"זאת תהיה הסדרה האחרונה שלך", מתנבא אבי שושן, אחד המרואיינים בסדרה החדשה של רון כחלילי, "קרועים", שעלתה אתמול (א') ברשת. בלב אני מרימה כוסית מטאפורית לטובת ההבטחה הזאת. המסע של כחלילי לאורכה של המזרחיות הישראלית מתחיל להתיש גם אותי. הפעם הדוקו בן שני הפרקים שלו עוסק ב"משתכנזים", אותה קבוצה עגומה של בני עדות המזרח שכדי להתקדם במעלה הסולם נאלצו לאמץ לעצמם סממנים אשכנזים כמו רכישת השכלה, רחמנא ליצלן, מגורים בתל אביב, טפו, או תפיסות פוליטיות ליברליות, ישמור השם, ואפילו לנעול דוקטור מרטין ולהקשיב לניק קייב, כפי שהעידה גלית דיסטל-אטבריאן. נפשה הרכה של שרת ההסברה הושחתה לעד בשתי הדקות בהן שכחה לרגע את המוצא העדתי שלה, וניסתה לגבש לעצמה אישיות חלופית, אבל היא מפצה על כך היום, בעשייה החשובה שלה במשרד ללא מדפסת.
מתוך "קרועים"
(באדיבות רשת)
כחלילי משוטט בין מרואיינים ממוצא מזרחי, כולם מפורסמים ברמה כזאת או אחרת, הבמאי מאור זגורי, אורטל בן דיין, אבי בוסקילה שהתמודד על ראשות מרצ, הזמרת דקלה ואחרים, ומטיח בהם את השאלה המאשימה: אתה משתכנז? במקרה הטוב הוא שואל, במקרה הפחות טוב הוא קובע. כחלילי השופט העליון והוא יחשוף את כל המשתכנזים גם אם הוא יצטרך לעשות סדרה על כל אחד מהם. הם בתורם מתגוננים בפניו או מודים בבושת פנים שהם עונים להגדרה והם אכן חדלי האישים שהוא רומז שהם, כי העדיפו לוותר על ה"מזרחיות" שלהם כדי להתקבל באותן קליקות שפתוחות בפני אשכנזים בלבד. רק פרט אחד לעולם אינו מתבהר, לא ב"קרועים", כמו גם בשאר הסדרות של כחלילי – מהי אותה מזרחיות אניגמטית שאותה הם זנחו? מהי המורשת העשירה שאותה גדעו המשתכנזים ונותרו נטולי שורש, רק כדי להתקבל על ידי האליטה האשכנזית הקצפתית?
לביקורות נוספות במדור טלוויזיה:
הקומיקאית עדי ששון, שהגיעה לתל אביב מטבריה, משתתפת בתוכנית של דידי הררי, והוא קובע שהיא עדיין לא "הוציאה את המזרחיות שלה". מהי המזרחיות של דידי הררי? מהי המזרחיות אליבא דה רון כחלילי? האם היא אותו אוסף קלישאות על אוכל טעים ומשפחה חמה וקולולו באירועים? האם היא קשורה לשמירה סלקטיבית על אלמנטים דתיים? אותנטיות פריפריאלית? האם היא מזוקקת דווקא בהאזנה למוזיקה ערבית? בדיבור בחית ועין? מה היא בכלל "מזרחיות" אם לא ערימה של סטריאוטיפים מכלילים, שעושים רק עוול לעדות השונות שמקובצות תחתם?
מבלי לשים לב, המרואיינים ב"קרועים" מנציחים את הסטריאוטיפים האלה בעצמם. דקלה לא יכולה לשיר מוזיקה מזרחית כי היא "לא יכולה לצבוע לבלונד ולהופיע עם מיני", שהרי זאת מהות המוזיקה המזרחית. עדי ששון טוענת שכשהגיעה לתל אביב למדה ש"להתאפר זה גס וללבוש צבעים עזים זה וולגרי". חלק מהמרואיינים של כחלילי מתנגדים לתשוקה הבלתי נלאית שלו להוציא משתכנזים מהארון ולסמן אותם. בן דיין היא היחידה שבאמת מעמידה אותו במקום - אתה משמר את המצב הזה, היא עונה לו. כל מזרחי שרוצה לרכוש השכלה, במקום למצב אותו כמרחיב של המזרחיות אתה קורא לו "משתכנז" וטוען שהוא מזויף.
זאת לא הסדרה הראשונה של כחלילי על המסע שעברו יוצאי עדות המזרח מאז הקמת המדינה ועל הקיפוח שחוו, אבל הפעם הוא אפילו לא מחזיק את הסוסים שלו באורוות. הוא מכניס למרואיינים שלו מילים לפה, יורק את הסטריאוטיפים שלו בכותרות הביניים, מחלק את היקום לאשכנזי ומזרחי, אותה חלוקה מכוערת שמפרנסת אותו כל כך הרבה שנים כשהוא משחזר את הסדרות שלו. אחר כך הוא יטען שהוא בעצם מכיר תודה למשתכנזים כי הם היו אלה שנשכבו על הגדר למען אחיהם המזרחים שיבואו בהמשך, אבל מכל פריים ב"קרועים" עולה המסקנה הבלתי נמנעת: "השתכנזות" היא בגידה, היא נתיב מילוט סתגלני של קהילה מקופחת ואין לה תקנה. היכן מתרחש הקיפוח הממסדי היום? מהן אותן ועדות מסדרות מסתוריות שמזרחים מודרים מהן? אין תשובה. מה התיקון שכחלילי מבקש? פיצוי? נקמה? אפליה מתקנת? כחלילי אינו מטריד את עצמו בזוטות. אם לא יהיו טענות על קיפוח לא יהיה לו על מה לעשות סדרות.
זה לא מקרה שזה הנרטיב שכחלילי בוחר לרכוב עליו, ההקרבות שנאלצו בני עדות המזרח לעשות כדי להתברג באליטה השלטת. ההנהגה הנוכחית של מדינת ישראל בנה מעליו את הבסיס האלקטורלי שלו והנציגים שלו מרבים להתבטא בעניין בכל הזדמנות. זה עובד כי יש לזה חיזוק עובדתי, קיפוח של בני עדות המזרח אכן התרחש, אבל הנרטיב הזה לא משמש אותם לתיקון המצב, אלוהים יודע שהיו להם כמעט 40 שנה לעשות את זה, אלא דווקא ככלי להשגת כל אותם מנעמים ופינוקי שלטון וטובות הנאה, וכחלילי מנצל אותו באופן דומה כדי להיראות על המסך. אחרי צפייה בשני הפרקים מתחשק לי רק לקבץ את כל אותם משתכנזים משוקצים ולהגיד להם, אחים אנחנו, אתם בסדר גמור. תהיו מי שאתם, לא שמי שרון כחלילי חושב שמן הראוי שתהיו. יום אחד כולנו נביט אחורה, נאכל מופלטה ונצחק.
