המתח בין משפחת המלוכה הבריטית ונטפליקס מעלה הילוך. העונה הרביעית של "הכתר", שהשליכה את הנסיך צ'רלס ושאר תושבי וינדזור תחת אוטובוס קומותיים, כבר עוררה את חמתם המלכותית. ברקע מרימים ראש גם ההסכם שחתמו עם ענקית הסטרימינג הארי ומייגן, שנמלטו מבריטניה לחיקה החם של הוליווד, וסרט הדוקו המתוכנן על הנסיכה דיאנה, שיכיל הקלטות שלה שלא פורסמו מעולם. עכשיו נטפליקס תוקעת עוד מסמר בארון עם "דיאנה: המחזמר", שהיה אמור לעלות בברודוויי כבר בשנה שעברה אבל נדחה עקב הקורונה. בסוף השבוע האחרון (שבת) עשתה נטפליקס היסטוריה קטנה כשאפשרה ללקוחות שלה לצפות במחזמר על המסך הקטן עוד לפני ערב הפתיחה שלו על הבמות, שנקבע ל-17 בנובמבר הקרוב.
"דיאנה: המחזמר" – טריילר
(באדיבות נטפליקס)
אם להיות כנים וקצת דרמטיים, נדמה שהמניע העיקרי מאחורי שיבוץ המחזמר הוא יצירת עניין מחודש ב"הכתר", תוך תחיבת אצבע בפרצופה של משפחת המלוכה הבריטית. אחרי שנושל מכל האלמנטים שהופכים צפייה חיה במחזמר לחוויה ומחפים על פגמים אפשריים - אולם גדול, במה מוארת ואווירה נכונה, נוכחות של קהל והחיבור לשחקנים - "דיאנה: המחזמר" משוטט מעט חסר מטרה. הוא דוחס למופע של שעתיים את התחנות החשובות במסע של דיאנה מהרגע שפגשה את צ'ארלס ועד הפרידה שלהם (השנים שעמדו במרכז העונה הרביעית של "הכתר"), ואף מקדיש גם דקות קצרות בסופו למותה המצער, אבל לא מצליח להחליט אם הוא פארודיה בוטה, סיפור מרגש או סתם סקירה ליניארית של הכותרות שדיאנה סיפקה לצהובונים הבריטים.
ג'ו דיפייטרו, המחזאי זוכה הטוני, הכיר את דיאנה כמו כל אמריקני טיפוסי. הוא ידע שהיא התחתנה עם צ'רלס ושהייתה מעורבת מאוד בפעילות צדקה, אבל הרעיון להפוך את הסיפור שלה למחזמר צץ אצלו אחרי שקרא ספר על חייה והתוודע למשולש האהבה שהיא הפכה בלית ברירה לחלק ממנו. או כמו שהוא הגדיר את זה, "היא הייתה נסיכת הפופ של האייטיז", דיפייטרו החליט לשתף פעולה עם דיוויד בריאן, הקלידן של בון ג'ובי, כדי שיכתוב את המוזיקה למחזמר, ונשבע שהם "עבדו קשה כדי לא להפוך את המופע לצ'יזי או זול". דיפייטרו משנע במהירות את דיאנה, שזכתה ב"עבודה האיומה ביותר בבריטניה", בין אכזבה רגשית, נאיביות ילדותית, נדיבות אלטרואיסטית, ערמומיות ודיכאון - וככזה, לא פלא ש"דיאנה: המחזמר" לא מתעלה מעל מופע קאמפי לחובבי ז'אנר הממלכה.
עם זוכת הטוני ג'ודי קיי בתפקיד המלכה אליזבת, ג'ינה דה ואל בתפקיד דיאנה, רואו הארטראמפף בתפקיד צ'רלס וארין דייבי בתפקיד קמילה, "דיאנה: המחזמר" מנסה לקחת את צופיו אל אחורי הקלעים של חיי הנסיכה ולהפוך אותה לאנושית. וקשה להגיד שהוא מצליח. עם שירים תמוהים כמו הבחירה ב"שמלת הפאק-מי" מול הריאיון החושפני של צ'רלס בטלוויזיה, ההתכתשות הפומבית עם קמילה פרקר בולס (שזוכה לייצוג אנושי ואוהד, יש לציין) או ההצגה המגוחכת של ג'יימס יואיט, הרומן-מהצד של דיאנה שזוכה למשחקי מילים עגומים הנוגעים להיותו "מורה לרכיבה", דיפייטרו לא באמת מסוגל להעמיק אל תוך העולם הרגשי של הגיבורה שלו. מצד שני, תיאום ציפיות הוא חלק גדול מהחוויה, ולערב אלכוהולי סלחני על הספה מול מחזמר מברודוויי - "דיאנה: המחזמר" עשוי להספיק.
