"הדרמות של חייו התחילו הרבה קודם", "הסיפור הוא הרבה יותר גדול מזה שאנחנו מכירים" – לפעמים קומוניקטים לפרויקטים טלוויזיוניים מייצרים, בדיעבד, את האפקט ההפוך מזה שכיוונו אליו. כזה הוא המקרה של "אמיר פרישר גוטמן: חייו ומותו של כוכב פופ", שעלתה אתמול ב-yes ועוקבת בשלושה פרקים אחרי מסלול חייו של מי שהתפרסם כאחד מחמשת חברי להקת הבנים היי פייב.
מתוך "אמיר פרישר גוטמן: חייו ומותו של כוכב פופ"
(באדיבות yes דוקו)
אמיר פרישר גוטמן היה בן 41 כשמצא את מותו לפני כשבע שנים, בטביעה בים סוער, לאחר שנכנס אליו עם אחייניתו. מעבר למותו בטרם עת של אדם צעיר ומוכשר, הטרגדיה התבטאה בעובדה שבאותו היום חגג פרישר גוטמן את מה שכינה "יום ההולדת השני שלי", כלומר יום של שמחה והודיה על חיים שקיבל מחדש. הסיפור של גוטמן מוכר - הוא אובחן כחולה לימפומה וקיבל טיפולי כימותרפיה שלא שיפרו את מצבו, עד שהתעקשות של המשפחה על חוות דעת נוספת בארצות הברית הובילה לקביעה שהאבחנה הייתה שגויה, וגוטמן כלל אינו חולה בסרטן אלא פיתח מחלה בשם קיקוצ'י-פוג'ימוטו, בעלת סימפטומים דומים. גוטמן הספיק לחיות עוד שנה אחת עם בן הזוג שלו, ינאי פרישר, ובנם רוי, אבל ביום השנה הראשון לגילוי המשמח הוא קיפח את חייו. רק בחודש שעבר התבשרנו שלתביעה העומדת כנגד בית החולים "איכילוב" התווספו ראיות חדשות, המצביעות, לטענת בני המשפחה, על ניסיון לטייח את הטעות ולהסתיר מהם מידע.
האמת צריכה להיאמר - הצטרפות המקרים הזו היא כנראה הדבר הגדול ביותר בסיפור של פרישר גוטמן, ובניגוד למה שהקומוניקט מבטיח, הסיפור אינו הרבה יותר גדול מזה שאנחנו מכירים, אלא הוא בדיוק הסיפור שלמדנו להכיר במסגרת הסיקור בכלי התקשורת. מסגרת הזמן המשמעותית שאותה סוקרת "חייו ומותו של כוכב פופ", שיצרה ציפי ביידר ("אמהות אבודות"), מתחילה בחייו כמתבגר שמסתיר את נטייתו המינית והאופן שבו המשיך להסתיר אותה כשלוהק להיי פייב, מתוך מחשבה שהפרסום יעכב את הקריירה שלו, ואת הייסורים שנגרמו לו בשל כך. לאחר מכן מגיע פרק שעוסק בפירוק ההרכב המצליח והיציאה של פרישר גוטמן מהארון, כמו גם נישואיו לבן זוגו והפיכתם להורים.
הפרק השלישי עוסק בקריירה המצליחה של הכוכב כבמאי, כוריאוגרף ומפיק, באיחוד המתוכנן של היי פייב - 20 שנה לאחר הפירוק, שאותו יזם וביים גוטמן, בביטול של מופע האיחוד המסוקר והמצופה בעקבות מצבו הפיזי של פרישר-גוטמן, הטיפולים הארוכים והמתישים, הגילוי שמדובר בטעות וחגיגת החיים המחודשת. הפרקים מכילים קטעים מיומנו האישי של כוכב הפופ, ראיונות עם אנשים שאהבו ועדיין אוהבים אותו כמו בן זוגו, ינאי, הוריו, שני אחיו, חברי להקת היי פייב, מיכל אמדורסקי, חברי וחברות ילדות ואנשי מקצוע שמולם עבד. הם כוללים תיעוד שיזמה ביידר עצמה וגם סצנות מתוך "מחוברים" בהשתתפותו, בשנותיו האחרונות, כולל תיעוד מצולם די מפורט של היום האחרון בחייו ונסיבות מותו.
אין ספק שהסיפור של פרישר גוטמן אכן מכמיר לב. תיאור הטביעה שלו וניסיונות ההחייאה, הפרידה ממנו והעובדה שבנו הקטן נותר ללא אב, הוא אכן עצוב מאוד. אבל סיפור חייו שקדם לו – כל מה שקשור לנטייה המינית שלו, לשנים שבילה בהיי פייב, להתפרקות והקשיים שחווה כשניסה לאחד את הלהקה – כל אלה מפורטים בסדרה תוך חזרתיות מיותרת ובעיקר מתוארים כנסיבות חיים יוצאות דופן או מנופחות לכדי ממדים לא ריאליים, שבעיקר עושים להם עוול.
אני בטוחה שפרישר גוטמן היה אדם מקסים, כישרוני וכריזמטי, יופיו החיצוני מודגש שוב ושוב על ידי המרואיינים השונים וגם על ידי התסריט עצמו, והמציאות מוכיחה שהיו לו אוהבים רבים. אבל הסיפור שלו לא מחזיק שלושה פרקים בני שעה אלא אחד במקרה הטוב. אופן ההתמודדות שלו עם החיבוטים והמצוקות שחווה ראוי להערכה, אבל הסדרה הייתה יוצאת נשכרת בהחלט מקיצוץ ועריכה הדוקים יותר, כמו גם הפחתה בניסיון לשוות לנרטיב שלו מונומנטאליות שאיננה שם מלכתחילה. בניגוד לנוף הנשקף מהפנטאוז של עולם הפופ, לפעמים דווקא מגורים צמודי קרקע מותירים הרבה יותר רושם על הצופה, כשזה מגיע לציפיות מהטלוויזיה שלו.
