ישנן לא מעט דוגמאות למבנים שנבנו בשם האהבה. ראש וראשון לכולם הוא הטאג' מאהל, שנבנה במאה ה-17 כביטוי לאהבתו של הקיסר המונגולי שהה ג'האן לאשתו השלישית. אבל ישנה גם טירת טוריצ'יארה שנבנתה במאה ה-15 בפארמה באיטליה, ארמון "הטריאנון הקטן" שנבנה במאה ה-18 על ידי לואי ה-15 וממוקם בגני ורסאי, המקדש הבודהיסטי קודאי-ג'י בקיוטו שנבנה מהמאה ה-17 ושנושא את שמה של אלמנתו של הסמוראי המהולל טויוטומי הידיושי אשר יזמה את הקמתו לזכרו של בעלה. ישנן, כמובן, עוד דוגמאות, אבל כעת אנו מגלים שגם מגדל אייפל (1889) הוקם בשם האהבה.
"אייפל" - טריילר
לפחות כך מוסבר המניע והדחף העיקרי להקמתו של המגדל ב"אייפל" (Eiffel) הסרט הצרפתי עתיר התקציב של הבמאי מרטין בורבולון (שני סרטי "אבא או אמא" 2015-16). על פי הסרט, המהנדס והאדריכל גוסטב אייפל (רומן דוריס) ראה בהקמת המגדל אמצעי להביע את רגשותיו הנצחיים לאדריאן בורז'ה (אמה מקי) – האישה שאהב בצעירותו, ושאובדן האפשרות להתחתן איתה שבר את ליבו.
לביקורות סרטים נוספות:
"אייפל" לא מנסה להוכיח באותות ובמופתים את היצמדותו לאמיתות היסטוריות וביוגרפיות. בכותרת הפותחת את הסרט נכתב, בתרגום חופשי "(שהסרט) שואב השראה באופן חופשי מסיפור אמיתי". ואכן לא צריך לקחת את הדברים ברצינות יתרה. המטרה של הסרט היא להציע בידור קלאסי המעדיף את הרגש שבדיה כתובה היטב יכולה להעניק, על העובדות המסורבלות. אייפל היה בן 57 כשהמגדל נבנה? מדוע שהוא לא יגולם על ידי דוריס הנאה והצעיר ממנו ב-14 שנים? בזמן הקמת המגדל אייפל הואשם בשחיתות הקשורה למעורבותו בבניית תעלת פנמה - לא תמצאו לכך זכר בסרט.
הקהל המיועד אינו חובבי היסטוריה (שלא לדבר על המתעניינים באדריכלות כצומת של מערכות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות), אלא למי שרוצה להתענג על יכולת של אנימציית מחשב לשחזר, באופן מספק ובפריים סינמסקופי, את תהליך הבניה של אחד המבנים המפורסמים בעולם. וכמה נחמד שאפשר על הדרך להוסיף ריגושים רומנטיים שלא באמת חשוב אם אכן השפיעו על הבניה (הם לא).
השנה היא 1886, ובעוד שלוש שנים עומדת להתקיים בפריז התערוכה העולמית שמציינת 100 שנים למהפכה הצרפתית. מיטב אדריכלי צרפת מציעים פרויקטים שמהם תיבחר גולת הכותרת של התערוכה. אייפל שומע את ההצעה של שניים מעוזריו למגדל בעל ארבע רגלים ובגובה 200 מטר, אך לא ממש מתרשם או מבין את תכלית העניין. הוא מעוניין לבנות מטרו. העובדה ההיסטורית הברורה היא שחל שינוי חד בעמדתו של אייפל כלפי הפרויקט אך המניע לשינוי מעולם לא הובהר באופן מבוסס היטב.
לתוך חלל האי-בהירות ההיסטורית משתחלת עלילת הסרט. אייפל מעוניין לפגוש את שר המסחר הצרפתי כדי להציג בפניו את תוכניתו לבניית מטרו. לשם הגעה לאירוע בו השר נמצא הוא נעזר באנטואן דה רסטאק (פייר דלאדונשאן), מכר מתקופת לימודיו שכעת הפך לעיתונאי המקורב למשרד. ההזמנה מושגת אך באירוע אייפל פוגש את אשתו של דה רסטאק, ונדהם לגלות שהיא אדריאן בורז'ה, האישה שבה התאהב לפני שנים רבות.
דמותה של בורז'ה אמיתית. הם נפגשו בבורדו ב-1860 כשהוא היה בן 27 ובתחילת הקריירה המקצועית שלו והיא בת 18. הוא היה אחראי על בניית גשר ברזל מעל נהר גארון, והיא בת למשפחה עשירה שאביה היה ממממני הפרויקט. אייפל התאהב בצעירה היפה, הנבונה והבוגרת לגילה אבל אביה של אדריאן לא חשב שאייפל הצעיר יהיה חתן ראוי לבתו.
ב"אייפל", המפגש המחודש עם אדריאן מניע את השינוי ביחסו של אייפל לרעיון המגדל. במהלך ארוחת ערב רבת המשתתפים השר שומע ולא מתרשם מתוכנית המטרו. מהצד השני של השולחן אדריאן מסכימה עם השר ומחווה את דעתה שצרפת זקוקה לפרויקט עם תעוזה רבה יותר. בפרץ לא מתוכנן אייפל מציע מגדל בגובה 300 מטר, שיהיה עשוי כולו מברזל ושיהיה נגיש לכל השכבות בחברה הצרפתית. מעין תשובה לאתגר של האהובה לשעבר המרמזת על הנסיבות שמנעו את מיסוד יחסיהם.
ואכן למגדל אייפל יש צורת האות A - כאות הראשונה ב"אדריאן", וכעת המגדל יהיה אקט "חריטת שם האהובה על עץ" הגדול ביותר בהיסטוריה. המבנה הנרטיבי של הסרט משלב בין ההווה – תהליך הקמת המגדל, הקשר המתחדש בין אייפל ובורז'ה, והעבר - בו נפגשו והתאהבו.
מבחינה טכנית התוצאות מספקות. ישנם לא מעט רגעים המתרחשים ליד המגדל בשלבי הבניה הראשונים שלו, ומציעים את הנוף החדש והמסעיר של פריז הנשקף ממנו. ישנם גם רגעים מועטים מדי בהם יש התייחסות להמצאות, העקרונות המדעיים, והאתגרים ההנדסיים בהקמת המגדל.
דוריס ומקי עובדים היטב כצמד שאמור לעורר עניין באהבתם. אבל הסיפור של אהבתם המתחדשת הוא בדיה שהמסגרת העובדתית של חיי אייפל מגבילה. כשמגיעים לחלקו האחרון של הסרט מתבצע מהלך דרמטי לא ממש משכנע ולא ממש תואם את אופי הדמויות כפי שהוצג עד שלב זה – וזאת כדי לעמוד במסגרת עובדתית זו. מצד שני, לקהל החפץ בגרסה הבדיונית-רומנטית לבניית המגדל – זה לא אמור להפריע במיוחד.
