באפריל האחרון נודע שג'וני גרינווד, מתהילת רדיוהד (ולמטיבי לכת גם מדה סמייל) ישתף פעולה עם הזמר הישראלי דודו טסה, זו הייתה עשויה להיות הפתעה למי שלא מכיר את ההיסטוריה המשותפת של שני המוזיקאים, אלא שמי שעוקב אחרי פועלם בשנים האחרונות ייתכן שלא הופתע כלל. שיתוף הפעולה ביניהם חוזר שנים ארוכות אחורה עוד ל-2008 אז אירח טסה את הגיטריסט המהולל בשיר "איזה יום" באלבום "בסוף מתרגלים להכל". לא רק זה - טסה ולהקתו, הכווייתים, היו מופע החימום בסיבוב ההופעות של רדיוהד ב-2017, גם בהופעה הבלתי-נשכחת בישראל, אבל גם בהופעות שהתקיימו בארצות הברית.
הקשר העמוק של גרינווד לישראל מתחיל בנישואיו לאמנית הישראלית מנהריה, שרונה קטן, אותה הכיר ב-1993 בהופעה של רדיוהד במועדון הרוקסן בתל אביב. מאז הספיק הגיטריסט לשתף פעולה גם האמן שי בן צור, וכעת הוא שב לבמה בתל אביב עם הפרויקט המשותף עם טסה, האלבום Jarak Qaribak, שמורכב כולו מיצירות מוזיקליות מהעולם הערבי.
לביקורות נוספות במדור:
כאלבום שנשען על שיתופי פעולה עם זמרים וזמרות ממדינות ערביות - היה קשה לדעת למה לצפות מהמופע שנערך אתמול (ה') בהאנגר 11. קודם כל, לא מופרך להניח שהזמר המצרי אחמד דומא או הזמר הלבנוני ראשיד א-נג'אר ורבים נוספים לא יגיעו למועדון התל אביבי. אפילו הצמד הצרפתי אסיד עראב, שהיו אמורים להיות מופע אורח, ביטלו את השתתפותם. כזכור, הצמד הכריז בעבר כי לא יופיע יותר בישראל, אך מאז לקח חלק בהפקות פלסטיניות בארץ, היות שגם גרינווד וגם טסה אינם פלסטיניים, פעם אחרונה שבדקתי, ייתכן שנזכרו באידאולוגיה שלהם וביטלו את הגעתם. שנית, השירים באלבום עצמם, אינם Creep של רדיוהד אם נודה על האמת. הקהל לא מכיר את כל המילים ויכול לשיר במלוא גרון יחד עם הלהקה. עוד לפני שהיא התחילה כבר מדובר בהופעה מיוחדת, מסוג אחר.
4 צפייה בגלריה
נוכחות נשית בולטת על הבמה. הזמרת נור פרתאח' בהופעה עם דודו טסה וג'וני גרינווד בתל אביב
(צילום: אריאל עפרון)
4 צפייה בגלריה
עוד לפני שהיא התחילה כבר מדובר בהופעה מיוחדת, מסוג אחר. ההופעה של דודו טסה וג'וני גרינווד
(צילום: מוטי קמחי)
כשמגיעים למקום די קשה לאפיין את הקהל. אלו לא המון ההיפסטרים שציפית לראות. גם הם שם אל דאגה, אך הם לא לבדם, ולא ברור אם אלו מעריצי רדיוהד, מעריציו של טסה, אנשים שאוהבים את שניהם או אף אחד מהם - כי Jarak Qaribak הוא יצירה שלא דומה לזה או לזה. מה שקשה לפספס זה שהקהל מורכב ברובו המוחלט מגברים צעירים. על הבמה בניגוד לכך יש נוכחות נשית בולטת כאשר באנסמבל הנגנים שמלווה את גרינווד וטסה יש זמרת, שתי זמרות ליווי, שתי קשתיות מהפנטות ואפילו שרונה קטן שמתארחת בכמה שירים.
Lhla Yzid Ikhtar- דודו טסה וג'וני גרינווד בהאנגר 11
(צילום: יעל אילן)
המופע התחיל באותה הקלטה עם סאונד מעט אנלוגי, שלא לומר מיושן, שמציגה גם כל שיר באלבום. ההקלטה של הקריינית מכריזה חגיגית על תחילת המופע - "Jarak Qaribak, דודו טסה וג'וני גרינווד". הבמה מעוצבת באופן מינימליסטי ומדויק כשרק כמה מנורות זכוכית בסגנון וינטג' מזרח-תיכוני, כאלה שחלקנו עשויים לזכור מהבית של סבתא, מקשטות את הבמה. המופע מלווה בווידאו לא מתחכם בשחור-לבן שמוקרן על שלושה מסכים מאחורי הנגנים ומאפשר לקהל הרב שבאולם לראות את המתרחש על הבמה.
דווקא השיר הפותח, "אל הג'ר", אינו לקוח מתוך הפרויקט המשותף, אלא מאלבומו של טסה עם להקת הכווייתים. מדובר בשיר רגוע, שבו טסה שר ומפליא בנגינה בגיטרה בעוד גרינווד מהפנט כשהוא מנגן על בס באמצעות קשת. בשלב זה נדמה שהקהל עוד לא 100 אחוז איתם, הוא עדיין מסתגל, מעכל. אבל כבר בשיר השני מזמין טסה לבמה את הזמר העיראקי קראר א-סעדי ששר את Djit Nishrab, החיוך שנמצא על פניו לאורך כל הביצוע מידבק, נראה שהוא מתרגש מהמעמד, והאנרגיות הגבוהות שלו מהדהדות גם בקהל.
4 צפייה בגלריה
גרינווד מהפנט כשהוא מנגן על בס באמצעות קשת. ההופעה של דודו טסה וג'וני גרינווד
(צילום: מוטי קמחי)
תוך זמן לא רב, מתברר ששרשרת האמנים המכובדת שמלווה את האלבום לא תעלה על הבמה הערב, ושא-סעדי הוא הזמר היחידי שיתארח על הבמה כאשר הוא וטסה חולקים ביניהם את הביצועים לשירי האלבום, בעוד הזמרת הפלסטינית הנפלאה נור פרתאח' ביצעה את כל השירים מהפרויקט בביצוען של זמרות. "שכנך הוא קרובך" אומנם, כפי שאומר שם האלבום - אך ייתכן שלא קרוב מספיק. אבל כשהביצועים של א-סעדי ופרתאח' מצוינים ומלאי נשמה - זה ממש לא מפריע ליהנות מההופעה שהיא תענוג מוזיקלי של ממש.
Ahibak - דודו טסה וג'וני גרינווד בהאנגר 11
(צילום: יעל אילן)
למרות האופי המאתגר של השירים, נראה שהקהל הגיע מוכן. הוא מכיר את האלבום והוא נהנה לראות איך היצירות שהתחבר אליהן בהאזנה המוקדמת בבית מקבלות חיים חדשים על הבמה. התלהבות מיוחדת ומחיאות כפיים סוערת נרשמו כשהפריטה העדינה שפותחת את Taq ou-Dub בקעו מהרמקולים, מהשירים המוצלחים באלבום - שהפך גם לביצוע לייב אנרגטי וסוחף. שיר נוסף שקנה את הקהל בצדק גמור הוא Ahibak המעט קצבי ומודרני יותר שבו אף התארחה קטן, אשתו של גרינווד, כשהיא מנגנת על הקלידים ליין יפהפה. טסה ריגש בביצועו ל-Ashufak Shay כשהוא ממלא את מקומו של הזמר הלבנוני רשיד א-נג'ר.
Taq Ou-Doub. דודו טסה וג'וני גרינווד בהאנגר 11
(צילום: יעל אילן)
הערב נע קדימה כשהוא עובר משיר לשיר, חלקם מהאלבום, חלקם מפרויקטים אחרים של טסה, בהם גם La trib ani utruch, המוכר יותר בקרב הציבור בתור הפתיח של "פאודה", שאותו ביצע עם הכווייתים, וקפץ לביקור על הבמה להפתעת ושמחת הקהל. קשה להסביר מה גרם לדברים לעבוד כל כך טוב במופע הזה. נדממה שפשוט מדובר בכישרון ובמיומנות יוצאת הדופן של כל אמן ואמנית שהשתתפו בו, החל מגרינווד כמובן, שנחשב לאחד מגדולי הגיטריסטים והמלחינים של זמננו, דרך טסה שתרומתו למוזיקה הישראלית עצומה, וכלה בכל אחד מ-14 הנגים, הנגניות, הזמרים והזמרות, בהם שמות בולטים בתעשייה המקומית כמו ספי ציזלינג על החצוצרה, ועדן ג'משיד על הצ'לו - כל אחד אשף במלאכתו, ולכן גם התוצר מעורר פליאה.
Ashufak Shay - דודו טסה וג'וני גרינווד בהאנגר 11
(צילום: יעל אילן)
אם לסכם את ההופעה במילה אחת, היא כנראה תהיה "כפיים". גם בגלל מחיאות הכפיים הבלתי-פוסקות שליוו אותה באמת לכל אורכה, מתחילתה ועד סופה וכמעט בכל שיר, וגם כי מגיע מחיאות כפיים סוערות לכל מי שהיה על הבמה הזאת הערב.
אחד מרגעי השיא של הערב, אם לא שיאו המובהק, הגיע דווקא בהדרן כשהאנסמבל ביצע גרסה מעורבת בערבית ובעברית לשירו של טסה "הגולה", כשהקהל שואג יחד איתו את מילות הפזמון. למרות שהוא נהנה מהביצועים לאורך כל הערב, ברגע הזה נראה שבכל זאת יש בו משהו שמשווע טיפה גם לביתי ולמוכר, ל-Creep של רדיוהד. גם זה בסדר, גם זה מותר.
"הגולה" - דודו טסה וג'וני גרינווד בהאנגר 11
(צילום: יעל אילן)
ההדרן למעשה היה השיר היחידי בעברית לאורך כל הערב, ודווקא בשילוב הזה בינה לבין הערבית היה משהו מרגש, מקרב ומאחד - בימים שהמילים האלה הפכו כמעט מוקצות, לאחר שפוליטיקאים רוקנו אותן ממשמעות בעקבות שימוש יתר. את אותו מסר הדהד גם טסה בדבריו בתחילת המופע. "מוזיקה היא הדרך הכי משמעותית שיכולה לחבר. לא בצעקות, לא בכותרות, אלא ברגש", אמר. ואין ספק שזה מסר שכולנו היינו צריכים לשמוע ערב השנה החדשה.
