שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, סגן הנשיא שי יניב, אישר את הוראותיו של שר התקשורת להפסקת שידורי ערוץ אל-ג'זירה, סגירת משרדיו בישראל, חסימת גישה לאתרי האינטרנט שלו ותפיסת מכשירים המשמשים לאספקת תכני הערוץ למשך 35 ימים - החל מה-5 במאי, כלומר הצו יסתיים בימים הקרובים - זאת לאחר שהמדינה ביקשה צו ל-45 יום בהתאם להוראה שכונתה "חוק אל ג'זירה". בהודעה מטעם משרד התקשורת, נאמר כי שר התקשורת שלמה קרעי פועל כעת להארכת תוקפן של ההוראות שניתנו לתקופה בת 45 ימים נוספים.
על פי החוק, אחרי החלטת שר התקשורת וגורמים נוספים הכוללים את ראש הממשלה - יש לקיים ביקורת שיפוטית להחלטה ולהביא אותה לבית משפט. כך נעשה, באישור היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, והוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הוראות שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי להפסקת שידורי ערוץ אל-ג'זירה הקטארי, זאת מכוח סעיף 5 לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה.
נזכיר כי הוראותיו של שר התקשורת ניתנו בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה, לאחר שאלה שוכנעו על סמך חוות דעת של גורמי הביטחון כי התכנים המשודרים באל-ג'זירה בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה.
ההוראות נמסרו לספקיות התוכן חברות HOT ו-yes, לספקיות הגישה לאינטרנט ולחברת אל-ג'זירה באותו היום, ובמקביל נסגרו משרדי הערוץ במלון אמבסדור בירושלים, ונתפס ציוד אשר שימש לאספקת תכני הערוץ. בהמשך, נתפס ציוד נוסף במשרדים בנצרת, אשר שימש אף הוא לאספקת תכני הערוץ. עו"ד שירי רום ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה את הבקשה.
מהערוץ הקטארי נטען מנגד ש"הערוץ מתאפיין בכך שהוא נותן במה וזמן שידור גם לנרטיב הישראלי - החל בהשמעת דברי ראש ממשלת ישראל, שרים ודובר צה"ל במסיבות עיתונאים, וכלה בשידור סרטונים שהתקבלו בערוץ מלשכת העיתונות הממשלתית ודובר צה"ל". גם האגודה לזכויות האזרח טענה בתיק לפגיעה בחופש העיתונות, כשלדבריה, צביעת הערוץ כ"שופר של חמאס" הוא טיעון דמגוגי.
השופט בחן חוות דעת ביטחוניות חסויות, וקבע כי "הנתונים מבוססים בין היתר על נתונים שאיכותם גבוהה... התמונה העולה מהמסמכים מצביעה באופן מובהק בראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות על אודות הקשר ההדוק, לאורך זמן, בין ארגון הטרור חמאס לבין ערוץ התקשורת אל-ג'זירה, תוך שארגון הטרור מקדם את מטרותיו באמצעות הערוץ. מאפיינים אלה רחוקים כמזרח מן המערב מהמטרות המקובלות ומהקשרים המקובלים בין ערוץ תקשורת למושאי התקשורת".
לדברי השופט, "הוצג נתון המצביע על מקומו של ערוץ אל-ג'זירה בראיית חמאס, בהיבטי הסתה. הערוץ מתאר 'בזמן אמת' את מיקום כוחות צה"ל, אשר מטבע הדברים מסכן את חיילי צה"ל, פשוטו כמשמעו". הוא התמקד באופן שבו "הוקרן סרטון בערוץ ובו הדרכה כיצד לפגוע בטנק ישראלי. צפיתי בסרטון המדובר בהדרכה, שתכליתה פגיעה בכוחות צה"ל בעת מלחמה, ושמשמעותה פגיעה ממשית בביטחון המדינה. אני דוחה את הטענה כי מדובר בסרטון תמים שנועד אך ורק להציג את יכולות הטנק, בדומה לסרטונים דומים שהוצגו ברשת על אודות אמצעי לחימה של הצדדים, ככלי טיס בלתי מאוישים או כיפת ברזל. הסרטון מצביע על נקודות התורפה של הטנק ומסביר כיצד יש לפגוע בטנק ולהשמידו.
"התמונה הכוללת המתקבלת לא מותירה מקום לספק על אודות אופי מערכת יחסים הנמשכת שבין ערוץ אל-ג'זירה לבין ארגון הטרור, ובכך שתכנים המשודרים בו משרתים את ארגון הטרור חמאס ומצויה בהם פגיעה משמעותית בביטחון המדינה, הנתונה במלחמה קשה בארגון הטרור".
עם זאת, נקבע כי העובדה שלא קוים שימוע מראש מהווה פגם, אשר הליך השימוע המאוחר לא השכיל לרפא היות ולא הושלם. לפיכך, נקצבה תקופת ההוראות ל-35 ימים, בעוד התקופה המקסימלית בחוק היא 45 ימים.
בית המשפט סיים את החלטתו, ואמר: "לא הרי ימי שלום כימי מלחמה. המחוג הדק המסמן את נקודת האיזון בין כלל השיקולים מוסט בשים לב למורכבות הייחודית בתקופת מלחמה. אכן, לחופש הביטוי חשיבות מיוחדת בשעת מלחמה, אולם כאשר קיימת פגיעה משמעותית בביטחון המדינה – ניתנת הבכורה לשיקול האחרון, שכן כמובא לעיל, 'זכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי'".
החוק גם נידון לאחרונה בבג"צ, מאחר והאגודה לזכויות האזרח טענה שיש בו פגמים חוקתיים ונעשה בו שימוש פוליטי. עם זאת, טרם התקבלה החלטה בנושא.