שורד השואה ברטי פרנקל בחר את הספרה 3, מספר "מזל" אותו הוא אוהב. שורדת השואה אנה יגלום מכנס מילוא, בחרה את המספר 18 -ח"י בגימטריה גם כי יום הולדתה של אמה ז"ל חל בשמיני בינואר. ואילו השורד ברל שור בחר במספר 27, השנה בה הוא נולד. הספרות האלו הן חלק מיצירה מרגשת בשם "ים של זמן", בגודל של יותר מ-50 מ"ר, של האמן היפני המוערך טאצואו מיאג'ימה שהושקה הבוקר (א') במוזיאון טיקוטין בחיפה. זו היצירה המרכזית בתערוכה חדשה בשם "מנהרת הזמן - יפן והיהודים", שיזמה אוצרת המוזיאון ד"ר אתי גלס גיסיס, בה אמנים יפנים מובילים יצרו עבודות בראי השואה.
תערוכת אומנות מיוחדת בעקבות שינדלר היפני
(צילום: אסף מגל)
300 איש השתתפו במיצב שבנוי כולו מאורות לד הנדלקים ומהבהבים עם המספר שכל אחד בחר ככזה שמייצג עבורו זיכרון. בין המשתתפים נמנים ניצולי שואה, צאצאיהם ו"ניצולי סוגיהרה", כדוגמת פרנקל, מילוא ושור. השלושה, הם זכר אחרון של ילידי ליטא ופולין שחייהם ניצלו בתקופת השואה על ידי סגן הקונסול היפני צ'יונה סוגיהרה, שהנפיק אלפי אשרות מעבר ליפן. בדרך זו, הציל סוגיהרה יותר מששת אלפים יהודים שנמלטו מזוועות הנאצים באירופה. פעילותו ההומניטרית הזו, זיכתה אותו בכינוי "שינדלר היפני".
באורות מוצגים מספרים, והמספרים שבחר כל אחד למעשה קובעים את הקצב שבו מתחלפות הספרות הרצות לאחור מ-9 ועד 1. מספרים אלה נשלחו לאמן בתוספת ציון שם המשתתף, גילו והמשמעות מאחורי הבחירה. כל אחד שלקח חלק במיצב, תרם למעשה את הזיכרון שלו: מספר הנכדים שסבים ניצולי שואה זכו להכיר בטרם פטירתם, מספר האשרה שהונפקה על ידי סוגיהרה וכו'.
אתה מגיע מארץ רחוקה, תרבות והיסטוריה שונה איך התחברת לנושא של השואה?
"גם אנחנו נפגענו מאד במלחמת העולם השנייה בהפצצה האטומית, אז אני מאד מתחבר לנושא שבסיסו - אנושיות", אמר היום מיאג'ימה ל-ynet, "מבחינתי זהו נושא חובק עולם ולכן בחרתי בתמה הזו. יש כאן הבנה של ההבדלים והשוני בין אדם אחד לשני, המסר הוא לא למלחמה ולא לשואה".
עבור שור בן ה-95, שהיה בן 13 כשברח יחד עם אחותו, גיסו ואחיינו בזכות אשרות הכניסה של הדיפלומט, הייתה זו הזדמנות להודות לעם היפני. "חשוב לי הקשר בין יפן וישראל, זו מדינה שהצילה אותי וחלק גדול ממשפחתי. הם פתחו לנו את הדלת כשאף מדינה אחרת לא עשתה זאת. יפנים וישראלים מאד שונים, גם בהתנהגות, באורח החיים, בארכיטקטורה, בכתב אבל יחד עם זאת יש הרבה דברים שקושרים בינינו. הסימבוליות כאן היא שחייבים להגיד תודה לאנשים שעשו דברים אדירים. גם אם באותו הזמן הם עצמם לא ידעו מה ייצא מזה. סוגיהרה עשה מה שעשה, לא כי מישהו שילם לו על זה, אלא מסיבה אחת - לעזור לאנשים".
ברטי פרנקל היה בן שנתיים וחצי כשמשפחתו ברחה ב-1939 לליטא, שם התרכזו יהודים רבים בניסיון לקבל ויזות מההולנדים שהסכימו להעניק כניסה לקורסאו שבקאריביים. הבעיה הייתה שהדרך היחידה להגיע לשם, הייתה מיפן וכך האחריות התגלגלה הלאה. "למרות שהיו במקום שהותו מאות אנשים, אבא שלי נכנס פנימה דרך הגינה ודלת המטבח. הוא עלה במדרגות ופגש את מר סוגיהרה בעצמו במדרגות של הבית. סוגיהרה שאל אותו מה הוא עושה שם ואבי אמר שהוא חייב ויזות. הוא נתן לו את החתימות ומשם החלנו את המסע ליפן", משתף פרנקל.
3 צפייה בגלריה
מתוך "עור מונה", "38 מעלות בדרום קוריאה" מאת האמן טאצואו מיאג'ימה
(קרדיט: טאצואו מיאג'ימה)
"אני ניצב מול יצירה כזו כאן בישראל שלא הייתי חולם עליה בזמנים ההם, לא הייתה מדינה ויהודים הושמדו בכל מקום. סוגיהרה בשבילי הוא זה שהציל לי את החיים, לא היינו מדברים היום לולא הוא. הדבר הגדול שעשה זה להציל את הדורות העתידיים. אני פה עם הבן שלי והנכדה שלי, כל אלו לא היו, אם היו הורגים אותי באירופה, אז בשבילי הוא גדול".
אנה, כיום בת 90 הייתה בת שבע וחצי כשהמלחמה פרצה ויש לה זכרונות מהעזיבה החפוזה, הטלטלות בדרך וההגעה לארץ השמש העולה: "אני זוכרת שכשהגענו ליפן היה שם נקי, הפירות היו מתוקים והיה חם, אני זוכרת כי כשברחנו החורף היה קשה מאד. כשיצא הסרט על אוסקר שינדלר אז היפנים נזכרו שגם להם יש גיבור".
לכתבות נוספות בנושא אמנות:
המשמעות הישראלית והיהודית שיצק מיאג'ימה לתוך היצירה, משתלבת בהרמוניה עם שלושה עקרונות העומדים בבסיסה של הפילוסופיה הבודהיסטית – שינוי מתמיד – יחסי גומלין – ומחזוריות, עקרונות אותן הוא מבטא שוב ושוב ביצירותיו הנוספות המוצגות התערוכה.
לצד סיפור ההצלה מופיע בתערוכה גם סיפור ההשמדה ועבודה נוספת של מיאג'ימה היא רכבת עם עשרה קרונות מצוידים בנורות עם ספרות שקרויה "רכבת לשואה" והיא נוסעת ברחבי הגלריה המרכזית. בגלריה מצואים גם צילומים מתוך הסדרה "עור מונה" בהם משתתפים מצולמים עם ספרות מצוירות על גופם במיקומים שונים. כל ספרה נבחרה על ידי משתתף נוסף באופן היוצר דיאלוג המבוסס על תקשורת בין-אישית, אמון והסכמה. "בחרתי במספרים 1-9 שמסמלים חיים ומוות במעגליות של בריאה. כשמחברים בין כולם זה מייצר הרמוניה", הסביר מיאג'ימה בפתיחה החגיגית.
3 צפייה בגלריה
משמאל לימין: יושי היגוצ׳י נספח תרבות שגרירות יפן בישראל, יותם יקיר מנכל מוזיאוני חיפה, הניצול ברל שור, טצואו מיאמג׳מה, הניצולה אנה מילוא, הניצול ברטי פרנקל, אתי גלס גיסיס אוצרת התערוכה
(צילום: ענת חרמוני)
התערוכה תציג עד ה-23 באפריל ובמסגרתה ייערכו הרצאות, שיח גלריה, יום עיון בהשתתפות אנשי אקדמיה, ניצולי סוגיהרה והקהל הרחב. עוד ניתן לראות בה את מיצב הוידיאו "פינוי" של צמד האמנים שימורה ברוס, בהשראת הצלת היהודים על ידי סוגיהרה. וידאו שצולם באי קורסאו שהיה היעד אליו הפליטים היו אמורים להגיע ועוסק בשאלה מהו מעשה הומני. סמוך אליו מוצגים צילומים מקוריים של שישה צלמים מ"מועדון הצילום של טאנפיי" שתיעדו בעיר קובה את היהודים שהגיעו למקום בשנת1941 בזוויות שונות. לצד הצילומים שזורים שירי טנקה יפניים (שירים קצרים של 31 הברות) של המשוררת הירוקו ימאגאטה, 14 צילומים של האמנית יוקי אונודרה מתוך הסדרה "דיוקן של בגדים משומשים" ועוד יצירות המחברות בין ההוייה היהודית-ישראלית לתרבות והאמנות היפנית, ביניהן של מייסד המוזיאון פליקס טיקוטין.
