עבור רוב בני האדם, טיול לילי קצר ברחובות שבדיה הוא לא דבר מסוכן במיוחד. עבור ג'ים ג'פריס לעומת זאת, לא כך הדבר. "החארות הגדולים ביותר עלי אדמות הם השבדים", קובע בנחרצות הקומיקאי האוסטרלי המבריק בספיישל הסטנד-אפ החדש שלו בנטפליקס, "פיכח במידה" (High and Dry), ומוסיף: "השבדים הם האנשים הגרועים ביותר בעולם. אם יש שבדים פה הלילה - דעו לכם שאינכם רצויים".
"אני הולך ברחוב פה בשבדיה, מנסה למצוא את דרכי חזרה למלון שלי", הוא מספר בריאיון טלפוני ל-ynet. "ושמע, יש פה הרבה אנשים יפים. הרבה מאוד".
האנשים היפים האלו קיבלו אותך יפה אחרי מה שאמרת עליהם בספיישל?
"זה העניין, עדיין לא הופעתי פה מולם. נכנסתי בהם די חזק בספיישל, כך שדי מדהים אותי שבכלל מכרנו כרטיסים להופעה הזו, בכנות".
והלילה בהופעה, תספר להם מה אתה חושב עליהם?
"לא, לא (צוחק), זו הופעה חדשה לגמרי, עם חומרים חדשים, לא מנסה עליהם כלום. אני לא חושב שאני יכול לפגוע בהם יותר ממה שכבר פגעתי, לא חושב שיש לי עוד בדיחות לספר עליהם. בטח פשוט אניח להם".
אחרי כמה דקות בספיישל הנטפליקסי (שעלה בפברואר האחרון), מתברר שהקטע על השבדים הוא פשוט סט-אפ מורכב לפאנץ' ליין מושלם אודות דמות מוכרת עולמית. לא נספיילר פה כי זה כל הכיף בצפייה, ובכל זאת כל העניין מבהיר בדיוק עם מי יש לנו פה עסק: קומיקאי מבריק וחסר מעצורים שלא בוחל בדבר על מנת להשיג את שאגות הצחוק של הקהל שלו, ומחבב במיוחד שחיטה של כל פרה קדושה שרק אפשר לדמיין. בספיישל ניצבים מול הקנה שלו גרטה טונברג ומשנתה האקולוגית, ג'יידה פינקט-סמית' והקרחת שלה, טרנסג'נדרים ועוד, והוא חובט בהם ללא רחם. גם על חשבון עצמו, כרגיל, מרבה ג'פריס להתבדח. קטע ארוך והיסטרי לחלוטין מאותו המופע עוסק בתנוחות הסקס השונות שהוא מתרגל עם אשתו והסכנות האורבות בהן. שם הוא גם מדגים בדיוק עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת. עם זאת, להמלצה מצורפת אזהרה: אחרי שתצפו בקטע הנ"ל ייתכן שכמה פייבוריטים שלכם - 69, מישהו? - ייעלמו לחלוטין מהתפריט, כך שהצפייה על אחריותכם בלבד.
עכשיו, ג'פריס חוזר אלינו להופעה נוספת מול הקהל הישראלי שכה אוהב אותו - הופעה שתתקיים ב-16 במאי בהיכל מנורה מבטחים. זו תהיה הפעם הרביעית שלו בארץ והוא כבר מסכים להגדיר את העניין כמערכת יחסים רשמית. "אני מעריץ גדול של ישראל. היא תמיד הייתה טובה אליי, כי אנשים פשוט מגיעים להופעות. לא הייתה לי הופעה רעה אחת בישראל, אפילו לא אחת. הבעיה היא שלפי חוק ההסתברות זה אומר שההופעה הקרובה לא תהיה טובה".
חס וחלילה, בוא נחשוב חיובי. מה קושר אותך לקהל פה? איך אתה מסביר את הפופולריות שלך בישראל?
"אני חושב שהישראלים, מטבעם, הם אנשים חדים שנמצאים על הקצה. ואני חושב שהם אוהבים את הקומדיה שלהם גסה וחשופה. הישראלים תמיד באים אליי אחרי ההופעות ואומרים, 'כל כך נהניתי! כל כך נפגעתי!'. (צוחק) וזה משפט כל כך מוזר. פגעת בי כל כך, כמה נפלא!".
עבור קומיקאי מסוגך, זה כנראה בדיוק מה שאתה רוצה לשמוע.
"בול".
כתבות נוספות במדור תרבות:
בביקוריך פה יצא לך לראות קצת מהארץ, חוץ מתל אביב?
"תראה, הפסקתי לשתות לפני שנתיים, אז זו תהיה הפעם הראשונה שלי בישראל בלי אלכוהול. אז נראה לי שפשוט אלך לכמה מסעדות כדי ליהנות מהאוכל שלכם, שתמיד אהבתי. אבל הימים שבהם אני משתכר ונוסע באמצע הלילה לים המלח - ובכן, הם הרחק בעברי".
חייב לשמוע על זה.
"אחרי ההופעה האחרונה השתכרתי, כרגיל, ובערך ב-3 או 4 לפנות בוקר אמרו לי, 'בוא ניסע לים המלח'. אז נסענו, אני וכמה אנשים שהיו איתי בבר, ופשוט ישבנו שם על החוף והבטנו בזריחה. זה היה נהדר, אבל זה לא מסוג הדברים שאדם פיכח עושה".
אתה מגיע בזמן נפיץ מאוד בישראל, בעודנו נלחמים על הדמוקרטיה שלנו.
"תראה, אני לא הולך לבחור צדדים או משהו כזה, אבל רגע, מתי לא נפיץ בישראל? מה, זה זמן נפיץ במיוחד, עכשיו? אתה אומר שעדיף לא לבוא?".
לא, לא, בוא. אנחנו צריכים אותך עכשיו.
"אוקיי, אני בא".
"זה כמו לשאול אותי, 'למה אתה לא שוכב עם יותר דוגמניות?'"
ג'פריס (47), יליד סידני, התחיל את הקריירה שלו במועדונים קטנים אחרי שנשר מהאוניברסיטה, וזכה לפרסום ראשוני ב-2007 אחרי שהותקף על הבמה במהלך פסטיבל קומדיה במנצ'סטר שבאנגליה. ג'פריס, אז קומיקאי צעיר ונעדר אלוהים, נטפל לאחת מהנשים בקהל, ומישהו - לאו דווקא ממקורביה, מסתבר - זינק על הבמה וחבט בו, מותיר אותו עם פנס בעין וצלקת על הראש.
במקרה של כמעט כל אחד אחר, חוויה שכזו הייתה עלולה להותיר את רישומה באופן עז, אולי אף כזה שמשנה מסלול חיים. ג'פריס, לעומת זאת, רק הלך והקצין את זן הסטנד-אפ שלו, ואף שילב במופעיו הבאים את סרטון התקיפה שלו במנצ'סטר. ב-2008 עלה בארצות הברית הספיישל הראשון שלו שצולם ל-HBO, וג'פריס הפך לשם מוכר בענף - ספציפית בארצות הברית, שאליה גם עבר. ב-2013 ראה ג'פריס צמד נקודות ציון מרשימות נוספות בקריירה: עסקה נחשקת עם נטפליקס שבמסגרתה ינפק ספיישלים עבור ענקית הסטרימינג ("פיכח במידה" הוא הספיישל החמישי שעולה במסגרת הדיל הזה), וסדרה פרי עטו, הדרמה הקומית Legit שעלתה בערוץ FX, שבה גם כיכב לצד השחקנים די. ג'יי. קוואלס ("רוד טריפ", "האיש במצודה הרמה") ודן בקדל ("ויפ").
אבל "לג'יט", למרות הביקורות הטובות והאהדה כלפיה, לא הצליחה במבחן החשוב מכול - לפחות בענף הטלוויזיה: רייטינג. המספרים פשוט לא הרשימו ואחרי עונתה השנייה בוטלה הסדרה וג'פריס חזר למכורתו הישנה, הסטנד-אפ. אומנם היו עוד כמה הבלחות טלוויזיוניות, בהן תוכנית הלייט-נייט הקומית "התוכנית של ג'ים ג'פריס" שעלתה בקומדי סנטרל ושודרה במשך שלוש עונות, אך קומדיה טלוויזיונית מתוסרטת כמו "לג'יט" טרם ראינו ממנו שוב. ולא בגלל שג'פריס איבד עניין.
"האמת היא שכמעט והיה לי סיטקום שיצרתי, אבל זה לא קרה בגלל הקורונה", הוא חושף, "היינו במרחק של שישה ימים מצילומים. וגם הייתה לי את תוכנית הלייט-נייט לזמן מה. אנשים תמיד שואלים אותי, 'למה אתה לא עושה עוד תוכניות טלוויזיה?', אבל זה כמו לשאול אותי, 'למה אתה לא שוכב עם יותר דוגמניות?'. זו לא הייתה ההחלטה שלי, זו ההחלטה שלהם".
העבודה על "לג'יט" הייתה רגע שיא עבורך?
"לגמרי, זה אחד מהדברים שאני הכי גאה בהם בקריירה שלי. חשבתי שזו סדרה קטנה ונהדרת. היה לה לב, היא הייתה מצחיקה, היא הייתה חמימה. ואני עדיין חבר טוב של דן בקדל ודי. ג'יי. קוואלס, שכיכבו בסדרה לצידי. אנחנו ממש צמודים. דן גר שני רחובות ממני, ופעם בשבועיים אני הולך אליו כדי לשחק פינבול".
אתה חושב שיש עוד סדרה מתוסרטת בעתיד שלך?
"כן, שמע, אם הדבר הנכון יגיע. אני מוכר תסריטים לרשתות, אתה יודע, אני עושה את זה בערך אחת לשנה. אבל זה קשה מאוד, להרים סדרה ולהביא אותה לכדי שידור. כשאתה גר בלוס אנג'לס אנשים כל הזמן באים אליך ואומרים, 'יש לי רעיון מעולה לסדרת טלוויזיה!'. ואני עונה, 'יש לי רעיון מזויין משלי, תודה'".
"שיזדיינו, פשוט נגיד מה שבא לנו"
דבר נוסף שקרה לג'ים ג'פריס בשנים האחרונות הוא שהעולם סביבו השתנה. הפוליטקלי קורקט ותרבות ה-WOKE השתלטו על כל חלקה טובה, הקומדיה השתנתה בהתאם, וקומיקאים שנתפסו פעם כאדג'יים מצאו את עצמם מטרה לביקורת חריפה במקרה הטוב. הקולגות דייב שאפל וריקי ג'רווייס יכולים לספר על זה דבר או שניים. אבל ג'פריס איכשהו לא נקלע לאותה הקלחת. ייתכן שהסיבה היא העובדה שמלכתחילה לא באמת היה לו אלוהים על הבמה.
"בעבר נתנו לנו כל מיני חוקים, 'את זה אפשר לומר ואת זה לא', וכולנו נצמדנו לחוקים האלה", הוא מסביר, "אבל עדיין הסתבכנו בצרות בגלל הדברים שאמרנו, אז פשוט החלטנו, 'אה, שיזדיינו, פשוט נגיד מה שבא לנו. אותי אי אפשר לבטל, ואם היה אפשר, היו עושים את זה כבר מזמן".
אבל המציאות מוקצנת כרגע, ועבור קומיקאים מסוג מסוים זה לא דבר טוב, כשהמציאות קיצונית יותר מהקומדיה שלהם. אתה מסוגל להזדהות עם זה?
"תראה, תמיד יהיו בדיחות גסות ותמיד יהיו בדיחות מטומטמות. אולי כולנו צריכים להניח לפוליטיקה לזמן מה, ולתת לבדיחות המלוכלכות והגסות לשלוט".
ספיישל הסטנד-אפ שלך בנטפליקס - איך היית מדרג אותו בתוך שלל הספיישלים שלך?
"זה טריקי, כי כשאתה עושה את הספיישל אתה אומר לעצמך, 'וואו, זה הכי טוב עד עכשיו'. ואז, אחרי שסיימת את זה ועברת הלאה, זה משתנה בראש שלך. אבל אני לא יודע, את ספיישל הסטנד-אפ האחרון הייתי מדרג בשלישייה הראשונה שלי, אולי בצמד הראשונים".
איך היו התגובות שקיבלת?
"במפגש האישי עם אנשים הם תמיד נורא נחמדים, מן הסתם (צוחק), ואומרים, 'וואו! זה היה היסטרי!'. אבל כולם היו מאוד חיוביים בקשר לזה, ואני יודע שנתוני הצפייה היו טובים, שהרבה אנשים צפו בזה. זה מה שחשוב, אני מניח".
אתה צופה במופעי סטנד-אפ של קולגות? מי לדעתך הטוב מכולם כרגע?
"אני חושב שביל בר הוא הטוב ביותר בשטח, כיום. אבל הספיישל שהכי נהניתי ממנו בזמן האחרון הוא של Earthquake בנטפליקס (מדובר בקומיקאי נתניאל סטרומן, המופיע בספיישל תחת חסותו של דייב שאפל - י"ב). זה היה מעולה, זה הזכיר לי כמה חזק וחד סטנד-אפ יכול להיות".
ומה עמדתך כלפי המופעים מהזן החדש, כמו "בפנים" (Inside) של בו ברנהאם, שמותחים את גבולות המדיום?
"אני ממש אוהב את בו, אני חושב שהוא כישרון אמיתי. הוא אחד מהבחורים האלה שאי אפשר להשוות לאף אחד. אותי אפשר להשוות לקומיקאים רבים, אבל את בו אי אפשר להשוות לאף אחד, וזה ראוי להערכה בעיני".
חלק מהקומיקאים האלה, ברנהאם ביניהם, משתמשים במופעים שלהם כדי להתמודד עם שדים אישיים ומצוקות נפשיות - אבל זה קו דק שמפריד בין הומור עצמי ובין התגוללות ברחמים עצמיים. בספיישל החדש של ג'ון מולייני, למשל, הוא עוסק ביתר שאת בהתמכרויות שלו.
"ההתמכרויות שלי תמיד היו כוח העל שלי!", צוחק ג'פריס, "זה הדבר שתמיד נתן לי חומר להופעות, ואני לא מתחרט על אף סם שעשיתי או שלוק אלכוהול אחד שלגמתי. הדבר היחיד שאני מתחרט עליו זה הסיגריות, השאכטה הראשונה ההיא. למה לעזאזל עשיתי את זה?".