כשאת האישה הכי מפורסמת וחשובה בבריטניה, וכנראה שגם בעולם, הגיוני שגם הלהקה הכי גדולה בהיסטוריה תכתוב עליך איזה שיר. Her Majesty הוא השיר החותם את הצד השני של האלבום הכי יפה שהביטלס הוציאו, Abbey Road. ביחס למה שמתרחש לאורך הצד המופלא ההוא, זהו קטע קצרצר הנמשך בערך 25 שניות שבהן פול מקרטני שר עם גיטרה אקוסטית על המלכה אליזבת השנייה. למרות שמדובר ברגע מאוד שולי בקטלוג של הביטלס, נראה שגם הם לא רצו לרדת מהבמה מבלי להגיד משהו על הגברת שהעניקה להם כמה שנים קודם לכן תארי אבירות.
למרות שהדעות לגבי מה שהביטלס עשו בשירותים של ארמון בקינגהאם לפני או אחרי הטקס שבו הוענקו להם תארי האבירות חלוקות, אין ספק שהם די התרגשו מהמעמד. בהמשך בחר לנון - גיבור מעמד הפועלים מטעם עצמו - להחזיר את תואר האבירות שלו. כמה שנים קודם לכן, כשהלהקה רק החלה לכבוש את הממלכה המאוחדת, חבריה הוזמנו להופיע בפני המלכה האם והנסיכה מרגרט באירוע המלכותי השנתי שנערך ב-1963. זה לא עבר חלק.
רגע לפני שהלהקה החלה לשיר את Twist and Shout, לנון פנה לקהל וביקש מאלו שישבו במושבים הזולים למחוא כפיים. לבני משפחת המלוכה וליתר נציגי המעמד הגבוה שאכלסו את המושבים היקרים באולם הפלדיום בלונדון, הוא הציע במקום מחיאות הכפיים לקשקש בתכשיטים היקרים שלהם. לפי סברה מסוימת היה זה מקרטני שהציע ללנון להגיד את המשפט המתריס הזה, מכיוון שהוא לא רצה להסתבך. לנון חובב הפרובוקציות קפץ על העניין בשמחה. מקרטני הפך בהמשך לבן בית כמעט קבוע בכל מופע צדקה וחגיגה מוזיקלית שבית המלוכה בראשות המלכה אלזיבת השנייה בחר להרים.
הביטלס לא היו המוזיקאים היחידים שהחליטו להקדיש שיר למלכה שלהם. אומנם הם עשו זאת במשורה, אך רבים מאלו שהגיעו אחריהם כבר דאגו להיכנס בבית המלוכה בכל הכוח. מהרכבי פאנק זועמים כמו הסקס פיסטולס, עם הסינגל השערורייתי God Save The Queen, דרך הסמית'ס עם האלבום המכונן The Queen Is Dead, עבור באמן המחאה בילי בראג (Rule Nor Reason), ועד לפרימל סקרים הסקוטים (Insect Royalty), הסטון רוזס (Elizabeth My Dear) וגם המאניק סטריט פריצ'רס עם Repeat (Stars And Stripes).
לעומתם, מרבית המוזיקאים בבריטניה הקפידו לשמור על כבודו של בית המלוכה ושל האישה שעמדה בראשו במשך כל כך הרבה שנים. גם הם הבינו שיש דברים שמוטב שלא לעסוק בהם מחשש לזעם ציבורי שעשוי לפגוע בפופולריות שלהם. את הדעות שלהם על בית המלוכה הם בחרו לשמור לעצמם. מי מהם שהוזמן בהמשך הקריירה שלו לטקס הענקת תואר אבירות עשה זאת בכל הכבוד הראוי. בין אלו שזכו למעמד הרם הזה אפשר למצוא בין היתר את מיק ג'אגר, אלטון ג'ון, בארי גיב מהבי ג'יז, רוד סטיוארט, ראווי שנקר ו-ואן מוריסון. מוזיקאים אחרים רק הגיעו בשמחה לקונצרטים המוזיקליים שנערכו לכבוד המלכה. והיו לא מעט אירועים שכאלו לאורך 70 שנות כהונתה של המלכה אליזבת.
האחרון שבהם התקיים ממש לא מזמן. ביולי האחרון חגגו בממלכה את 70 שנות שלטונה של המלכה אליזבת השנייה. מול ארמון בקינגהאם עלתה להקת קווין (שנהגה לחתום את הופעותיה עם ההמנון) בליווי 34 מתופפים מחיל הנחתים המלכותי לביצוע מסעיר של We Will Rock You. בהמשך החגיגה הופיעו גם דיאנה רוס, רוד סטיוארט, קרייג דייויד, דוראן דוראן, אלישיה קיז (שבחרה דווקא לשיר שיר על ניו יורק), אנדראה בוצ'לי ולהקת אלבו. עשר שנים קודם לכן, כשבממלכה ציינו את יובל היהלום (60 שנה) לכהונתה של אילזבת השנייה, הגיעו מקרטני, אלטון ג'ון, קיילי מינוג, טום ג'ונס וקליף ריצ'רד כדי להופיע בפניה. בין שתי החגיגות האלו, התקיימה ב-2018 עוד חגיגה מלכותית - הפעם לציון יום הולדתה ה-92 של המלכה. בין אלו ששרו לכבודה היו מינוג וג'ונס וגם סטינג.
מסע קולנועי
העיסוק התרבותי בשנותיה הארוכות של אליזבת השנייה על כס המלוכה לא מסתכם כמובן רק בכמה שירים. הקולנוע ובעיקר הטלוויזיה הקדישו לה לא מעט זמן. סביר להניח שלא את כל התוצרים הקולנועיים האלו חיבבו בבית המלוכה. אחד מאלו שדווקא כן אהבו בארמון היה הסרטון שהופק במסגרת חגיגות ה-70 לכהונתה שבה נראתה המלכה כשהיא מארחת לתה את הדוב פדינגטון. הסרטון שהפך לוויראלי מרגע שיצא הציג את אליזבת השנייה כסבתא חביבה ובעלת חוש הומור.
מי שירצה להבין את הסיפור של אליזבת השנייה דרך המסך הגדול מוטב שיתחיל את המסע הקולנועי שלו בעקבותיה דווקא בסרט "נאום המלך" מ-2010 העוסק באביה, הנסיך אלברט (אותו מגלם קולין פירת'). למרות שסבל מגמגום הפך אביה של המלכה כנגד כל הסיכויים למלך ג'ורג' השישי, זאת לאחר שאחיו, המלך אדוארד השמיני (בגילומו של גאי פירס), ויתר על התואר והתפקיד מכיוון שרצה להינשא לאהובתו ווליס סימפסון, והחוקים של בית המלוכה אילצו אותו לבחור בין הכתר ללב. בסרט גם משתתפת הלנה בונהם קרטר בתפקיד המלכה האם אליזבת - אשתו של ג'ורג' השישי והאמא של המלכה אליזבת השנייה. לימים היא תגלם בסדרת המופת "הכתר" של נטפליקס את הנסיכה מרגרט, האחות הדי פרועה של אליזבת השנייה הממלכתית.
ארבע שנים קודם לכן אליזבת השנייה זכתה לסרט קולנוע שהתמקד בה. ב"המלכה" מ-2006 גילמה - מי אם לא הלן מירן - את המלכה המתמודדת עם מותה של הנסיכה דיאנה ועם היחס המונכר של בית המלוכה מהמוני הבריטים. המחצית השנייה של הניינטיז הייתה תקופה סוערת למדי בממלכה. כשהוא נישא על גלי הבריט-פופ, הבטיח טוני בלייר שחר של יום חדש לבריטים. המלכה, שתמיד אחזה בעמדה שמרנית, חששה מהכוונות שלו ושל ממשלתו, אך הוא הבטיח לה שמעמדו של בית המלוכה יישאר איתן.
על בית המלוכה הבריטי הופקו לא מעט סרטי תעודה, רובם של ה-BBC וחלקם הגדול לא ממש העלו חיוכים בארמון. היחס לבית המלוכה הבריטי תמיד היה דואלי. מחד, הם מעריצים את המוסד ולא מוכנים לפגוע בו, וגם נהנים מההכנסות העצומות שהוא מניב לממלכה בזכות התיירים שבאים להצטלם ליד הארמון, ומנגד, כשהממלכה עוברת תקופות של משברים כלכליים - גם כרגע המצב הפיננסי בבריטניה לא ממש מזהיר - ההמונים די כועסים על אורח החיים הנהנתי של בני המלוכה הנעים בין הארמונות, האחוזות, הכרכרות ומכוניות הפאר שלהם.
אבל נדמה שאם צריך לבחור במוצר תרבותי אחד שהיטיב לספר את סיפורה של אליזבת השנייה, הבחירה תהיה "הכתר" של נטפליקס. האפוס המרהיב הזה עוקב במשך שש עונות אחרי חייה של המלכה, מנישואיה לנסיך פיליפ ב-1947 ועד לימינו. עד כה שודרו ארבע עונות, כשבכל שני עשורים שחקנית אחרת מגלמת את המלכה (קלייר פוי עשתה זאת בשתי העונות הראשונות, אוליביה קולמן הנהדרת עשתה זאת בעונות שלוש וארבע, ואימלדה סטונטון תגלם את המלכה המבוגרת בעונות החמישית והשישית שטרם שודרו. הסדרה זכתה להצלחה עצומה ונחשבת לאחד מההישגים הגדולים של נטפליקס. סביר להניח שגם בארמון, ואולי אפילו המלכה המנוחה התיישבה וצפתה ברגעים ממנה. את מה שהיא חשבה עליה באמת כנראה שלא נדע לעולם.