כבר כששריל לי ראלף עשתה את דרכה אל במת האמי כדי לקבל את הפרס על שחקנית המשנה בסדרת הקומדיה "אבוט אלמנטרי" (Abbott Elementary), היה ברור שיש כאן משהו אחר. הקהל הריע ועמד בהתרגשות לכבוד השחקנית (המוכרת מתפקידה כדי מיטשל ב"מואישה"), ונכון שהקהל באמי קם ומריע לא מעט, אבל לפעולה הפעם התלוותה תחושה מסוימת של עוצמה, שהתגברה כשראלף החלה לשיר כשבידיה הפסלון. בקול חזק ובטוח היא פתחה את פיה, ולאחר מכן קראה בהתרגשות: "לכל מי שאי פעם היה חלום, וחשב שהחלום שלו לא מתגשם ולא יכול להתגשם - אני כאן כדי לספר לכם שכך נראית אמונה". ראלף אגב היא האישה השחורה השנייה בלבד בהיסטוריה שזוכה בפרס זה.
הביקורות המשבחות, הזכיות בטקס האמי בפרסי הליהוק, שחקנית המשנה וכתיבת סדרת הקומדיה, וכמות הציוצים שהציפו את טוויטר במהלך הערב (לפי אתר "וראייטי" הסדרה קיבלה הכי הרבה ציוצים מצד משתמשים מארצות הברית), הבהירו ש"אבוט אלמנטרי" הצליחה לעשות משהו לקהל האמריקני. משהו שטרם חצה את הים והגיע אלינו, וחבל שכך. בסוף החודש תעלה העונה השנייה של הסדרה, שהוגדרה לא פעם כיורשת של "המשרד", ואנחנו החלטנו לנצל את הזדמנות ולהציג אותה בפני הקהל הישראלי, בתקווה שבקרוב מאוד גם היא תעשה את דרכה אלינו, היישר לדיסני+.
"אבוט אלמנטרי" שמשודרת בהולו וברשת הטלוויזיה ABC, עוקבת אחר ג'אנין גיטס, מורה בכיתה ב' שעושה הכול כדי לעזור לתלמידיה בבית הספר העני שבו היא מלמדת בפילדלפיה, ושממש לא במקרה כל התלמידים שבו שחורים. הסדרה שייכת לז'אנר המוקומנטרי, שמשמעותו דוקומנטרי-בכאילו. כמו ב"המשרד" וב"קופה ראשית" עוקבת המצלמה אחר המורים והתלמידים בבית הספר כמתעדת את חיי היום-יום שלהם, כשמדי פעם מדברות הדמויות השונות ישירות למצלמה.
העלילות שמתוארות בה לא גרנדיוזיות, אלא קטנות ופשוטות. אנחנו עוקבים אחר גיטס (אותה מגלמת יוצרת הסדרה קווינטה ברונסון), המורה האופטימית והנמרצת, בניסיונותיה לשפר את בית הספר הלקוי שסובל ממגוון בעיות - שירותים סתומים, מחסור באספקה, מנורות מהבהבות במסדרון ומנהלת שעסוקה בעצמה במקום בתלמידים. ברקע ישנו המורה המחליף החתיך שנראה שמתאהב בגיטס וסובל מהטרדות מיניות מצד המנהלת; המורה הוותיקה והקלאסית (בכיכובה של שריל לי ראלף) שוויתרה על הניסיון לשנות דברים בבית הספר ומקבלת את המציאות כפי שהיא, והעירייה שמעדיפה להשקיע במבנים חדשים מאשר בבית הספר ובתלמידיו. "אבוט אלמנטרי" לא מתיימרת לספק דרמה גדולה, אבל מצליחה להעביר מורכבות ועומק. הדמויות שלה ברורות, הדיאלוגים שנונים, המשחק מעולה (ראלף מרשימה במיוחד) והטיימינג של הבדיחות שלה מדויק. בדיוק כמו ב"קופה ראשית" וב"המשרד", "אבוט אלמנטרי" מצליחה להיות מצחיקה בגלל הדמויות הטובות שלה והסיפורים הכיפיים והמעניינים שהיא מספרת.
לא סתם הסדרה זכתה להצלחה ענקית בארצות הברית. כבר בפרק השני שלה היא הגיעה לרייטינג הגבוה ביותר ב-ABC מאז שודר פרק הסיום של "משפחה מודרנית", ובסופו של דבר הפכה לתוכנית הנצפית ביותר של הרשת מאז סדרת הסיטקום "הקונורים" (The Conners, 2018). ב-RottenTomatoes היא זכתה לציון של 97 אחוז, וב-IMDB היא מחזיקה בדירוג 8.2. המבקרים לא חסכו בשבחים עליה. ב"ניו יורק טיימס" הוגדרה הסדרה כ"סנסנציה", וב"גרדיאן" נכתב כי "יש לה את תחושת הקהילתיות של 'מחלקת גנים ונוף', את הדיוק של 'משפחה מודרנית' ואת הקסם של 'טד לאסו' - אבל גם את הדבר הזה שלה שהופך אותה למצחיקה במיוחד". ב"רולינג סטון" נכתב גם כי יוצרת הסדרה ברונסון מייצרת מהפכה בטלוויזיה, בכתבה שכותרתה "זה העולם של ברונסון, וכולנו רק צוחקים בתוכו".
ונראה שהקסם האמיתי של הסדרה אכן טמון ביוצרת שלה - ברונסון בת ה-32, שגדלה ונולדה בפילדלפיה והחלה את דרכה בקומדיה בפרסום סרטונים קומיים באינסטגרם. ב-2016 היא מכרה שתי סדרות רשת ל-BuzzFeed ושלוש שנים לאחר מכן שיחקה בסדרת הטלוויזיה A Black Lady Sketch Show של HBO. במאי 2021 הפיקה ב-ABC את הפיילוט ל"אבוט אלמנטרי".
ברונסון, יוצרת, שחקנית וקומיקאית סיפרה בראיונות כי ההשראה לסדרה המצליחה שלה הגיעה מאמא שלה, שבמשך שנים רבות עבדה כמורה בפילדלפיה. "הלכתי לבית הספר שבו היא לימדה מכיתה א' עד כיתה ה'", סיפרה ל"דדליין". "הייתי נוסעת איתה לבית הספר ומבלה איתה גם אחרי הלימודים. חוויתי הרבה מהחוויות שלה". דבר נוסף שהיווה עבורה השראה ביצירת הסדרה, לדבריה של ברונסון, היה התשוקה לתת בחזרה. מוקדם יותר השנה היא הודיעה כי צוות ההפקה ורשת ABC הסכימו לתרום חלק מהתקציב של הסדרה למורים בבתי ספר. "בחרנו להעביר חלק מהכסף שנועד לשיווק הסדרה עבור אספקה למורים", אמרה היוצרת לפני כחצי שנה.
ברונסון נאבקה מול הרשת גם על ליהוק של שחקנים לא מוכרים לסדרה. "היה לחץ להשיג שם גדול בליהוק של אווה (מנהלת בית הספר, ת"מ)", אמרה בראיון ל"דדליין". אבל הייתה לי הרגשה שכשנראה את השחקנית הנכונה נדע את זה, ושאני לא חושבת שאנחנו צריכים את השם הכי גדול". לבסוף לדבריה, כשהוחלט ללהק את השחקנית הלא מוכרת ג'אנל ג'יימס, ב-ABC רטנו על כך, אך ברונסון נאבקה. "אמרתי שפשוט לא אכפת לי. אני יודעת שהיא מתאימה". ברשת ויתרו.
"ג'ימי קום, ניצחתי"
טקס האמי ה-74 שהתקיים בתחילת השבוע התנהל על מי מנוחות, ומלבד כמה בדיחות על המלך צ'רלס, גילן של בנות הזוג של ליאונרדו דיקפריו והתכנים של נטפליקס, לא היו אירועים חריגים. רגע רבע-דרמטי אחד התרחש כשהקומיקאי ג'ימי קימל, שהיה אמור להציג את הזוכה בפרס על כתיבת סדרת הקומדיה הטובה ביותר, "התעלף". קימל נגרר לבמה על ידי השחקן וויל ארנט, לאחר שכביכול שתה יותר מידי מרגריטות בגלל שהפסיד את פרס האמי למנחה ג'ון אוליבר בקטגוריית תוכנית הטוק שואו הטובה ביותר. אלא שהבדיחה נמשכה זמן ארוך מדי, וקימל נשאר שכוב על הרצפה גם כשברונסון הוכרזה כמנצחת וגם כשהיא עלתה לבמה ונאמה את נאום הניצחון שלה. "ג'ימי קום, ניצחתי", היא אמרה לו על הבמה, אך ללא הצלחה. קימל נשאר שם. לאחר מכן הרשת סערה בביקורת על קימל, בטענה שגנב מהיוצרת את הרגע שלה - הזכייה הראשונה שלה בפרס האמי. גם כוכבת הסדרה "אבוט אלמנטרי", שריל לי ראלף, התעצבנה על המהלך ואמרה במסיבת עיתונאים: "הייתי לגמרי מבולבלת, לא ידעתי מה קרה. רציתי שהאיש הזה יקום מהרצפה, ואז הבנתי שזה ג'ימי קימל. הו, איזה חוסר כבוד, ג'ימי! אמרתי לו את זה גם בפנים, הוא הבין".
כדי להחזיר לו התפרצה השבוע ברונסון למונולוג הקבוע של קימל בתוכנית הטוק שואו שלו כשפסלון האמי בידיה. היא לקחה את הבמה בתוכניתו של קימל והמשיכה שם את נאום הזכייה שלה, לאחר שלדבריה זמנה נגזל ממנה בטקס עצמו. בהמשך התוכנית קימל התנצל בפני היוצרת על "הקטע הקומי המטופש" שהוא ביצע על במת האמי. "אנשים אמרו שגנבתי לך את הרגע ואולי זה נכון, ואני מצטער שעשיתי את זה", אמר הקומיקאי. "הדבר האחרון שהייתי רוצה לעשות זה להעציב אותך כי אני מעריך אותך כל כך, ואני חושב שאת יודעת את זה, אני מקווה שאת יודעת את זה".
אבל ברונסון עצמה טענה כי היא לא התרגשה מההתנהגות של קימל בטקס. היא הודתה לו על התנצלותו מולה בתוכניתו, והמשיכה הלאה. אחרי הזכייה בפרס האמי היא אמרה: "אני רוצה להמשיך להפוך את הסדרה למעולה, ואני חושבת שזה דורש כמות מטורפת של פוקוס". כמו ראלף, אגב, גם היא האישה השחורה השנייה בלבד שזוכה בפרס שלה.
במאי האחרון נבחרה ברונסון לרשימת 100 אנשים המשפיעים של מגזין TIME. המגזין דימה את היוצרת ל"אולר שווייצרי שיכול, ויעשה הכול". עוד נכתב בכתבה אודותיה כי היא "מחוללת שינוי בטלוויזיה", ו"משתמשת בקומדיה כדי להאיר על הבעיות בחינוך הציבורי, ועושה זאת בדרך אמיתית ומעוררת הזדהות - לא כדי לדכא, אלא כדי לתת תקווה לכך שאנחנו יכולים לעשות טוב יותר. טוב יותר בתמיכה במורים, בתלמידים ובמשפחותיהם, וטוב יותר בלהעניק להם את החינוך שהם ראויים לו".