בוקר טוב וברוכים השבים לארצם של בני החורין ומולדתם של האמיצים, אל מורשת הקרב של מלחמות הפן ומאבקי התקציב, אל הנשים שרוצות יותר מדי והגברים שחולמים על מלוכה, אל מתחם נווה אילן בו מה שהיה הוא שיהיה. אמש, בהדחה הראשונה של העונה, נפרדנו ממאיה. אחרונה להיכנס וראשונה לצאת, למרות שבימים הקצרים שלה בבית היא התנהגה כאילו היא שם כבר חודש לפחות. מאיה נכנסה ברעש וצלצולים והודיעה, כמו רוב הדיירים לפניה, שהיא מגיעה לעשות סדר בבית ושהיא לא תהיה אסקופה נדרסת, והיא עשתה מאמץ להיות קולנית מספיק כדי לא להיבלע ברבבות הדיירים שמשוטטים בבית, אבל היא עשתה טעות של מתחילים בבחירת היריבה שלה בהדחה.
כנראה שעל סמך הימים בהם היא צפתה ב"אח" מבחוץ היא הסיקה שיובל לוי היא טרף קל. היא רגישה מאוד, איטית להיחשף, לרוב השיחות שהיא מנהלת בבית צריך לצרף מתורגמן כי היא מדברת בלבל גבוה בכמה משלבים מהאנשים שמולה. היא לא קיבלה בכלל זמן מסך בפרקים, אולי אפילו פחות מאלון, פרי אהבתם של שלט חוצות ומשימה מפוספסת לחלוטין של ההפקה. אז מאיה הניחה שהדומיננטיות שלה תמחץ את יובל עוד לפני הקפה של הבוקר, ולזכותה ייאמר שהיא הייתה כנה ולא ניסתה לייפות את הבחירה, אלא אמרה בריש גלי, אותה אני יכולה לנצח.
לכתבות נוספות בנושא:
אבל מאיה לא לקחה בחשבון שבסופו של יום יובל לוי והיא יושבות על אותו מדף. אם הייתה בוחרת באלון או אפילו ביובל מעתוק, שלא הייתה להם שום נקודות השקה איתה, היה לה סיכוי הרבה יותר טוב. יובל לוי הייתה האנדרדוג הרהוט שליבם של הצופים יצא אליו, בעיקר אחרי המונולוג בחדר האח שסגר לה את הפינה. מאיה הייתה מלכת הכיתה הקלאסית, וכידוע אין דבר מסוכן יותר מצופים שרוצים חוויה מתקנת לימי התיכון שלהם. היא הופתעה, אני בטוחה, אחרת לא הייתה לובשת משהו קצת יותר ייצוגי מפיג'מה לערב הדחה, אבל זאת בהחלט תזכורת מרעננת לעובדה שמה שרואים מנווה אילן לא רואים מהבית ולהפך.
פרק ההדחה הורכב ממשוכות האין ברירה, אלו שחייבים לצלוח אותן בכל עונה כדי להתקדם הלאה, אבל לפחות הדור הנוכחי נראה כאילו הוא בא לפה כדי לעבוד. אין תקופת הסתגלות, כולם הגיעו עם שיעורי בית מוכנים והם יותר מנכונים להתאהב, לריב, לאיים ולבכות. הזוגיות של לין ורוי דחסה בשבוע מערכת יחסים של חצי שנה, והיא נכנסה להילוך רביעי ברגע שלין ירדה במדרגות. תוך שבוע הגענו למצב המוכר להכאיב של מערכת יחסים לא מאוזנת בה הנקבה זקוקה לחיזוקים אינסופיים והזכר מרגיש חנוק. נשים מגיבות לסיטואציה הזאת באחד משני אופנים: הדחקה והתעלמות בתקווה שהזכר יימשך שוב אל רעיון הכיבוש או התאבססות רגשית במטרה לגרום לרגשות אשם אצל הצד השני ולהשאיר אותו קרוב. ניוז פלאש: אף אחת מהדרכים לא פותרת את הבור הרגשי, אבל לכו תספרו את זה לאנושות.
לין שמסתמנת כדרמה קווין לא קטנה ושנראה שמודעות עצמית היא ממנה והלאה - בוחרת באופן טבעי באפשרות השנייה, התאבססות רגשית. ולכן כל מה שהיא מפרשת כהתרחקות של רוי, החל משינוי הסדרי השינה ועד העובדה שהיו לו אקסיות בחיים שחי לפני השבוע שהעבירו יחד, מתפרש אצלה כסכין בלב - לא דרמטי בכלל - וגורר קריסה. גם רוי לא בדיוק מופת לבגרות, הבחור עדיין מבכה את העובדה שאף אחד לא בחר בו למלך הכיתה, אז השילוב ביניהם הרסני ואם יורשה לי, גם לא סקסי בכלל.
המשוכה השנייה שאנחנו נאלצים לחצות היא סתיו, אוצר בלום לידיו של העורך העצלן או החרד. סתיו היא הטיפוס שכל פסיכולוג הגון בהפקה כמו "האח הגדול" היה מחזיר הביתה במונית אחרי הפגישה הראשונה וממליץ על טיפול ארוך טווח. אן לי מושג איך היא הגיעה אל השלב הזה, כי מבחינה מנטלית סתיו היא בגיל שעדיין אסור לצפות בו בתוכנית, לא לדבר על להשתתף. היא אפילו לא טרולית, היא פשוט חור שחור של תשומת לב, וזה כל כך זועק שלתת לה להיכנס לבית גובל בניצול של בחורה שיכורה. ברור שהיא תעצבן את הדיירים, בנאדם שטוען ששיער דוחה אוכל, שאם היא תהיה אנורקסית ותמות או תיפול לבריכה ותמות זה יהיה על המצפון של השאר, שבכל שיחה מוצאת הזדמנות להיפגע, שמאיימת שהיא תעשה קנסות אם לא יעשו מה שהיא מבקשת, הוא מטרד ובסופו של דבר יהפוך גם לשעיר לעזאזל.
ברור שחלק מהבקשות שלה מוצדקות אבל מרוב תוספות שיער אף אחד כבר לא רואה את הביסקוויטים. תביעות אינסופיות להתחשבות יובילו להיעדר מוחלט של התחשבות, ועם כל האמפתיה שלי למצב הנפשי של סתיו אני לא צריכה לגור איתה באותו בית ואני כבר עצבנית חלאס. אם לאח הגדול היו, סלחו על הצרפתית הסקסיסטית שלי, אשכים, הוא היה נותן לנו שתי דקות שלה מנופפת בשיער וסוגר עניין. אבל במצב הנוכחי סתיו היא פיתוי גדול מדי בשביל עורך שמחפש מתחת לפנס את הפרק הבא שלו, נקווה שהצופים ידעו לתקן אותו.
עוד דברים שצריכים לעבור מן העולם ולא יורחבו מקוצר היריעה: הבהלה לסולחה בין שניר לספיר, די כבר עם תיקון העולם הפולני. מספיק סבלנו מזה ב"הישרדות". ספיר היא בחורה הרבה יותר מעניינת מחוץ לסיפור המריבה עם אחיה. תנו לה לפרוח. ויכוחי תקציב כבר לא מביאים איתם שום בשורה. רוצים להטריף את הדיירים? תטריפו אבל תראו לנו את ההשלכות, לא את הריב המשעמם. אם אין ברירה, לקצר משמעותית. נקסט. אחרונים חביבים, אנשים שאוהבים להיות לבד אבל, מעשה שטן, מעדו ונפלו למיונים של "האח הגדול", ועכשיו הם תקועים עם עוד טריליון דיירים בבית קטנטן וצווחני. דעו מנין באתם ולאן אתם הולכים. אני רוצה לנצל את הבמה ולהכריז רשמית על טים יענקי, שנותן לנו המחשה מאלפת לדו קיום, ואמן ויהיה החסידי הראשון שיזכה בפורמט. עד לפעם הבאה, אילליקה!