בליל מתקפת הטילים האיראנית לפני כחודש נופצו הזגוגיות במשרדו ובביתו של הבמאי אבי נשר. "כל החלונות הוחלפו בדיקטים. נפל טיל לים וטראח, מההדף התפוצצו הרבה חלונות, מס רכוש עברו לגור פה בבניין לשבוע", הוא אומר בחיוך. בראיון ל"7 לילות" שיתפרסם בשישי מספר הבמאי המוערך למה יש לו בטן מלאה על השלטון. "יש אדון אחד בפוליטיקה שדיבר פעם ואמר שמה שחשוב לו זה שלוש הכ"פים: כוח, כבוד וכסף. אני תמיד חשבתי על שלוש המ"מים: משפחה, מקצוע, מדינה. ואם תרצה להוסיף מ"ם רביעית - מהות. אבל 'מדינה' זה חתיכת ביג דיל. אני ילד להורים ניצולי שואה. אם אתה לא מבין את החשיבות העצומה של המדינה הזאת עבור הילדים שלך והנכדים שלך, או את המחשבה המכאיבה כל כך של לקום בבוקר ולקרוא על אותם אנשים איומים שמוכנים להקריב חטופים עבור הישג פוליטי, וזה דבר שמרעיש את כל נים וכל עצב בגופך - אז קשה לי להסביר".
2 צפייה בגלריה
אבי נשר
אבי נשר
משפחה, מקצוע, מדינה, מהות. אבי נשר
(צילום: איריס נשר)
בשני האחרון חגג נשר 20 שנה ליציאת "סוף העולם שמאלה" בהקרנה חגיגית בסינמטק. זהו הסרט הראשון שמיצב אותו במידה רבה כסטוריטלר האולטימטיבי של המדינה, ואחת הסיבות להיותו הכוכב ונושא סרט הדוקו "אבי נשר: מילים להחלפה". כזכור, העלילה של "סוף העולם שמאלה" מתנהלת בעיירת פיתוח דרומית בסוף שנות ה-60 - ולא סתם, מאחר ומדובר בנושא שהעסיק ומוסיף להעסיק את נשר. "טומי לפיד, שהיה אדם יקר מאוד במובנים אחדים, אמר פעם את המשפט האיום אחרי שהשמיעו שיר של עמיר בניון: 'לא אנחנו כבשנו את טול כרם, טול כרם כבשה אותנו'. זה משפט טרגי בעיניי. בניון הוא בעיניי גאון מוזיקלי, אפילו רצינו שהוא יעשה את הפסקול ל'סוף העולם שמאלה' וזה לא הסתייע. זה טרגי בעיניי שאיכשהו לא פנינו לטפל עד הסוף בעוול שנעשה ובעלבון. נקודת התורפה של הצד הליברלי, אם תרצה, במדינה - תמיד תהיה הטעויות שנעשו בענייני ההגירה".
2 צפייה בגלריה
מתוך "סוף העולם שמאלה"
מתוך "סוף העולם שמאלה"
נקודת התורפה של הצד הליברלי. מתוך "סוף העולם שמאלה"
(צילום: באדיבות yes)
בראיון מתייחס נשר גם לסרט הביכורים "קרוב אלי" שעשתה בתו תום בהשראת הטרגדיה בה נדרס למוות ארי נשר בן ה-17. "בפעם הראשונה שראיתי את הסרט, הייתי באולם עם הקהל, ותוך עשר דקות שכחתי שזה סרט של הבת שלי. בנוסף למקצועי כבמאי אני גם עורך תסריט די עסוק. כל מחזור אופיר יש סרט-שניים שמתישהו חנכתי או ייעצתי ליוצר. במובן הזה, כולם היו בניי. בסרט של תום, היא הקפידה על מרחק עוד יותר גדול ממני, אפילו לא איפשרה את זה, דווקא בגלל כל אותן לשונות רעות שצצות. זו הזהירות הראויה. היא אגב הייתה מעורבת הרבה יותר בסרטים שלי. ב'תמונת הניצחון' היא ביימה שני רגעים כשלי לא היה זמן, כולל קלוז־אפ חשוב של ג'וי ריגר בסצנה מכריעה. אין לי בעיה להודות ולהתגאות בזה. היא פשוט במאית מצוינת".