ליד ההגדרה של גילטי פלז'ר במילון אפשר למצוא תמונה של "מסמנים את סאנסט" (Selling Sunset), ריאליטי הנדל"ן האוורירי להדהים של נטפליקס. סוכנות הנדל"ן בחברת "אופנהיים" בלוס אנג'לס בהנהגתם של התאומים, ג'ייסון וברט, איכלס חמש עונות מענגות של פורנו נדל"ן ודינמיקת He Said She Said בין המלאכיות של האחים אופנהיים. איפשהו בעונה הרביעית האחים פתחו סניף לאימפריה באורנג' קאונטי, עוד מחוז של טחונים בקליפורניה, שזה אומר בעיקר עוד זירה אפשרית שבה יככבו תככים, אופנה ומקרקעין, ובמילים אחרות – "מסמנים את אורנג' קאונטי" (Selling the OC).
מסמנים את אורנג' קאונטי
(באדיבות נטפליקס)
משמונת הפרקים שזמינים בנטפליקס אפשר לזהות מגמה חיובית: אם אהבתם את "סאנסט" וכיילתם את עצמכם לפי ערכי המותג, סיכוי סביר שתאהבו את "סלינג דה OC" אפילו יותר. וזה גם הזמן להודות באמת, בעונה החמישית שלה רוב הסצנות ב"סאנסט" היו כריסטין או הבנות מדברות על כריסטין. פה ושם קצת ג'ייסון וכרישל עם הרומן החמוד שלהם, סוכנות מתעלפות מול הנוף הכעור של גבהות הוליווד וצ'לסי, התוספת המקסימה לקאסט שאומנם היה לה מבטא בריטי אבל לא הצליחה להפוך את כריסטין ללג'יט במשרד וקו העלילה הזה בהחלט מיצה את עצמו.
לעומת זאת, "מסמנים את אורנג' קאונטי" מצליחה לשפר את כל המדדים של "סאנסט". קודם כל היא מגוונת מגדרית, או בעברית – יש חתיכים. בסוכנות החדשה של אופנהיים מתקבצים 11 סוכנות וסוכנים וכולם נושאים עיניים לייצוג של בתים במחירים דו ספרתיים, גם אם הם זה אומר שהם יצטרכו למכור את אמא שלהם ובלי עמלה. לזכות המלהקים יאמר שהסוכנים הפעם הרבה יותר אינטליגנטים, יותר מצחיקים, יותר כנים ועם סיפורים הרבה יותר מעניינים. הכול יחסי, כן? זה לא "הסופרנוס" פה, אבל מכיוון שזאת סדרה שמבוססת בעיקר על ראשים מדברים, לסוג הדיבורים שמעורבים בעסק יש חשיבות לא קטנה. התחביב של צופי סדרות אופנהיים הוא לחפש את הסוכנים באתר הנדל"ן הרשמי של ארה"ב ולגלות שרשומות על שמם מכירות בית אחד או שניים במקרה הטוב, ועל רובם אפילו לא זה, אבל זה השקר הקטן שרובנו נסכים לבלוע כשמדובר בריאליטי מהסוג הזה.
אז מי מונח הפעם על השולחן? כבר בפרק הראשון אנחנו מוצנחים אל הקליקות במשרד שהרגע נפתח. ג'יו הוא הסוכן המנוסה ביותר, והוא חובר לשתי האלכסנדרות, אלכסנדה ג'רוויס ואלכסנדרה רוז, שאמורות להיות הצמד המרושע א-לה כריסטין ולנקז אליהן את כל הזעם של המשרד, אבל בפועל לא מתקרבות לאיכויות של כריסטין ובעיקר מהוות סוג של פרודיה. האישיות שלהן מסתכמת בזה שהן "מאוד אוהבות מים" וג'רוויס אף הגדילה לעשות ורכשה "מכונת מים" ש"מקטינה את המולקולות של המים". שתיהן משוכנעות שהאיבה אליהן נובעת נטו מקנאה.
רוב העונה, שכיאה לסוגה אפשר לסכם בחמישה משפטים, סובבת סביב העוינות של שאר הסוכנים לרוז וג'רוויס ובאינסידנט שאירע בין קיילה, אם חד הורית, שניסתה לנשק את טיילר, הגולש החתיך והפלרטטן שנשוי לשחקנית ההוליוודית, בריטני סנואו, שנעדרת מהעונה הראשונה אבל מדוברת בה למדיי. עוד יושבי-שולחנות ב-OC הם אלכס (שתוארה באחד הפודקאסטים כשילוב בין לורן קונרד מ"לגונה ביץ'" ו"דה היל" וכריסטין מ"מסמנים את סאנסט"), פולי, ברנדי, אוסטין, לורן ושאר מרעין. כל אלה הופכים את שמונת הפרקים של OC למנוחת אונות מהסוג שבהחלט נחוץ לכולנו בסוף אוגוסט. הם מחליקים בקלות בגרון ולפני שתרגישו תשרפו חמש שעות ולא תעלו אפילו גרם.
