כמה ימים לפני הקרנת העיתונאים של "צעקה 6" נחת בתיבת המייל של העיתונאים מסמך משפטי מטעם חברת פרמאונט התובע מאיתנו לחתום עליו, כתנאי מוקדם לצפייה בסרט בהקרנה מוקדמת. המסמך כלל, לא פחות, את הדרישה שלא לחשוף דבר וחצי דבר ממה שמכונה במסמך "מידע חשאי" – כלומר, כל פרט הקשור לסרט – מבלי לקבל אישור מפורש מחברת פרמאונט. יתר על כן, חתימה על המסמך מאפשרת לחברת פרמאונט לתבוע את העיתונאי אם, מבחינתה, הוא חשף אותו "מידע חשאי". במילים אחרות: חסר לכם שתכתבו משהו שאנו, אנשי פרמאונט, חושבים שהוא בבחינת "מידע חשאי".
צריך להבהיר: אמברגו על פרסום ביקורות הוא דבר שכיח, ולא פעם מתבקשים העיתונאים, כתנאי להגעה להקרנה, שלא לפרסם ביקורת לפני יציאת הסרט. הטענה כאן אף אינה מופנית כלפי חברת פורום פילם המפיצה את "צעקה 6" בישראל. אבל לא זכור לי שאי פעם נתבקשתי לחתום על טופס סודיות שאליו אף צורפה בקשה מפורשת לא לכתוב ספוילרים עד לתאריך 13.3, כלומר עד אחרי סוף השבוע של יציאת הסרט. הנה כך: הפקקטה עלילה של "צעקה 6" היא עתה מידע מודיעיני מסווג, ומבקר הקולנוע הוא בבחינת חשוד מיידי בפרסום ספוילרים (מעניין אם פרמאונט קראו אי פעם את תוכן התגובות שכותבים טוקבקיסטים). מובן מאליו שאחרי התאריך הנ"ל יש לי רשות מלאה לכתוב מה קורה בסוף הסרט, אם אי פעם הייתה לי כוונה כזו. תודה רבה. הלכתי לצפות בסרט אתמול בלי לחתום על הצהרת נאמנות.
אין לי מושג מה הטריד כל כך את פרנסי פרמאונט. "צעקה 6" אינו מתעלה על סרטי ההמשך שקדמו לו, כלומר הוא לא יותר מבינוני. הוא מציע עוד מאותו דבר, רק שהפעם אפשר היה לקרוא לסרט Ghostface Takes Manhattan. שוב זה נפתח בפרולוג מדמם שאחת הקורבנות בו היא מרצה באוניברסיטה שמעבירה קורס על סרטי משספים, אך נכשלת במבחן המציאות; שוב ישנן כאן בדיחות על חשבון סרטי "צעקה" הקודמים, ואותו סוג של מודעות עצמית שהיה כל כך שנון בסרט המקורי ועתה הוא כבר בבחינת מיאוס של ממש; שוב ישנן רציחות סיטונאיות כאשר חלק מהנרצחים ישובו לחיים בדרכים שונות ומשונות, אבל זה לא ממש אכפת לאף אחד משום שאיש מאיתנו לא זוכר מי הם בעצם ומתי ראינו אותם לאחרונה; וכמובן – סליחה, החבר'ה מפרמאונט, אבל כזכור לא חתמתי על המסמך – שוב ישנו הספוילר שאינו בעצם ספוילר כי כל אחד הרי יכול להיות הרוצח, ולכן ההפתעה האמיתית שיכולה הייתה להיות היא רק אם זהותו הייתה מפתיעה באמת.
הפרק הקודם היה למעשה ריקוול, שילוב של sequel ו-reboot, סרט המשך ואתחול של הסדרה. אז פגשנו את מי שהיא למעשה יורשתה של סידני פרסקוט בסדרה – סם קרפנטר (מליסה בררה) שהיא בתו הלא חוקית של בילי לומיס, מי שהיה הרוצח הסדרתי בסרט הראשון, ואחותה טארה (ג'נה אורטגה). גם בסרט הנוכחי מסתבכות שתי האחיות עם הרוצח במסכה דמויית "הזעקה" של אדוארד מונק, אלא שהעלילה הועתקה מהעיירה הפיקטיבית וודסבורו אל לב מנהטן, מה שמאפשר לאחת הסצנות הטובות בסרט להתרחש ברכבת התחתית הדחוסה בחוגגי האלווין העוטים מסכות רוצחים סדרתיים, גוסטפייס ביניהם. טובה באופן יחסי, כמובן. כלומר לא עוד שחיטה מעוררת פיהוק.
החידוש הפעם הוא במסכות. מסתבר שהרוצח/ים הנוכחי/ם משתמש/ים במסכות גוסטפייס שעטו הרוצחים בכל אחד מהסרטים הקודמים. אבל רק בסרט השלישי היה רוצח סדרתי שפעל באופן עצמאי. בכל שאר הסרטים היו זוגות של רוצחים. האם הסרט השישי, בהיותו כפולה של שלוש, יכיל אם כן רוצח אחד או שניים? אל דאגה, פרמאונט, ספוילר לא יהיה פה. כך או כך, גם הבחירה הזו נועדה לטפח את מעמדה המיתולוגי של הסדרה שכבר די איבדה כיוון וטעם עם כל ההתייחסויות העצמיות שהפכו למעמסה. צריך להגיע אל סצנת הסיום כדי להבין איך מה שהיה פעם מבריק הלך והתיישן בדיוק כמו המסכות החבוטות שמשמשות את הרוצח/ים. ואולי בכלל רוצחת/ות? ששש.
באופן משונה, הסרט שביימו מאט בטינלי-אולפין וטיילר ג'ילט (שהיו אחראים גם על הפרק הקודם), אינו עושה איזה שימוש בעל ערך בעובדה שהוא מתרחש במנהטן – למעט, כאמור, בסצנה הנ"ל. היה מעניין לראות את גוסטפייס מבקר באחד מאתריה האייקוניים של ניו יורק מאשר משסף את לקוחותיה של חנות נוחות שאליה נמלטות סם וטארה. באחת הסצנות בסרט מכריזה אחת הדמויות "זין על הפרנצ'ייז הזה", כשהיא מתכוונת לסדרת הסרטים, אבל זו מודעות עצמית שכמו נועדה לנטרל את מה שעובר במחשבה נוכח הצפייה בפרק הנוכחי. הנה, אנחנו אומרים בקול את מה שאתה בוודאי חושב, אז אולי תקפיץ את הציון באיזה חצי כוכב? אוקיי, בסדר.
מבין בוגרי הסרט המקורי, היחידה ששרדה כדי לספר היא כתבת החדשות והסופרת גייל וות'רס (קורטני קוקס). נב קמפבל, מסתבר, פרשה עקב חילוקי דעות כספיים ודמותה של סידני מוזכרת כבדרך אגב. האמת, קשה לומר שהיא בולטת בחסרונה, בעיקר נוכח העובדה שכבר בסרט הקודם נראה היה שאיש לא ממש יודע מה לעשות איתה. "צעקה 6" יוביל מן הסתם לפרק 7 ואחר כך גם ל-8, ומי יודע, אולי אפילו אתחול שיהיה בעצם פריקוול וסוג של סיקוול. בתור מי שראה את "צעקה" לפני 26 שנה והתלהב, אני מוכרח לומר שדי מיציתי את העניין עם גוסטפייס. הוא רוצח סדרתי חסר אישיות, שמשתמש כל הזמן באותו פגיון (הפעם גם ברובה ציד, אבל היי, לא גיליתי לכם), ובכל פעם שהוא חושף את זהותו האמיתית - או שהם חושפים את זהותם האמיתית - נפלטת אותה האנחה: "אה, אתם". אם אהבתם את הפרק החמישי, תאהבו גם את זה.