הדרמה "תתקשרי לג'יין" (Call Jane) מבוססת על הפעילות של "קולקטיב ג'יין", ארגון נשים שפעל בשיקגו בין 1969 ל-1973, שמטרתו הייתה לסייע לנשים בביצוע הפלה. בשנות הפעילות של הקולקטיב הוא סייע לכ-11 אלף נשים. למרות שעלילתו מתרחשת לפני כחצי מאה, אין זה סרט שעוסק בעבר - אלא בהווה. קשה לחשוב על רגע מתאים וראוי יותר לעלייתו מאשר הסכנה הנוכחית הקיימת בארצות הברית לזכות האישה על גופה. מצד שני, הרלוונטיות הפוליטית אינה מבטלת את הציפייה שיהיו בסרט גם איכויות קולנועיות.
"תתקשרי לג'יין" - טריילר
הצורך בקיומו של סרט שכזה הובהר כשטראמפ החל לפעול במטרה לגדוש את בית המשפט העליון בשופטים שמרניים. המטרה העיקרית הייתה לבטל את פסיקת "רו נגד וייד" מינואר 1973, שהבטיחה את זכותה המלאה של כל אישה בארצות הברית לבצע הפלה בשליש הראשון להיריון (לכל מדינה נשמרה הזכות לקבוע סייגים להפלות בשליש השני, ולאסור הפלה באופן מוחלט בשליש האחרון).
לביקורות קולנוע נוספות:
בשנת 2017, שנת הכהונה הראשונה של דונלד טראמפ, התסריט של "תתקשרי לג'יין" נכנס לתוך "הרשימה השחורה" של הוליווד, זו המציינת ומדרגת את התסריטים המוערכים שטרם הופקו. באוקטובר 2020, בשלהי תקופת הכהונה של טראמפ, ובחודש שבו הושבעה לבית המשפט העליון השופטת איימי קוני בארט, ההפקה יצאה לדרך באופן רשמי עם הכרזה על שמות השחקניות שייטלו בה חלק. לפני שבוע הסרט עלה למסכים, כשבוע וחצי לפני בחירות האמצע לקונגרס ולסנאט.
4 צפייה בגלריה
תאריך היציאה מעורר מודעות לקראת בחירות האמצע בארצות הברית. מתוך "תתקשרי לג'יין"
(צילום מסך)
הרפובליקנים חתרו לביטול "רו נגד וייד" במשך כמעט חצי מאה והמטרה הושגה ביוני 2022. כעת כל מדינה רשאית לקבוע מדיניות עצמאית בנוגע להפלות. 13 מהן כבר העבירו חקיקות דרקונית שאוסרות עליהן לחלוטין, או הופכת אותן לכמעט בלתי נגישות ואפשריות. בחלק מהמקרים גם התעברות לאחר אונס, או היריון המסכן בריאותית את ההרה, לא יחזירו לנשים את השליטה על גופן. בחירות האמצע עשויות לתת ביטוי לזעם של אמריקאים רבים (לפי הסקרים, בין 62 ל-64 אחוזים מתנגדים לביטול של "רו נגד וייד"). קשה להאמין שתאריך היציאה של "תתקשרי לג'יין" לא נקבע במחשבה על הדרך שבה הוא עשוי לעורר מודעות לקראת בחירות האמצע.
ג'וי (אליזבת בנקס), גיבורת הסרט, היא אישה המנותקת מכל מחשבה ופעילות פוליטית. היא נשואה לעורך דין (כריס מסינה) שהופך בתחילת הסרט לשותף במשרד עורכי הדין המצליח שבו הוא עובד. עתידה הכלכלי מובטח, ולכן לא נראה נורא כל כך שהיא הזניחה את הפוטנציאל שהיה לה לפתח קריירה משפטית משל עצמה, לטובת היותה עקרת בית ואם לבת מתבגרת (גרייס אדווארדס). השנה היא 1968, ומחוץ לאולם המפואר בו נחגג המינוי של הבעל יש הפגנה של היפים המוכים באלימות על ידי השוטרים. מה לעקרת בית מהמעמד הבינוני-גבוה ולהמולה זו? שום דבר.
כשג'וי נכנסת להיריון מתגלה בעיה בריאותית שעשויה לסכן את חייה אם לא תבצע הפלה. היא מגיעה מחויכת לוועדה שבפניה היא שוטחת את בקשתה, ועוד מוסיפה צלחת עוגיות שאפתה בעצמה. אבל הוועדה, שבה יושבים רק גברים, דוחה אותה על הסף. חבריה לא מוטרדים מכך שיש סבירות של 50 אחוז שג'וי תמות במהלך ההיריון. בעודה מנסה להשיג הפלה באמצעות אבחון כמעורערת נפשית, ג'וי נתקלת במספר הטלפון של "קולקטיב ג'יין" ומתקשרת.
במפגש של ג'וי עם חברות הקולקטיב, היא נחשפת לנשים שלהן טמפרמנט פוליטי מאוד שונה משלה: את האופרציה מובילה ורג'יניה (סיגורני וויבר), בעוד גוון (וונמי מוסאקו), הנחושה והבולטת בנשים שלצידה, מנסה לעצב את פעילות הארגון מתוך הכרה בקושי המיוחד שאיתו מתמודדות נשים שחורות עניות. לאחר קבלת סיוע מהארגון, ג'וי עוברת את ההפלה, אותה מבצע רופא צעיר ולא מרשים במיוחד במקצועיותו בשם דין (קורי מייקל סמית). הפעולות של ביצוע ההפלה מוצגות בפירוט רב - כחלק מהניסיון של הסרט להמחיש את הקושי הבלתי סביר שאותו חוות נשים תחת איסור ההפלות. בה בעת סצנת ההפלה נשמרת מהצגת האספקטים הקשים לצפייה הכרוכים בה.
סיפורה של ג'וי הוא סיפור חניכה פוליטי. מעבר לטיפול בבעיה שלה, היא מגלה תכלית חדשה ומבינה את הצורך החיוני בפעילות הארגון. היא הופכת לפעילה המקדמת את הארגון בהיבטים מרחיקי לכת שאפילו מפתיעים את וירג'יניה. זו דרמה שעוסקת בנושא טעון, אך הסרט מנסה לשמור על טון קליל, קומי למחצה, ולטפח תחושת אהדה לביטויי ההעצמה הנשית בדרך בה בוחרת הגיבורה ללכת.
"תתקשרי לג'יין" הוא סרט הביכורים של התסריטאית פיליס נאגי (שכתבה את "קרול" של טוד היינס מ-2015). כמו "קרול", שעסק בקשר רומנטי בין שתי נשים בתחילת שנות ה-50, גם הסרט הנוכחי עוסק בעבר הלא רחוק ובחופש המוגבל של נשים באותה תקופה. נושא הקושי של נשים לבצע הפלה, והאופן בו קושי זה מאפשר לבחון כשלים חברתיים וכשלים ביחסים בין המינים, זכה בשנים האחרונות לכמה עבודות קולנועיות משמעותיות. החל מ"ארבע חודשים, שלושה שבועות ויומיים" (2007), הסרט הרומני המצוין של כריסטיאן מונג'יו המתרחש תחת הדיקטטורה של צ'אושסקו, סרט האינדי האמריקני המוצלח של אלייזה היטמן "אף פעם, לעיתים רחוקות, לפעמים, תמיד" (2020), ו"האירוע" (2021), הסרט הצרפתי של אודרי דיוואן שעלילתו מתרחשת בשנות ה-50. "תתקשרי לג'יין" נופל מסרטים אלו במידה ניכרת. למי שמתעניינ.ת בפעילות של "קולקטיב ג'יין" מוטב לצפות ב-The Janes, הסרט התיעודי עליהן שיצא בתחילת השנה ושודר ב-HBO מקס.
"תתקשרי לג'יין" הוא לא סרט מספיק זועם, ובכך הוא עושה עוול למאבק הנחוש של חברות הקולקטיב. שבע חברות בהנהלת הארגון נעצרו והועמדו לדין, והן היו צפויות לתקופות מאסר ממושכות, אלמלא ההליך המשפטי נקטע לאחר פסיקת "רו נגד וייד". הן ניהלו מאבק אמיתי שאינו נופל מזה של הסופרג'יסטיות מתחילת המאה, אשר התעמתו עם שוטרים וניפצו חלונות ראווה. מסר פוליטי כה מהותי דורש גם את האומץ לצעוק אותו. בשבוע שעבר הסרט עלה ל-1,068 מסכים בארצות הברית - מספר יוצא דופן בגובהו לסרט שעוסק בנושא כה טעון. ההכנסות הממוצעות לכל אולם שבו הוקרן הסרט הסתכמו ב-228 דולרים עלובים במיוחד. בכך, אפשר לומר, התקבלה ההוכחה: כשיוצאים להילחם בעוולה מוטב לצעוק - לא לחייך.
