בלעתם בבינג' את "משחק הדיונון"? הבנתם שאתם לגמרי בעניין של פנטזיה רצחנית, אקשן, סיפורים מרגשים על חברות ואולי נגיעות של אג'נדה כללית על המצב הקיומי שלנו? אז סיכוי טוב שתאהבו, אולי אפילו תעדיפו, את "בורדרלנד".
"בורדרלנד" - טריילר
(בורדרלנד - טריילר)
סולידריות בין סדרות טלוויזיה היא לא עניין נפוץ במיוחד אבל גם זה קורה: "בורדרלנד" היפנית עלתה לנטפליקס בדצמבר לפני כמעט שנה אבל ההייפ של "משחק הדיונון" זיכה אותה בעדנה מחודשת, בהיותה סדרת אקשן אסייתית עם לא מעט קווי דמיון למניפסט הקוריאני המדמם, והיא חזרה אל עשרת הגדולים של שירות הסטרימינג בישראל. אז אם לא היה לכם מספיק מהראשונה, אתם בהחלט עשויים ליהנות מהשנייה.
כשהיא מבוססת על מנגה יפנית מצליחה שפורסמה לפני עשר שנים, "בורדרלנד" מביאה את הסיפור של שלושה חברים צעירים שיום אחד מוצאים את עצמם בטוקיו השוממת, אחרי שכמה דקות קודם לכן היא שקקה חיים. הם מסתובבים ומחפשים הסברים להיעלמותם של כל האנשים ומוצאים את עצמם בסדרת משחקים על חייהם, שכל אחד מהם דורש מהם יכולות שונות - חדות מחשבה, עבודת צוות, כוח פיזי או בגידה בחברים. בניגוד ל"משחק הדיונון", שבה הקפידו היוצרים לבנות את כל הסטים המצולמים, "בורדרלנד" משתמשת בעיקר בגרפיקה ממוחשבת (איכותית, יש לפרגן) וקצת בסטים של סרטים וסדרות אחרים שמדמים את טוקיו הריקה.
בין הצעירים והשחקנים האחרים במשחק נרקמים קשרי ברית, כשפלאשבקים ששזורים לאורך הסדרה מסבירים לצופה את המניעים והעבר של כל דמות. הסדרה, כפי שנרמז בשמה (Alice in Borderland) משאילה מוטיבים מ"אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול – הקלפים שמסמלים את אופי ודרגת הקושי של המשחקים, ובעיקר הדמויות השונות (אריסו הגיבור הוא אליס, אוזגי הגמישה היא הארנב הלבן, צ'ישיאה הנונשלנטי הוא חתול הצ'שייר, ובהמשך יגיעו גם הכובען המטורף ומלכת הלבבות).
בשלב מסוים נחשפת זירה נוספת בעיר וההתרחשות עוברת אליה, כשהמטרה היא, באופן טבעי, לגלות מי עומד מאחורי המשחק ולהצליח להימלט ממנו. אבל אם ציפיתם לקתרזיס, תיאלצו למתן את הציפיות גם הפעם: התחביב של נטפליקס הוא לפנק אתכם בבינג' אבל לוודא שהפרק האחרון הוא רק הגשר שיוביל אתכם לעונה הבאה ולא באמת יסגור קצוות. המחיר הלא פעוט שאתם משלמים תמורת הזלילה הבינג'ית והאשליה שאיש לא מצפה מכם לדחות סיפוקים.
ולסיכום, דעה שהיא אולי פופולרית ואולי לא: אם "משחק הדיונון" היא הדרמה-קווין האקסטרווגנטית של הז'אנר - על כל דמעותיה, דמויותיה, פיתולי העלילה הלא מנומקים שלה והסוף הלא ברור - "בורדרלנד" היא הפועלת המעט אפרורית אבל היעילה יותר. המשחקים שלה מבוססים על תבונה ויכולת ולא רק מזל, האקשן שלה איכותי יותר והמעבר בין היקומים מרשים יותר. בלי יותר מדי ביקורת משומשת בשנקל על קפיטליזם וחלוקת עושר, בלי צ'יזיות יתר לגבי יחסי אנוש, "בורדרלנד" היא מנה מדממת של סיפור, שמגיע עם אקשן יפהפה ועלילת מתח פנטסטית, מהסוג שיעביר אתכם בקלות לעונה הבאה, שכבר הוזמנה.
