כנראה שאין ארון משחקים שלם בלי ערכת לגו אחת לפחות, אבל כדי להבין את הפופולריות של המשחק שהפך לאגדה אפשר גם לגשת ישר לשורה התחתונה. בשנת 2020 רשמה ענקית המשחקים הדנית רווחי שיא, מיליארדים, בחסות הסגרים של הקורונה. התענוג הזה לא זול באופן יחסי, בעיקר בישראל, אבל בעולם עדיין מביעים בו אמון. לגו חוגגת כעת 90 להיווסדה, והקופסה עם החלקים הצבעוניים רק משתבחת עם השנים.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
רובנו גדלנו על קוביות הפלסטיק של לגו. המבוגרים יותר הכירו את הפורמט הראשוני, הבסיסי, קוביות ספורות, בעלי בליטות ומגרעות המאפשרות חיבור יציב של החלקים זה לזה, שהגיעו בקופסה. חלקי הלגו היו למעשה בלוקים מלבניים וריבועיים קלאסיים בלבד. הדורות הבאים כבר נהנו מפיתוחים מתקדמים, ערכות עם מאות חלקים, כולל חלפים כמו גלגלים. בקופסה ניתן היה למצוא גם לבנים בעלות קצה חלק לשיפור הגימור, לבנים אלכסוניות, לבנים עם שיפוע וקשתות. אלמנט נוסף היה בובות לגו צהובות או בצבע גוף, בעלות ראש ורגליים הניתנים לפירוק. היכולת לחבר בין חלקי המשחק איפשרה כבר בנייה של אובייקטים, בהם מכוניות, בניינים ורובוטים.
הלגו הומצא ב־1932 על ידי הנגר הדני אולה קירק כריסטיאנסן בסדנתו בבילונד. תחילה היו אבני המשחק עשויות עץ. בשנות ה־40 של המאה שעברה, בגלל שריפה שפרצה בסדנה שלו ושרפה את כל המוצרים, החלה חברת לגו לייצר אבני משחק עשויות פלסטיק, אחרי שהתברר שהן עמידות ובטוחות יותר למשחק של ילדים. ב־1961 רשם כריסטיאנסן פטנט על אבני המשחק, והחל משנת 1963 הלגו מיוצר מפלסטיק קשיח מאוד.
משרדי לגו נמצאים עדיין בבילונד. המותג נמצא בבעלות משפחתו של כריסטיאנסן, שנפטר ב־1958. אחרי מותו ניהול החברה עבר לבנו גודפרד ומי שהמשיך את דרכו הוא הנכד קיילד קירק, שהעביר לאחרונה את המושכות לבנו תומאס, הנין של הממציא, שהיום מכהן כיו"ר לגו העולמית. "כשסבא רבא שלי הקים את לגו לפני 90 שנה, הוא זיהה שמשחק יכול לשנות את חייהם של ילדים", אומר תומאס קירק כריסטיאנסן, יו"ר לגו. "הוא מקרב משפחות ועוזר לילדים לפתח מיומנויות שיכולות לאפשר להם למצות את הפוטנציאל שלהם. הייתה לו רק סדנה קטנה, אבל היו לו שאיפות גדולות להבטיח שכמה שיותר ילדים יוכלו לחוות את היתרונות שהמשחק מביא. בין שזה 1932, שנת 2022 או ביום השנה ה־100 שלנו, ב־2032, אנחנו שואפים להמשיך את המורשת הזו על ידי סיוע לכל המשפחות בכל מקום בעולם".
השם לגו נגזר משתי מילים דניות, Leg Godt, שמשמעותן "שחק היטב". ב־1946 קנה הממציא אולה את מכונת הזרקת הפלסטיק הראשונה של החברה כדי לייצר את קוביות הלגו האגדיות. בשנת 1949 הושקה ערכת לגו ראשונה שיוצרה על ידי מכונה. "המוטו של סבא רבא שלי היה – רק הטוב ביותר הוא מספיק טוב", אומר תומאס.
הקוביות עוברות בדיקה קפדנית: בין היתר הן נזרקות, נמעכות ומחוממות. הן אפילו נבדקות באמצעות רוק וזיעה מלאכותיים. חמאה מדמה אצבעות שמנוניות. כל לבנת לגו מעוצבת בדיוק של רוחב שערה כדי להבטיח את "כוח המצמד" המושלם שמחזיק את היצירות יחד.
ב־1995 הצטרפו למדפים משחקי לגו למחשב. ב־2014 הושק סרט קולנוע עם דמויות לגו. בכיכר רבין נבנה בשנת 2017 מגדל בגובה 36 מטר מחצי מיליון חלקי לגו לזכרו של עומר ז"ל, נער שנפטר ממחלת הסרטן. בפארקים של לגולנד ברחבי העולם ניתן למצוא מבנים וערים שלמות שנבנו ממיליוני קוביות. מדובר, אם כך, בתופעה על־זמנית וחוצת גילים.
לקראת יום הולדת 90 ערכה לגו משאל בקרב 55 אלף בני אדם, הורים וילדים, ביותר מ־30 מדינות. כ־95% מהם אמרו שהמשחק מסייע ליצירתיות שלהם וגורם להם להתנסות בדברים חדשים. הילדים אמרו כי הבנייה בלגו מסיחה את דעתם מהלימודים בבית הספר ועוזרת להם להירגע בבית.
לגו נמכר בקופסאות עם חלקים המאפשרים הרכבה של דגם או כמה דגמים. בנוסף יש ערכות כלליות עם אבני משחק בסיסיות שמאפשרות בנייה חופשית. כך או כך, עשור אחרי עשור, לגו מצליחה לנצח במבחן הזמן. גם כשהיום קיימים אינספור פיתויים לילדים, במחשב ובסמארטפון, המשחק נשאר רלוונטי. ללגו יש חברות בת המייצרות משחקי וידיאו מבוססי לגו, כמו לגו מרוצים, לגולנד, לגו משימה בחלל ולגו שחמט. חברת לגו מוכרת את הקופסאות שלה בכ־130 מדינות. השווי של חברת הצעצועים הגדולה בעולם מוערך ב־14.6 מיליארד דולר. בשנה שעברה היא דיווחה על רווחי שיא.
"משחק הוא לא רק עבור ילדים", אומר אייל כרמי, מנכ"ל אילנית שמשווקת את לגו בישראל. "משחק משותף הופך את כל המשפחה למאושרת יותר, הוא בונה קשרים משפחתיים חזקים יותר. ארבעה מתוך חמישה הורים הסבירו בסקר כי משחק באבני הבנייה הופך את המשפחה שלהם למאושרת יותר".
לגו מתקדמת ומתפתחת ומתאימה את עצמה לסביבה. הבסיס נשאר, הרעיון, אבל הדרישות של 2022 שונות משל 1932. בחברה שואפים לייצר עד שנת 2030 את מוצרי הליבה שלהם מחומרים בני קיימא, בלי לשנות את העיצוב או להתפשר על איכות. ויש עוד בשורה: בקרוב תושק חנות לגו רשמית ראשונה בישראל. ערכות לגו חגיגיות לכבוד יום ההולדת נמצאות כבר בדרכן ארצה.
גם בישראל יש קהילת לגו ענקית. מי שמנהלים אותה הם בני זוג, ניב ורותם סתיו, בשנות ה־30 המאוחרת שלהם, הורים לשניים. "כל המשפחה בונה בלגו", מספר ניב. "אני אחד ממקימי ומנהלי קבוצה המוכרת על ידי לגו העולמית. אנחנו מקיימים פעילויות ותערוכות לקהל הרחב כדי לחלוק את התחביב שלנו עם כמה שיותר אנשים, מכל הגילים. אנחנו גם חברים בקבוצות של אוהבי ואספני לגו. יש אלפים כאלה בישראל. אשתי, רותם, אוהבת לבנות בעיקר את הסטים של חג המולד וגם של הארי פוטר. אור בן השמונה יבנה כל מה שייתנו לו, אבל אוהב במיוחד את מיינקראפט וסיטי. יעל בת החמש נהנית מסדרות החברות ונסיכות דיסני, אבל גם משחקת באופן קבוע עם אחיה במגוון משחקי דמיון על בסיס הדמויות והמבנים. בתקופה האחרונה אני בעיקר בונה את הסטים המיוחדים – פסנתר הכנף, החלליות הגדולות של נאס"א וחוטא גם ברכבות ודרקונים. יש לנו כמות לגו די גדולה. חצי מהחדר של הגדול מוקדש לזה. בנוסף יש סטים בכל רחבי הבית. יש עדיין קופסאות סגורות רבות שלא הגענו אליהן".
ערכות הלגו בישראל הן יקרות יחסית למדינות רבות בעולם. "בסיוע לגו העולמית הורדנו את המחירים ב־25%", אומר כרמי. "אבל זה נכון שעדיין בהשוואה למחירים בחו"ל, בעיקר ארה"ב, עדיין יקר פה יותר. אף זכיין בארץ לא יכול לקבוע את המחיר הסופי של המוצר, כי זה מנדט בלעדי של בעל החנות. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את כל עלויות השינוע הימי שמייקרות את הלגו גם ביחס לאירופה".
איתן נימצוביץ, בעלי בית המכירות הפומביות "אישתר" בתל־אביב, מספר על קהילת אספני לגו מאוד גדולה, בעולם ובישראל. "ערכות לגו, מושלמות וישנות, יכולות להימכר במחירים של מאות ואלפי דולרים", הוא אומר. "חברת לגו יוצרת דגמים ייחודים ומקוריים בכל שנה ובכך מגבשת לעצמה קהילת אספנים. הם מחפשים בכל העולם דגמים ישנים ומיוחדים. עם לגו, לעומת חברות צעצועים ותיקות אחרות, זה אפילו יותר מיוחד, כי גם מוכרים קוביות לפי משקל. גם חלקים ישנים וגם חדשים יכולים להתחבר יחד. זו אספנות אקטיבית, לאורך שנים רבות".