מה אתם יודעים, אמילי קופר חזרה והיא בהחלט עקבית, כלומר שומרת על המוניטין שלה כזוועה טלוויזיונית, משמע עונה לחלוטין על כל הציפיות. לא שזה באמת משנה, כי במקרה של "אמילי בפריז", שהעונה השלישית שלה עלתה אמש (ד') בנטפליקס, הציפיות הן מלכתחילה לא העניין. אפשר להתווכח אם היא אסקפיזם מוצלח או לא (אישית אני נוטה להאמין שגילטי פלז'ר צריך לכלול גם את החלק של הפלז'ר ולא רק הגילט), אבל איש לא יחשוד בסדרת הפיליבסטר הזאת שפניה ליצירה משמעותית או לאמירה כלשהיא, והיא גם לא מתיימרת להיות כזאת. להיפך. היא חוגגת את הקלוריות הריקות שלה ומספקת לצופה את מה שהיא מבטיחה: עשרה פרקים במהלכם לילי קולינס תדלג ברחבי פריז עם הבאבל-טי, תלקט גברים ולקוחות כאילו היא אמבפה מול שער ריק, תלבש בגדים שישרפו לכם את הרשתית ותזנק לראש טבלת הצפיות של נטפליקס עם הבעה מתנצלת ומעושה.
אמילי בפריז, עונה 3 – טריילר
(באדיבות נטפליקס)
אבל למה להשבית את השמחה? "אמילי בפריז", שעד היום היוצר שלה דארן סטאר ("בוורלי הילס 90210" ו"סקס והעיר הגדולה") הצליח לסנכרן את יציאתה של כל עונה עם גל של קורונה, הפכה למסורת של פריקת עול, רביצה מול המסך, שחרור שתי האונות בשמחה ששמורה להורדת-החזייה-שלך-בערב-כשאת-מגיעה-הביתה וריור מוחי עליז מול סליק ההבעות האינסופי של קולינס ולהקתה. הבשורות הטובות הן שבגזרת העלילה אפילו נרשם שיפור קל, כלומר אמילי קיבלה משהו שמזכיר עלילה ומישהו אפילו מזכיר פעמיים את הפילוסוף ז'אן-פול סארטר.
העונה הזאת מתאפיינת בקבלת החלטות של ממש – היא צריכה להחליט אם היא רוצה לעבוד עם מדלן, הבוסית שלה משיקגו או עם סילבי (פיליפין לירוי-בוליו המשגעת), שפתחה חברה חדשה משלה. היא צריכה להחליט אם היא רוצה להישאר עם אלפי (לוסיאן לאון לוויסקאונט), הגבר המושלם עם המבטא המושלם שלא ממהר להכיר אותה למשפחה המושלמת שלו, או להיכנע למשיכה שלה לגבריאל (לוקאס בראבו), המסעדן ההורס והמודחק עם השיק הצרפתי שאי אפשר לעמוד בפניו. ואת כל זה היא צריכה לעשות עם פוני! שהיא גזרה לעצמה! אין ספק, כשמגיע הזמן לקבל החלטות מכריעות כדאי שמישהו ירחיק מהבחורה הזאת חפצים חדים.
2 צפייה בגלריה
תזנק לראש טבלת הצפיות של נטפליקס עם הבעה מתנצלת ומעושה. מתוך "אמילי בפריז" - עונה 3
(צילום: באדיבות נטפליקס)
מכיוון שמדובר בבינג' בזק, "אמילי בפריז" כרגיל מורחת את הפרקים הראשונים והדרמה נדחקת בעיקר לשלושת הפרקים האחרונים. אבל בפן החיובי סטאר נותן חיזוק משמעותי לחלקים הטובים באמת של הבייבי שלו, להלן הדמויות הנשיות של מינדי (אשלי פארק, האישה והתזמון הקומי) שמקבלת עלילה של ממש, משולש רומנטי, קריירה מוזיקלית ואפילו אירוויזיון; וסילבי, שמנווטת את הקריירה שלה בעולם שאפתני ונכלולי, ומצליחה לשמור על הקשיחות שלה אבל עדיין לעגל את הדמות ולתת לה נפח. כל אלו גורמים לי להגיע למסקנה ש"אמילי בפריז" יכולה להיות נסבלת, כל עוד נצליח להוציא ממנה את אמילי ונשאיר את פריז המהממת ודמויות המשנה. אפילו ההעמדה המטופשת של אמריקנים מול צרפתית נרגעה, ומסתפקת באזכור של החיבה האמריקנית למגדל אייפל.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
הקריירה של אמילי זה נחמד והכול, אבל ברור שהעניין האמיתי נמצא בשאלה האם גבריאל ואמילי סוף סוף ימצאו את עצמם ביחד. סוף העונה הזאת – אם התפתחות העלילה היא משהו שמחזיק אתכם מול "אמילי" אז כן, הנה מגיע הספויילר – סוף סוף משאיר אותם אחד עם השני אחרי שכל המכשולים הוסרו ונדחקו הצידה, ואת ההחלטה לגבי העתיד המשותף שלהם הם יצטרכו לקבל בעונה הבאה. אבל לא הכול נפתר באופן סכריני כמו המהלכים המקצועיים של אמילי, שהופכים את ההברקות היצירתיות שלה – וואו, מסנן של חתול בישיבת זום זה כל כך קורונה 2019 – להצלחה מסחררת.
2 צפייה בגלריה
עונה שמתאפיינת בקבלת החלטות של ממש - ועוד עם פוני! מתוך "אמילי בפריז" - עונה 3
(צילום: באדיבות נטפליקס)
כן, הנסיבות סוף סוף מאלצות את אמילי לעשות החלטות של מבוגרים, עם פשרות והכול, ולא רק להסתפק בלפתוח עוגיית מזל ולקוות לטוב. כן, אמילי קופר הצעירה מתבגרת. אמילי קופר שלנו! אז נכון, היא לא לקחה אסיד אבל היא קראה את האנטר ס. תומפסון אז היא מבינה את הרעיון. אז אני מאחלת לך בהצלחה, אמילי, יש יסוד סביר להניח שהכול יסתדר בשבילך מוקדם או מאוחר ואל תדאגי, זה יגדל.
