שומעים את התקתוק הזה? זה הסיפור של הארי ומייגן ובית המלוכה מחשב את קיצו לאחור. אחרי הריאיון של בני הזוג לאופרה ווינפרי וסדרת הדוקו-ריאליטי שיצרו על חייהם עבור נטפליקס שעלתה בחודש שעבר, מגיע הספר האוטוביוגרפי של הארי, SPARE, שייצא ביום שלישי ושני ראיונות שמקדימים אותו: האחד לאנדרסון קופר האמריקני ב-CBS (שיהיה זמין לצפייה בארץ החל ממחר, ג', ב-yes ובסלקום TV) והשני לעיתונאי הבריטי והידיד הטוב של הארי, טום ברדבי, שכיתת רגליו עד לקליפורניה כדי לראיין את הנסיך ל-ITV הבריטית (ריאיון שבו יהיה ניתן לצפות החל ממחר, ג', ב-yes). אם צמד המילים 'חשיפת יתר' עולות לראש, אתם כנראה צודקים.
מתוך "ספיישל אנדרסון קופר מראיין את הארי ל-'60 דקות'"
(צילום: באדיבות yes)
הנה תקציר למי שפספס את הפרקים הקודמים של "כשהארי פגש את מייגן": הבחירה של בנם הצעיר של הנסיכה דיאנה והמלך צ'רלס בשחקנית אמריקנית גרושה ממוצא מעורב, ירחם השם, לא התקבלה בעין יפה בבית המלוכה הבריטי, שממילא נמצא במסלול השחיקה המהיר של יוקרתו הציבורית. הארי ומייגן טענו לגילויי גזענות ואיומים מצד גורמים שונים וכמו כן לסיקור עוין בתקשורת, וכשהארמון סירב להכיר בסכנות שארבו להם ולספק אבטחה בהתאם, הם נמלטו לקליפורניה, התנערו מתפקידם בבית המלוכה ועשו את המהלך הטבעי בהתחשב במצבם: עברו לגור בחווה וחתמו על חוזה ענק עם נטפליקס. ומאז ועד היום מתקיים סוג של דיאלוג חד-כיווני בינם ובין האנשים שהותירו מאחור, בעיקר המלך צ'רלס, להלן האב, והנסיך וויליאם, להלן האח. מייגן והארי מתראיינים וחושפים פרטים דיסקרטיים מההתרחשויות בארמון, ואילו בית המלוכה מצידו לא מגיב ורק שולח מידי פעם אנשים מטעם להכחיש ולהטיח האשמות חזרה. קופר קצת יותר תקיף, ברדבי קצת יותר סלחן וזהיר, אבל חומרי הגלם זהים.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
הריאיון של הארי אצל ברדבי אינו שונה מהבחינה הזאת. במשך שעה וחצי הוא מספק למראיין עוד מאותו דבר, ואין טעם להכחיש - מצוקת חומרים אמיתית מסתמנת באופק. עיקר הריאיון סב סביב המצוקה של הארי כילד אחרי מותה של דיאנה, האמונה שהטבלואידים הם כוחות הרשע שהרסו את חייו והטענות נגד בית המלוכה שמשתף פעולה עם אותם טבלואידים. אלא שנדמה שהחשיפה התדירה של הארי ומייגן לתקשורת הולכת ומרופפת את הטענות שלהם, בעיקר זו נגד העיתונות הצהובה. בכל חשיפה כזאת, שהם מצמידים אליה מניעים נאצלים ביותר, הם בסך הכול לא שונים מכל משפת סלבס שמכבסת את הכביסה המלוכלכת שלה בחוץ. במקרה הזה הכביסה הזאת מרתקת יותר מכביסה של משפחות אחרות, וגם מפרנסת אותם, אבל זה מה שזה - כביסה מלוכלכת שמזינה בדיוק את אותם הגורמים שהם נוזפים בהם ביד אחת ומאכילים ביד השנייה.
2 צפייה בגלריה
מתוך "הנסיך הארי: הראיון"
מתוך "הנסיך הארי: הראיון"
בסך הכול לא שונים מכל משפת סלבס שמכבסת את הכביסה המלוכלכת שלה בחוץ. מתוך "הנסיך הארי: הראיון"
(צילום: באדיבות yes)
הבעיה נעוצה בעובדה שכל הסוסים של הארי ומייגן שעטו בכל הכוח בסיבוב הראשון ועכשיו נדמה שאין להם יכולת להשלים את השאר. הפרטים שמשתנים מריאיון לדוקו לעוד ספר הם בעיקר אנקדוטות קטנות ורכילותיות - הנסיך וויליאם תקף את הארי, הנסיך נסע במנהרה שאמו נהרגה בה והגיע למסקנה שאין מצב שזה היה קורה אלמלא הפפראצי, קמילה הדליפה שיחות שלה עם קייט לעיתונות - בסופו של דבר זוהי רכילות, והיא מגוחכת בדיוק כמו מוסד המלוכה, מגוחכת כמו העובדה שהארי צריך לבקש את רשותה של המלכה להתחתן כשיש לו זקן ולא להתגלח. כן, מחלוקת אמיתית מחייו של נסיך בריטי. אנקדוטות כאלו מן הסתם ירתקו את המשוגעים לדבר ואפילו יעניינו ברמה הרכילותית, אבל קשה להגיד שיש בהן בשורה. כל אלה מעמידים באור מעט מגוחך את ההצהרה שלו לקראת סוף הריאיון אצל ברדבי ש"אני לא יודע אם אחי ואבא שלי ייצפו בריאיון או יקראו את הספר, אבל אני מקווה שמה שצריך להיאמר ביני לבינם יישאר פרטי". בוא.
לזכותו של הארי ייאמר שהוא מרואיין מצוין, רהוט ומאוד דיפלומטי, ורואים שהוא הגיע לשם אחרי טיפול ארוך וגם אינטואיציה טבעית ליחסי ציבור, מן הסתם משהו שאתה מפתח כשאתה גדל בארמון המלוכה. כשהוא מלווה בקריינות של עצמו מקריא קטעים נבחרים מהספר שלו, הארי בהחלט נותן עבודה. התיאורים שלו על האופן שבו סירב להאמין שאמא שלו איננה קורעים את הלב או ההבנה שאבא שלו לא בנוי להורות יחידנית ושהוא סובל מבעיות נפשיות מסוימות. ולא אשקר שהזלתי דמעה.
2 צפייה בגלריה
מתוך "60 דקות" עם הנסיך הארי
מתוך "60 דקות" עם הנסיך הארי
החלק הכי יפה בראיונות האלה הוא האופן שבו הארי מנרמל את בית המלוכה. מתוך "60 דקות" עם הנסיך הארי
(צילום: באדיבות סלקום tv)
למעשה החלק הכי יפה בראיונות האלה הוא האופן שבו הארי מנרמל את בית המלוכה וגורם להם - ולעצמו - להיראות כמו אנשים רגילים עם צרות רגילות וסכסוכים משפחתיים רגילים, פעולה שמשולה להמתת חסד של המוסד, ואפשר להבין למה האנשים שהשאיר מאחור, שכל תפקידם הוא לתחזק את הדימוי המורם מעם, נוטרים לו טינה. הוא אישי, חשוף במידה, מודע לעצמו ואנושי במידה, כלומר בריטי. "אני לא רוצה מוסד (Institue), אני רוצה משפחה", הוא נועץ במשפט מדויק את לב העניין בריאיון עם ברדבי.
יכול היות שבראי ההיסטוריה המהלך של הארי ומייגן יקבל משמעות הרבה יותר עמוקה, אולי אפילו ייזכר כסדק הראשון שפירק את מוסד המלוכה, אבל יותר סביר שזהו בסך הכול שינוי פניו של המוסד, שמתאים את עצמו לרוח הזמן - סלבס הופכים יותר ויותר אנושיים, ויורדים אל הקרקע. הארי עצמו מנהל במקביל כמה תביעות נגד גופי עיתונות בריטים אבל המשבר שלו עם משפחת הגרעין ממנה הגיע לא מונע ממנו להעיד שהוא מעולם לא היה מאושר יותר. בהתחשב בעובדה שהם כבר לא מחוברים לעטין הממלכתי, יש לקוות שאושר יימכר בנטפליקס באותה הצלחה שבה נמכרת כביסה מלוכלכת.