התנהגותו של הקהל שביזה את המקום עם עישון בתוך האולם, עמידה על הכיסאות והתנהגות מכוערת באופן כללי שלא כיבדה את נרקיס או את המקום. אז עוד האמנתי שזה חדש, שהקהל שמגיע לראשונה למעוז כמו היכל תרבות מלא בהתרגשות ועם הזמן התופעה תתאזן והקהל יבין שאין דין הופעה במועדון קסטלו כמו באמפיתיאטרון בקיסריה.
13 שנה אחרי אותה ההופעה, ישבתי בשורה השנייה בקיסריה בהופעתה של זהבה בן לרגל 30 שנה ל"טיפת מזל". כבר בשיר השלישי עמדו עלינו אנשים שנדחפו מאחור, צעקו, הסתירו לצופים מבוגרים שישבו והרסו את הערב לרבים בקהל. ניסיתי להעיר לבחורות שעמדו על הראש שלי שזה לא נעים לי והן פשוט צפצפו עליי ועל המאבטחים שניסו לעשות סדר במקום. אחרי כמה דקות התייאשתי ועברתי לעמוד בצד כי אי אפשר היה ליהנות בכלל. גם כשהייתי במופעו של אייל גולן בבלומפילד מקומות מסומנים היו בגדר המלצה.
בהופעתו של איתי לוי באותו המקום שהתרחשה מוקדם יותר השבוע, הערב נגמר באלימות פיזית. אולי זה גילם הצעיר של הנוכחים או החום הכבד של אוגוסט, אבל הכתובת על הקיר כבר שנים. הופעות שלא מסתיימת באירוע שכזה הן בגדר נס.
ההתנהגות של הקהל בהופעות אלו היא כמו של המגיבים ברשת ושל הנהגים בכביש - אלימה, כוחנית ודוחה. כעת הצטרף לזה טרנד חדש של זריקת חפצים לבמה בזמן ההופעה בעת שהאמן מבצע משיריו וההופעות ממשיכות כרגיל. כאילו מחכים לאסון. למה חברות האבטחה לא עצרה מופע עד שאיתרו את משליכי החפצים? בעידן שבו ההופעות מצולמות ומתועדות, למה לא מתקיימת אכיפה כלפי מפרי הסדר?
הבעיה מתחילה ומסתיימת באכיפה ובגישה של אנשי האבטחה שמנסים להכיל ולהרגיע כדי לא להרוס את המופע בזמן שהאמן על הבמה, אבל בגישה הזו, זה רק עניין של זמן עד שיבוא האגרוף הבא. עדיף שההופעה תופסק לדקה כבר בהתחלתה, ויעיפו מי שמפריע ויחנכו את הקהל פעם אחת ולתמיד מאשר לאפשר שרשרת אירועים שכזו בכל הופעה מחדש, ובעיקר לגרום למי שרכש כרטיס ויושב במקומו להתענות ולסבול על לא עוול בכפו בגלל בריונות.
הגיע הזמן שהקהל יתחיל להתנהג בצורה תרבותית ומכובדת עבורו, עבור המקום ועבור האמן אותו הוא בא לראות וליהנות משיריו, הגיע הזמן שינקטו עונשים חמורים נגד מי שלא מתנהג בצורה הולמת. לפעמים אסור להצגה להמשך.
