"אנחנו מתחילים ב-2,400 דולר", קורא הכרוז בהתלהבות כשהוא מציע למכירה פומבית יצירת אמנות מוזהבת ומעוטרת יהלומים. אישה באולם מגישה הצעה ראשונה, אבל היא עוד לא תוקפת בכל הכוח: "2,600 דולר", מקריא הכרוז את ההצעה שלה. זה לא יספיק לה. מהר מאוד המחיר יזנק כבר ל-5,500 דולר. הכרוז מקריא בקול רם את הסכום שלוש פעמים, ולאחר מכן נוקש עם הפטיש בחוזקה. נמכר לרוכש המאושר. גם בעידן האינטרנט, מכירות פומביות פרונטליות כמו שרואים בסרטים ישנים, עם אנשים בלבוש מהודר וכרוז נלהב עם פטיש, עדיין מתקיימות בישראל.
"המכירות הפומביות פתוחות לקהל הרחב, כל אחד יכול לבוא ולהתמודד", מבהיר אמיתי חזן, הבעלים והכרוז של בית המכירות תירוש המקיים מכירות פומביות. "מה שחשוב להבין הוא שברגע שאתה מתמודד על פריט - ההצעה שלך מחייבת". לאורך השנים העמיד בית המכירות תירוש למכירה שלל יצירות אמנות, לצד חפצים נדירים כמו מכונית הפורשה של רני רהב - ואפילו הדרכון הדיפלומטי של דוד בן גוריון שנמכר פעמיים, בפעם השנייה ב-35 אלף דולר.
בניגוד לסטיגמה על אנשים עשירים מאוד ואוליגרכים למיניהם הלוקחים חלק בערבי המכירות האלה, חזן מגלה כי גם צעירים מגיעים - בעיקר כדי לרכוש את הפרטים הזולים יותר, אלו המוצעים למכירה ב-300-200 דולר.
מכירות פומביות נחשבות לשעשוע עתיק יומין. עדויות מוקדמות למכירות פומביות אפשר למצוא עוד מסביבות 500 לפני הספירה. בבבל נהגו לערוך מכירות פומביות מזעזעות של נשים למטרות נישואין. בתקופת האימפריה הרומית נהגו לאחר מלחמות לערוך מכירות פומביות של הפריטים שנבזזו על ידי הצד המנצח - וגם של שבויים שהפכו לעבדים של הרוכש.
שיטת מכירות פומביות שהייתה פופולרית באנגליה במאות ה-17 וה-18 היא מכירה פומבית באמצעות נר. הרעיון הוא שמדליקים נר וברגע שהוא נכבה המכירה מסתיימת, כך שהמתמודדים לא יודעים מתי המכירה תינעל, מה שמוסיף אלמנט דרמטי.
ב-1766 ייסד ג'יימס כריסטי את בית המכירות כריסטי'ז, שפועל עד היום ונחשב לבית המכירות הגדול בעולם - וזה שמציע את יצירות האמנות היקרות ביותר. לכריסטי'ז יש כיום 85 משרדים ב-43 מדינות, ושני סניפיו הגדולים ביותר נמצאים בניו יורק ובלונדון. בין היצירות הבולטות שנמכרו שם אפשר לציין את הציור "מושיע העולם" (Salvator Mundi) של לאונרדו דה-וינצ'י שנמכר ב-450 מיליון דולר, ואפילו שלד של טירנוזאורוס רקס שנמכר ב-31.8 מיליון דולר.
בישראל, בית המכירות תירוש הוא היחיד שמקיים מכירות פומביות פרונטליות באופן ממוסד ומסודר. בנוסף ישנם מקומות מחתרתיים שעורכים מכירות פומביות לאנשים בודדים במחסנים, וכמובן מכירות פומביות שנערכות באינטרנט.
חזן גדל אל תוך עולם המכירות הפומביות. בית המכירות הוא עסק משפחתי, שהוקם על ידי אביו ודודו לפני 30 שנה. עוד כילד הוא נהג להגיע לכל המכירות ולעזור בכל דבר שהתבקש. לפני 15 שנים הוא נכנס לתפקיד הכרוז - ולפני עשור, אחרי שאביו חווה אירוע לב, הוא קודם לעמדת הכרוז הראשי. מאז הוא ואביו מקיימים את התפקיד הזה ברוטציה. "ראיתי את הטירוף של האספנים והתאהבתי בזה, לא יכולתי לחשוב על עצמי עושה שום דבר אחר", הוא מספר ומוסיף בהתלהבות: "גם היום יש לי פרפרים בבטן לפני מכירה. זה סוג של שואו. האולם בדממה - ויש אדרנלין ומתח שלא ניתן לתאר".
האינטרנט שינה את עולם המכירות הפומביות מן הקצה אל הקצה. אם בעבר היו מגיעים למכירות כאלו בארץ כ-400-300 איש, כיום רק עשרות משקיעים בנוכחות פיזית באולם. היתר לוקחים חלק בעזרת אמצעים דיגיטליים - וכך במכירה הפומבית שנערכת בארץ, במקביל למשתתפים מישראל, מתמודדים גם אנשים מכל רחבי העולם. "היתרונות של האינטרנט הם ברורים, אבל יש געגוע לתקופה של פעם, כשכולם היו בחדר אחד עם אנרגיות מטורפות", אומר חזן בערגה. "במכירה פומבית פרונטלית אתה רואה אנשים שמתמודדים על אותו המוצר מסתכלים אחד על השני. יש תחרות פסיכולוגית יצרית שפחות עוברת באינטרנט. זה היה מרתק לראות, וזה די נעלם".
עוד דבר שהטכנולוגיה הביאה עימה, כצפוי, הוא תקלות. מתמודדים רבים התלוננו שהפסידו במכירה בגלל ניתוק בחיבור או כי לחצו על הכפתור הלא נכון. חזן נזכר במקרה ביזארי במיוחד: "לפני שנה קונה מלונדון הגישה הצעה על ציור בסך 20 אלף דולר, וטענה שהכלב שלה היה זה שלחץ על הכפתור. בסופו של דבר היא החליטה כן לקנות את הפריט".