בעונה הראשונה של "יורשים", כשעוד הייתה סדרה כמעט סודית, ירד בריאן קוקס - שמגלם טייקון תקשורת מרושע המבוסס באופן חופשי על רופרט מרדוק - לקנות קפה מתחת לבית בלונדון. קוקס עמד בתור כאילו הוא לא בדרך לעבודה, שם יהפוך ללוגאן רוי שיכול לקנות את כל הרחוב עם הכסף, כשמישהו נגע בכתפו ואמר, "אני רק רוצה לומר שאני מאוד נהנה מהסדרה, אם כי לאשתי קצת יותר קשה". כשקוקס שאל למה, סיפר האיש שהוא נשוי לאליזבת מרדוק, בתו של טייקון המדיה האוסטרלי שהפך את מפת התקשורת בארה"ב. "תרחמו עליהם קצת", התחנן האיש. קוקס החביב ענה, "הם יסתדרו", והלך להמשיך לחבוט במרדוק ובעולמם האומלל של האנשים העשירים בעולם.
שלוש שנים אחרי, לא רק ש"יורשים" כבר אינה סוד, היא תופעה עולמית עצומה; סאטירה אכזרית שנוגעת בגדולה של "הסמויה" ו"הסופרנוס" ו"מד מן", והסדרה הטובה בטלוויזיה כרגע בהפרש נאה. בריאן קוקס, בן 75, שחקן סקוטי עם קריירה שהמילה "מכובדת" הומצאה עבורה, לא מאמין שהוא עכשיו חלק מלהיט פופ ענק, ועוד כזה שלא היה צריך להתפשר בשבילו על המכובדות.
"יורשים" מספרת על משפחת רוי שמחזיקה אימפריית מדיה, צי של ספינות תענוגות ועוד הרבה עסקים אחרים, מגלגלת מיליארדי דולרים, ויש לה מספיק עוצמה כדי לקבוע מי יהיה נשיא ארה"ב. לוגאן, הפטריארך, חוטף שבץ ומתאושש ממנו, והאירוע פותח מאבק ירושה בין ילדיו - קנדל (ג'רמי סטרונג), שיבון (שרה סנוק), רומן (קירן קאלקין) וקונור (אלן ראק) - ושורה של נספחים קרובים לצלחת, כולל אשתו השלישית, מרשה (היאם עבאס המצוינת).
"יורשים" - טריילר
על פניו, זה לא מאוד שונה מ"דאלאס" של שנות ה-80, אבל המודל העסקי המוצלח של HBO בנוי על לקיחת ז'אנרים משומשים והפיכתם לתוכן שמייצר באזז, יוקרה ופרסים. "הסופרנוס" הפכה סיפור מאפיה לדרמה פסיכולוגית, ב"משחקי הכס" הפנטזיה הייתה תירוץ לדרמה פוליטית, "הסמויה" ניצלה דרמה משטרתית לנבואה ולקינה על קריסת האימפריה, ו"יורשים" משתמשת בתואמת משפחת יואינג כדי לעסוק בטראומות ילדות ובמשפחה לא מתפקדת. היא שונה לגמרי לא רק בגלל רמת הכתיבה, אלא כיוון שלהיות עשיר היום זה לא כמו בימי ג'יי-אר יואינג. אז, שיא הרייגניזם, הכסף היה שווה את האומללות כי תאוות הבצע הייתה האושר, אבל להיות עשיר ב"יורשים" זה עינוי בלתי פוסק. בני המשפחה קמים כל בוקר לעוד יום שבו לא רק שיהיו מנותקים לגמרי מהעולם האמיתי, אלא גם האנשים הכי קרובים להם - האחים שלהם, האבא שלהם - יעליבו וישפילו ויתקעו להם סכין בגב בכל רגע. האנשים האלה לא יכולים ליהנות אפילו מכל מה שהכסף נותן להם. לא אוכל, לא תרבות, לא סקס.
"ההבדל בין הסדרה שלנו לאחרות בז'אנר", אומרת שרה סנוק, "הוא שאנחנו לא מציגים פטיש של עושר. נכון שזה מאוד זוהר, אבל אפילו כשמצלמים אותנו במקומות מדהימים, שימי לב שאף פעם לא טוב לנו. תמיד חם מדי או קר מדי. רואים אותנו במטוסים פרטיים ובמלונות פאר וטירות, אבל אין אפילו רגע אחד של שמחת חיים".
כל האומללות הזאת עטופה בכתיבה פואטית. התסריט נע בין עלבונות ישר למעיים ("הלוואי שאמא הייתה יולדת פותחן קופסאות במקומך כי בו לפחות הייתה תועלת", אומר רומן לקנדל), לתובנות סיינפלדיות ("אתה לא שומע הרבה על סיפיליס היום, זה המייספייס של מחלות המין", מסביר טום, בעלה הפתטי של שיבון), לרגעים חצי שייקספיריים ("אתה הילד שלי, אתה הילד מספר אחת שלי", אומר לוגאן לקנדל המייבב שנייה אחרי שנגס בעוד חתיכה ממעט הכבוד העצמי שנותר לו). כל שורת דיאלוג היא פנינה, כל סצנה היא נחל איתן של גיפים, אבל בסוף זהו סיפור על משפחה אומללה, ילדים רדופי טראומות ואבא מאוכזב, שכל הכסף שבעולם לא יכול למלא את החור בנשמתם.
"ללוגאן יש ילדים קשים, מפונקים ומלאים בחרא", אומר קוקס, "כל מה שהוא רוצה זה למצוא את הילד שיכול לרשת אותו. מבחינתו זה אקט של נדיבות לתת למישהו להחליף אותו".
איך הוא הפך לאכזרי כל כך?
"בכולנו יש אלמנט של פסיכופתיות. קשה לדעת מה הטריגר שהוציא מלוגאן את חוסר הרחמים וחוסר האמפתיה, אבל די ברור שהוא היה ילד שהתעללו בו. בדיוק כמו שאני בטוח שדונלד טראמפ היה ילד שהתעללו בו".
את "יורשים" יצר ג'סי ארמסטרונג, תסריטאי בריטי בן 50, שבנה לעצמו שם כמומחה לנעיצת שיניים באנשים איומים שקורים להם דברים נוראים. לפני יותר מעשור הוא כתב תסריט בשם "מרדוק" שלא התרומם לסרט, אבל הגיע לפרנק ריץ', הגיגן תרבותי-פוליטי אמריקאי שהפך ליועץ של HBO, ורשם לעצמו לעבוד פעם עם ארמסטרונג. זה מצידו צלל לחקר האלפיון - לצד מרדוק מוזכרת משפחת רדסטון, שמחזיקה באולפני פרמאונט, כעוד השראה - כמו גם לחקר השינויים הסיסמיים בעולם התקשורת והשתלטות טייקונים על ערוצי הטלוויזיה.
ג'רמי סטרונג ("קנדל"): "לוגאן הוא מפלצת, אבל כל המשפחות הלא-מאושרות הן אותו דבר. פה זו פשוט משפחה שחיה בעולם משלה והמטבע שהם משתמשים בו הוא כוח, השפעה, הצלחה. הם מודדים את האהבה שלהם אחד לשני בשווי השוק. הנזק שהם עושים אחד לשני, הנזק שהילדים ירשו והפנימו, כל הרעל של המשפחה הזאת נשפך לעולם"
ב־2015 החל ארמסטרונג לשפוך את כל זה לתסריט בשם "משפחה גרעינית", על ארבעה אחים דפוקים המתמודדים על זכות הצבעה שווה בדירקטוריון החברה של אביהם, טייקון התקשורת. הבמאי אדם מקיי קרא את הפיילוט, התקשר לארמסטרונג, והודיע לו שזו תהיה סדרה אדירה והוא יפיק אותה וגם יביים את הפרק הראשון. הוא הטיל וטו אחד - על השם. בסוף הם הסכימו על "יורשים".
העונה הראשונה עברה יחסית מתחת לרדאר, למרות חמש מועמדויות ושתי זכיות באמי, אבל בשנייה הכל התפוצץ. בהתחלה מפה לאוזן, מציוץ לציוץ חוזר, ואחר כך במיינסטרים. אחרי העונה השנייה הייתה "יורשים" מועמדת ל־18 פרסי אמי, וזכתה בשבעה, בהם פרס הסדרה הטובה ביותר.
"אנחנו ב־2021 באמצע יער אפל שיצרו הקפיטליזם ותאוות הבצע והכוח", אומר ג'רמי סטרונג, שחקן מתודי כבד ראש שזכה באמי על התפקיד של קנדל, הבן שאמור היה להיות היורש הטבעי אבל התגלה כרגיש מדי, "אני חושב שזה מה שהסדרה אומרת, אבל אני לא יודע אם אנחנו מציעים חיסון לווירוס הזה".
קנדל גדל בצל אבא נורא. הטראומה שלו שוברת לב וגם מאוד מוכרת.
"זה נכון. לוגאן הוא מפלצת, אבל כל המשפחות הלא-מאושרות הן אותו דבר. פה זו פשוט משפחה שחיה בעולם משלה והמטבע שהם משתמשים בו הוא כוח, השפעה, הצלחה. הם מודדים את האהבה שלהם אחד לשני בשווי השוק. הנזק שהם עושים אחד לשני, הנזק שהילדים ירשו והפנימו, כל הרעל של המשפחה הזאת נשפך לעולם. אני זוכר שקראתי ספר על משפחת מרדוק וסופר בו שבארוחת הבוקר הם יושבים על הדוחות ותיקי ההשקעות, והשפה של האבא היא רק עסקים ודומיננטיות וגבריות רעילה. אבל מה אם אתה שייך למשפחה ולא דובר את השפה? קנדל מנסה ללמוד אותה, אבל הוא לא בנוי לזה".
אם יש מישהו שלוגאן כנראה אוהב זו שיבון (שיב), בתו היחידה. שרה סנוק, שחקנית אוסטרלית אלמונית, נכנסה באלגנטיות קרת רוח לחליפת המכנסיים של אשת העסקים האמריקאית. "אני באה מאזור כפרי באוסטרליה והיה לי קצת קשה בהתחלה", אומרת סנוק, "גם להסתגל למבטא וגם לגרום לשיב להיראות כמו אמריקאית שיש לה את כל הפריבילגיה של צבע עור וכסף, אבל יודעת טוב מאוד שהיא אשת המחמד בעולם הגברי המגוחך הזה. שיב היא אדם שמוכן לנצל כל מצב, אז אם נתנו לה תפקיד בגלל שהיא אישה, היא תיקח את זה".
שיב פוחדת להיכנס להיריון כי היא תפסיד במרוץ?
"בחיי שאני לא יודעת אם יש לה שביב של אינסטינקט אימהי. בטוח שהיא חושבת שהיא תהיה אמא טובה כשברור שהיא לא".
בני המשפחה הזאת בכלל אוהבים אחד את השני?
"הם אוהבים אחד את השני בדרכם המעוותת. הם האנשים היחידים בעולם שמבינים זה את זה. הם מאוד בודדים, אף פעם לא רואים אותם עם חברים אחרים, הם לא יכולים להשתלב באופן נורמלי בחברה. מהבחינה הזאת הם באמת מאוד שונים מרוב העולם, אבל משפחה זה משפחה. את ואני רבים עם האחים שלנו ומעליבים אחד את השני, גם אם העלבונות שלך ושלי לא כתובים כל כך מבריק. אני פוגשת אנשים שאומרים לי, 'אין לנו כסף, אבל לוגאן הוא לגמרי אבא שלי'".
המועמד השלישי לשבת על הכיסא של לוגאן הוא הבן הצעיר רומן, שאותו מגלם בהנאה גועלית קירן קאלקין, לנצח האח המוכשר יותר של מקולי. "לרומן יש כלים להיות היורש כי הוא היחיד שלא ינסה לשנות לגמרי את הביזנס", אומר קאלקין.
הוא גם האכזרי ביותר מכל הילדים.
"זה נראה ככה, אבל במוח שלו הם כולם עדיין משפחה ולכן מותר להם לתקוע סכין בגב ולהגיד דברים איומים אחד לשני. הוא רוצה לחסל את האחים, אבל לא באמת רוצה לראות אותם מחוסלים".
אתה מבין מה הופך את "יורשים" לתופעה כזאת?
"זו תופעה עולמית? אני לא באינטרנט. אני יודע שברחוב מזהים אותי קצת יותר, אבל לא יודע למה הסדרה כל כך תפסה".
איך זה לגלם דמות בלי שום פילטר?
"אהההה, זה כיף. זו כמעט פנטזיה להגיד לאנשים את הדברים הכי נוראים בלי שום בעיה. אני רוצה לחשוב שאני אדם נחמד ובחיים לא הייתי אומר את רוב הדברים שרומן אומר, אבל כולנו רוצים את זה לפעמים. זו העבודה שלי אבל זו גם קצת תרפיה".
אפשר לדעת מה חושבים ב־HBO על סדרה שלהם, לפי כמה שמשקיעים בה. ל"משחקי הכס" היה תקציב של סרט מארוול וגם על "יורשים" לא חוסכים. צילומים בטירות בסקוטלנד ואתרי סקי באיסלנד עולים הרבה כסף. מסוקים ומטוסים פרטיים ומלונות פאר ויאכטות בקאריביים עולים הרבה כסף. לצורך האותנטיות נמצאים על הסט יועצים שמכירים את חיי האלפיון ומלמדים את השחקנים דברים כמו לא להוריד את הראש כשהם יוצאים מהמסוק. "אתם הרי עושים את זה כל חייכם", אמר להם אחד היועצים, "אתם יודעים איפה הפרופלור ולא חוששים ממנו. אז לא להתכופף, פשוט לצאת". מתברר גם שלמיליארדרים אין מעילים. כשהם יוצאים מהבניין שלהם הם נכנסים למכונית שממתינה עם הנהג וממנה ישר למטוס הפרטי. הם לא הולכים ברחוב.
העונה השלישית של "יורשים", שמשודרת ב-HOT, yes וסלקום tv, מגיעה בדיוק שנתיים אחרי הפינאלה המושלמת של העונה השנייה, שבה כינס קנדל מסיבת עיתונאים והעלה באש את העסק המשפחתי. מלחמת האחים ארסית מתמיד, העלוקות מסביב - במיוחד האחיין גרג שמגלם אותו ניקולס בראון והפך מאתנחתה קומית לדמות מרכזית היסטרית - מריחות דם במים, והכל, כך נראה, חייב להוביל לסיום שייקספירי.
זו לא רק העונה האפלה והמצחיקה ביותר עד כה, היא גם הכי פוליטית. ערוץ הטלוויזיה של משפחת רוי, ATN, המקבילה הלא-מעודנת של פוקס ניוז, ממשיך לספק לצופיו כותרות כמו: "מהגרים חסרי מגדר נכנסו לארץ באופן לא חוקי", וכמובן אי־אפשר בלי הגבר הלבן שיגיד בראיון בלעדי: "חייכתי אליה ליד מכונת הצילום - עכשיו אני עומד בפני סירוס כימי". אימפריית התקשורת הימנית שעסוקה 24 שעות ביממה בלהפחיד את אמריקה הלבנה, היא כנראה קו הדמיון המרכזי בין לוגאן רוי לרופרט מרדוק, ובעונה הזאת מצטרף גם דיון בשאלה אם הערוץ צריך לתמוך בפשיסט כריזמטי כמועמד לנשיאות.
"כבריטי, מדהים אותי לראות עד כמה התקשורת האמריקאית מפלגת את הצופים שלה", אומר קוקס, "אני נמצא בשמאל, אבל זה לא העניין. הבעיה היא שאין שם שום דיון אמיתי על כלום. ב־BBC, למשל, תמיד יש עימות של כמה נקודות מבט. באמריקה זה פשוט לא קורה, כמובן פוקס ניוז קודם כל, אבל לא רק הם, גם בערוצים האחרים זה ככה. לוגאן הבין שיש הרבה כסף בניצול הפילוג הזה".
זה ממש כמו מרדוק.
"נכון. מרדוק באמת ימני, אבל הוא בעיקר אופורטוניסט, ראה את ההזדמנות, הבין איך לארוז את זה והצליח. לא אכפת לו משום דבר אחר".
מה יהיה בסופו של לוגאן?
"אנשים כמו מרדוק חיים עד שנות ה־90 שלהם ומתפקדים מצוין. אז או שנראה אותו דועך לאט־לאט ואומר, פאק דיס, אני הולך הביתה, או שבסוף הוא ייגרר מהבניין באזיקים. פאק, מה אני יודע, אני רק רוצה שהדבר הזה לא ייגמר לעולם".
פורסם לראשונה: 07:18, 29.10.21
