אחת האמיתות עימה אנחנו נולדים היא קדושת המשפחה. תהיה זו משפחה גרעינית, מורחבת מאוד, חד הורית או חד מינית, אין בטוח ממנה. זה הקן, זה המפלט וגם המקור לחפור בו על ספת הפסיכולוגית. אבל מה קורה כשהאמת הזו מתערערת? כשהבית הוא ההיפך מכל מה שאמורים לבטוח בו, ומה קורה כאשר הבית הזה לא קיים בכלל וצריך להמציא אותו? ספרי החדש "ילד" עוסק גם בכך, ובעקבותיו בחרתי חמש יצירות ספרות אהובות המציגות הורות קצת אחרת. אין כמו הספרות כדי לנפץ את המסגרת הזו או לאתגר אותה.
משפחת אדמס / צ'ארלס אדמס
אחח, מורטישה, גומז, וונסדיי, פאגסלי ושאר הקרובים המבחילים. משפחה כלבבי. הם הפציעו תחת עטו של הקריקטוריסט צ'ארלס אדמס כסדרת קריקטורות ב"ניו יורקר" ב-1938 ומאוחר יותר צברו תאוצה ועברו לספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה עד שהתקבעו כדמויות פופ איקוניות. אם לשים בצד את הביקורת על המשפחה האמריקנית המושלמת, הגועל מהאדמסים הוא פשוט התגוללות כייפית מאוד באיסורים חברתיים על-זמניים. תיזכרו לרגע בסליים של הילדים שלכם. כולם יכולים למצוא את עצמם בתוך המשפחה הזו – החל מהילדים שמצווים לשחק עם האוכל, דרך הדודן השעיר והמוזר שמגיע לבקר לפעמים ואף אחד לא מבין מה הקטע שלו ועד יד מסתורית שמסתובבת חופשי ומטרידה את כולם. אבל בראש הפרמידה מתנוססים - כמו על עוגת חתונה עם קצפת שחורה – ההורים גומז ומורטישה שמדגמנים נישואים כושלים וזוגיות של קבס הדדי שהיא בעצם אהבת אמת.
פינוקיו / קרלו קולודי
הרבה לפני סדרת הילדים המתקתקה הזכורה לילדי שנות ה-80 והסרט ההוא של דיסני, היה ספרו של הסופר האיטלקי קרלו קולודי משנת 1883 – "פינוקיו: הרפתקאותיה של בובת עץ". ספר לא חינוכי בעליל המספר את קורותיה של בובת עץ ההופכת לילד אמיתי. פינוקיו תמיד מסתבך בצרה כזו או אחרת ופוגש שלל דמויות המנסות לחבל ביצר הטוב שבו. הכי מעניין בעיניי הוא ג'פטו, במקור נגר מבוגר בעל מוניטין מפוקפק וידוע בחיבתו לטיפה המרה. הוא מגלף לו ילד מבול עץ ומפיח בו חיים ולכן נחשב גם כאביו של פינוקיו. לא אב השנה, אם לומר את האמת. לפינוקיו היה מקום חשוב בכתיבת "ילד" ואם יש משהו אחד שלקחתי איתי מהסיפור המקורי, זו העובדה שהיחסים בין ילד מומצא לאב קיים הם לא פחות מורכבים משתי ישויות בשר ודם.
דולי סיטי / אורלי קסטל בלום
ספרה הבלתי נשכח של אורלי קסטל בלום (הספריה החדשה) פתח את שנות התשעים בתנופה אדירה ונשאר בעיני אחד ההישגים הבולטים של העשור המורכב שבו התבגרתי. קסטל בלום הקיאה לדמותה של דולי, רופאה קקיונית המגדלת את ילדה מתוך חרדה וסיוטים קיומיים ולאומיים, את כל חרדותיה שלה. כפי שהיא עצמה מעידה, הוא נכתב בשנות ינקותה המוקדמות של בתה הראשונה. יש בספר הזה עירוב מופלא של מעמקי הנפש, חרדות לאומיות ואמת אוניברסלית נשית והוא נכתב הרבה לפני שדיברו פה על דיכאון שלאחר לידה. "דולי" שכתוב בשפה ספרותית לא שגרתית עד לשנות ה-90, סימל גם את שלטון ההירואיות האימהית בתרבות הישראלית. הוא אחד מאבות המזון של "ילד" וכשאני מביט עליו לאחור אני נוכח לדעת שיהיה זה אב או תהיה זו אם, ילד חסר ישע הוא הדבר הכי מבעית בעולם.
למה לך להיות מאושרת אם את יכולה להיות נורמלית? / ג'נט וינטרסון
כשג'נט וינטרסון נולדה הכל הלך בצורה העקומה ביותר. ספר המתחיל במשפט כזה: "כשאימא כעסה עליי, וזה קרה לעתים קרובות, היא הייתה אומרת: 'השטן הוליך אותנו לעריסה הלא-נכונה'", חייב להיות מסמך יוצא דופן (מאנגלית: מיכל אלפון, חרגול ומודן). והוא באמת כזה. וינטרסון אומצה על ידי אם לא מתפקדת, אותה היא מתארת כ"אישה עם אקדח במגירת המטליות וקליעים בקופסה של משחה לצחצוח הרהיטים". מרום מעמדה כסופרת מצליחה היא חוזרת בממואר מנוקד בכתמי דם אל שנות ילדותה ואל העובדה ששרדה את האימה של בית בלתי מתפקד. זה ספר שהעוני ודלות הקיום דרים בו לצד רוח הישרדות מופלאה. והוא בהחלט יכול לשמש כאישור לכל מי שאי פעם גרס שיש לחלק אישורים להורות. שמו של הספר, אגב, נגזר מתגובתה של האם למשמע הבשורה של ג'נט שהיא אוהבת את אחת הנערות בכיתתה. אם יש נקודה אופטימית בכל העניין, זו העובדה שהיא שרדה כדי לספר על המקומות הנמוכים ביותר של התא המשפחתי ותיעדה אותם בספר מצוין.
הסבך / עודד וולקשטיין
ספר הביכורים בפרוזה של איש הספרות רב המעללים עודד וולקשטיין (2019, הוצאת דביר), תופס כמעט בפירוט את מעמקי תודעתו החידתית. וולקשטיין מוציא בו את גיבורו למסע מסויט בשבילים האובדים של הפארק העירוני שסכנות רוחשות בו, כמו גם איומים שאולי נמצאים בראשו בלבד. יש איום מיתי של ישות בשם "הוא" הרודפת, אולי, אותו, את בנו ואת חברו של הילד שיוצאים ביחד לטיולים בפארק. בכל טיול יש משימה. אבל מהר מאוד ה"טיול בפארק" הופך למשהו אחר לגמרי. זה ספר על מפלצות הרודפות גם הורים, על חרדות ועל דמיון. כי כשמרחב הפארק העירוני הופך לשיקוף של הסבך הפנימי, כבר אין דרך חזרה ולא נותר אלא להתבונן ברקבובית המבאישה של הנפש האבהית. הספר הזה מתמשך גם אל תוך ספרו הבא של וולקשטיין, "אקדמיה לתינוקות" שלו כבר אפשר להקדיש כתבה שלמה.
ספרו השני של עמרי חורש "ילד" יצא בהוצאת "תשע נשמות" ופתח את "קודה" סדרת המקור של ההוצאה. קדם לו הספר "החלון והמדרגות" שיצא בשנת 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים".
