אחרי הניצחון האפי במלחמת ששת הימים, אנשי צבא הפכו לסלבס הנחשקים ביותר בארץ. הם כיכבו במדורי הרכילות, הושבו ביציעים של כבוד במופעי תיאטרון ובידור ותועדו במסיבות ברנז'איות. ככה זה, אנשים מתחום שנתפס כרציני ואפילו כבד לא עמדו בפיתוי, חצו את הגבול ופירגנו לעצמם את תשומת הלב וההנאות הנלוות. בעונה האחרונה של "הזמר במסיכה" הרים אחד המתמודדים את המסיכה והצופים בבית נדהמו, איש איש מסיבותיו, לגלות מתחתיה את פרופסור איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. המשוואה היתה פשוטה: גרוטו צבר במהלך ימי הקורונה מספיק חשיפה ושעות מסך, לא משנה באיזה קונטקסט, כדי להיחשב לאדם מוכר ולהשתתף בריאליטי שירה מגוחך.
"רוקדים עם כוכבים"
(באדיבות קשת)
אנחנו אמנם ניצבים בפני דעיכת גל האומיקרון (טפו טפו) אבל המגמה כאן כדי להישאר: לעונה החדשה של "רוקדים עם כוכבים", שעלתה אמש בקשת, לוהקה פרופ' עידית מטות, מנהלת האגף לטיפול נמרץ ב"איכילוב" שגם התפרסמה לאחרונה לאחר שהעלתה פוסט דעתני בעמוד הפייסבוק של בית החולים בו היא עובדת. לא זכינו לראות את גרוטו מפזזת בתוכנית הפתיחה של העונה, אבל מטות נמנית על שמונת המתמודדים שירקדו בתוכנית הבאה, ואין ספק שהליהוק הזה מלווה בטעם לוואי מסוים. הדילוגים האלה בין העולמות והתפקידים מאתגרים קצת יותר מדי את בלוטת האסקפיזם, לפחות את שלי.
מעבר לזה, קשת עשתה עבודה לא רעה בהפחת חיים בפורמט שגווע אצל השכנה שלה, רשת, לפני עשור. לא פעם עלתה התהיה למה תוכנית ששורדת בהצלחה כבר 30 שנה בארה"ב ו- 20 בבריטניה, לא הצליחה להחזיק פה יותר משבע עונות. פרק הפתיחה היה כמו דרישת שלום מפוסטרת מעשור-שניים אחורה. לוסי איוב, שעושה רושם כמי שמתמחה בהנחייה משפחתית ומיינסטרימית נטולת קצוות חדים, החזיקה את התוכנית (המוקלטת, בניגוד ללייב במקור) בחינניות. מומלץ בהחלט להוריד את מינון סחיטת המחמאות מהרקדנים - כמו "פה הכי מרגש"; יותר מהאולימפיאדה, יותר מהטיסה לחלל, יותר מהלידה של הבן הראשון שלך. וגם אפשר לדלל את הפירגונים האוטומטים לזוגות, כי בואו, זאת תחרות. באנו לפה כדי לשפוט. אם כולם רקדו נפלא אפשר לקפל את הסט וללכת הביתה.
חוץ ממטות קיבלנו רשימת שמות מכובדת, שכוללת בין היתר הפתעות כמו אלכס שטילוב או משה אשכנזי, שמות שידברו אל הקהל הבוגר יותר כמו אלי אילדיס, יובל סגל ועדי אשכנזי, ומנגד כאלה שידברו לצופים הפעוטים יותר, כמו לירן דנינו ובר זומר. וישנה גם יעל בר זוהר, שנטשה את הספינה של רשת באמצע העונה של "הישרדות" לטובת השתתפות בתוכנית, ורשמה דרמה קטנה. בגזרת השופטים חלקו את הפאנל השופט הנצחי, אלי מזרחי עם דוד דביר, שהפעם ינסה לא להעליב, לצדן של רונה לי שמעון ואנה ארונוב, שתיהן החלו את דרכן על המסך כרקדניות בריאליטי ריקודים - ארונוב ב"רוקדים עם כוכבים" עצמה.
תרשו לי רגע להכליל ולומר שרוב הצופים בפסטורליה המנומנמת של "רוקדים" (כולל שפחתכם הנאמנה) לא באמת מבינים בריקודים סלוניים. אין לי מושג אם יעל בר זוהר באמת זרקה את הרגליים, מה זה אומר לאסוף את האגן, או למה לדביר יש אובססיה לחלק הגוף העליון. כל הרעיון הוא לצפות בסלבס מעניינים מספיק מחוץ למים הטריטוריאליים שלהם, מזיעים, מתאמצים, מועדים או מפתיעים לטובה ומקבלים על זה ציונים מהשופטים; לקבל ריאליטי פיל-גוד נטול אינטריגות, בלי לשבת עם אינפוזיה של אינסולין להורדת רמת הסוכר בדם. לפי פרק הפתיחה, המשימה בוצעה כמעט במלואה. האם הגרסה הישראלית של הפורמט ניצלה? ניפגש שוב בסוף העונה.
