השחקנית נלי תגר שחוגגת 40 במופע סטנד-אפ חדש בצוותא, שוחחה עם עינב שיף בתוכנית "הכל תרבות" ב-ynet radio. "ההתחלה של ההופעה היא דיסקליימר אחד ארוך על מה יהיה או לא יהיה בה, כן יהיה להט"ב, לא יהיה שואה", מספרת תגר על ההתמודדות עם הרגישות החברתית ב-2022. תגר שמוכרת בזכות תפקידי משחק בלתי נשכחים, מספרת בתוכנית על המעבר המאתגר מדמויות של אחרים למילים שלה, איך היצירה עוזרת לה להתמודד עם המציאות הפוליטית ולמה היא נמנעת מלרדת על הקהל במופעים שלה. האזינו לתוכנית המלאה
סטנד-אפ זה הדבר הכי חשוף שיש, חוץ מאולי לשיר עם גיטרה, איך התמודדת עם זה?
"קודם כל לדעתי זה יותר חשוף מלעמוד עם גיטרה ולשיר, הגיטרה היא עדיין אביזר שמגן עליך. במוזיקה אפשר לעמוד עם גיטרה ולשיר וזה יכול להיות שקט, בסטנד-אפ אם לא צוחקים זה כמו לירות לך בראש. זה הרבה יותר חושפני, והרבה יותר אזור של חוסר נוחות".
השחקנית שכיכבה בארץ על במת תיאטרון הבימה, בקולנוע ("אפס ביחסי אנוש") ובטלוויזיה ("האחיות המוצלחות שלי"), מספרת שהרצון לעשות סטנד-אפ היה שם מאז ומעולם: "זה תמיד היה בראש שלי, אני מרגישה שעשיתי את זה, פשוט לא בהופעה ולא עם קהל. הייתי עושה את זה כל הזמן מאחורי הקלעים, בהצגות ובסטים, וראיתי שאני נהנית מזה. בתיאטרון לפעמים יותר נהניתי מאחורי הקלעים מאשר בהצגה עצמה".
תגר שהחלה עם הסטנד-אפ שלה קצת לפני הקורונה מעידה כי היא מקפידה לעדכן אותו מהופעה להופעה ולהכניס בו תכנים אקטואליים. "החדשות עכשיו קשות", היא מספרת ומרחיבה, "לא לכולם. כמובן יש את אלה שאוהבים סרטי אימה - 'אני יודע מה עשית בקיץ האחרון', וכל הז'אנר. אבל נראה שכל הדמויות מהעונות הקודמות, שחשבנו שכבר לא יהיו יותר, חזרו".
כאמנית מהצד היותר ליברלי של המפה, את מודאגת?
"מאוד, אבל הדרך שלי להתמודד עם הדאגה והחרדה האינסופית הזאת היא רק באמצעות הומור, זה הכלי היחידי שאני מכירה. אם לא הייתי מופיעה, הייתי בוכה מהבוקר עד הערב. כשיש לי הופעה אני אוספת את עצמי, וזה מציל אותי. זה מנגנון שכל חיי הציל אותי מלשקוע. גם במופע אני אומרת שאני חושבת על המוות הרבה, ואני מדברת על החרדות שלי. אלה דברים שאני חושבת שמשותפים להמון אנשים, אבל אני בוחרת להסתכל עליהם בצורה אחרת".
תגר, אימא לשניים, בחרה שם יוצא דופן לבן שלה - רשי. "גם נלי זה שם מיוחד, ואני מרגישה שהוא ממש מתנה. היה ברור לי שאני לא אקרא לבן שלי 'יניב', וסליחה לכל ה'יניבים'". כשהיא נשאלת האם יש בה חשש לדבר על הילדים, על המשפחה או על אינטימיות, כפי שנהוג במופעי סטנד-אפ, היא משתפת כי "אני לא רוצה לרדת על אנשים. המופע שלי לא גס בכלל, הוא יכול להיות קצת מגעיל אבל לא גס או מביך. בסופו של דבר השפה שלי שלי גבוהה. אני לא בן אדם שמטנף את הפה, זאת פשוט לא אני". היא מוסיפה "הרבה יותר כיף לי - ההפך. אני נהנית שיש מילים גבוהות מאוד בהופעה, כמו אווילי. 'ההגמוניה מודעת להתנשאותה' אז אני כבר מתייחסת לזה, למעמד שלי ולפריבילגיות שלי. אני לא יכולה להתעלם מזה ולספר בדיחות כאחד העם".
לאחרונה הביעה תגר דאגה מכך שאינה מקבלת תפקידים רבים, אם לפני עשור היו לה עשרה תפקידים כיום יש לה שלושה, "אני בגיל [40], אבל נראית צעירונת. אני עדיין לא האימא, אבל כבר לא הבת או החיילת", היא חושפת, אך יחד עם זאת העתיד נראה מזהיר עם תוכניות, סרטים ופרויקטים חדשים בדרך. האזינו לתוכנית
"הכל תרבות" עם עינב שיף, ימי שני וחמישי ב-13:00 ב-ynet radio
