אם יצא לכם להתמכר למשפחת הכסף הצינית של "יורשים", הספקתם מן הסתם לגבש דעה לגבי נער הזהב של המשפחה, רומן, האיש שאין לו עצמות בלשון. מן הסתם ידעתם גם שקירן קאלקין הוא נצר לשבט קאלקין ההוליוודי הוותיק, שהעלילות המשפחתיות שלו מעמידות תחרות לא מאכזבת למשפחת רוי האופורטוניסטית וחובבת הדרמות. רגע לפני שהסדרה חוזרת לעונה שלישית ומלאת תככים (שתשודר ביום ג', ב-HOT, yes וסלקום tv), יצאנו לחקור את אילן היוחסין של השחקן בן ה-39, שלמרות כל הסיכויים שרד את הדרמה המשפחתית שלו, השתחל בדרכו לעולם המשחק ואף הקים משפחה קטנה ומתוקה משלו.
קירן קאלקין נולד ב-1982 לקיט קאלקין ופטרישיה ברנטרופ, ותוך כמה שנים הפך לילד שגדל בצילו של אחיו הגדול ממנו בשנתיים, מקולי קאלקין, או כמו שהמשפחה שלו מכנה אותו, מאק. בעידוד הוריו - ובעיקר אביו, שחקן מתוסכל - השתתפותו של מאק הצעיר בסרט האיקוני מ-1990, "שכחו אותי בבית", הפך אותו לכוכב ענק כבר בגיל 10. עבור הקומדיה המצליחה קיבל מקולי רק 100 אלף דולר, אבל בסרט הבא שלו הוא כבר קבע שיא, כשהיה לשחקן הצעיר ביותר בהוליווד שהשתכר מיליון דולר עבור תפקיד, בסרט "החברה שלי" (My Girl), שבו גילם ילד שאלרגי לדבורים ומאוהב בדמות הראשית, ויידה.
פטרישיה וקיט מעולם לא נישאו, אבל זה לא הפריע להם להביא לעולם - או ליתר דיוק, למנהטן - שבעה ילדים בזה אחר זה. עד הפריצה המקצועית של מקולי, הקאלקינים התגוררו בדירה קטנטנה בעיר, שאותה זוכר מקולי כבית עם חדר שינה אחד שבו האחים "נערמו זה על גבי זה", וקירן זוכר כ"מסדרון ללא דלתות, להוציא את השירותים והמקלחת שלא היה עליהם מנעול". אמא שלו התישה את עצמה בניסיון לשמור על הצאצאים המתרבים שלה שבעים ולבושים היטב. היא עבדה במשמרות לילה ונתנה שירותי מענה לסוכנות ליהוק בתיאטרון. "היא כנראה יצאה מדעתה אבל היא טוענת שהייתה מאושרת", מספר קירן ל"הוליווד ריפורטר". קיט, מצידו, גדל כבן להורים שניסו לדחוף אותו לברודוויי, אך מעולם לא הצליח לקחת את הקריירה שלו לשלב הבא. באחת ההצגות של "המלך ליר" הוא אף גילם אדם עיוור, איבד את תחושת המיקום שלו על הבמה ופשוט נפל ממנה אל השורה הראשונה. זה היה התפקיד האחרון שלו בתיאטרון.
את מה שלא הצליח להגשים בחייו, ניסה קיט לממש דרך הצאצאים שלו. בסמוך לכוך שבו התגוררו ניהלו חברים של המשפחה תיאטרון, ובכל פעם שהם היו זקוקים לשחקן שייגלם תפקיד של ילד - הם פשוט שאלו אחד מילדיהם של קיט ופטרישיה. למעשה, האחרונים היו אלה שהציעו את הילדים שלהם לתיאטרון - אף אחד מהם, אגב, מעולם לא סיים תיכון. כשמקולי קנה את תהילתו בתפקיד הילד שנשאר לבד בבית, קירן הקטן שיחק לצידו את בן הדוד שמרטיב במיטה, תפקיד קטן אבל איקוני. בדיעבד סיפר קירן שלמעשה לא היה לו מושג בכלל על מה הסרט, ורק אחרי שיצא לאקרנים הוא הבין שאחיו שיחק בו בתפקיד הראשי.
הוא היה כבן שמונה כשהפרסום של אחיו הגדול הכה במשפחה כמו צונאמי. אנשים החלו להתקהל סביבם ברחוב וקירן הצעיר חש את אימה נוכח החשיפה והפגיעות מול ההמון. קירן זוכר שאחיו נהג לחבוש כובע מצחייה בניסיון להישאר לא מזוהה. פעם אחת אישה אחת חלפה על פניו, העיפה לו את הכובע מהראש ואמרה, "כן, זה הוא!". היא בהתה בו לרגע והוסיפה "אתה לא כזה חמוד", והסתלקה. כל אלה הביאו את קירן לקבל החלטה מודעת להימנע מחיים שבהם יעמוד במרכז תשומת הלב הציבורית, וסירב לקחת על עצמו תפקידים מרכזיים בסרטים מסחריים.
קיט, לעומת זאת, הגיב אחרת לתהילה והביא לביטוי מלא את הפסיכוזה שלו כמנהל המקצועי של שניהם. הוא הפך לאבא שתלטן ותאב פרסום, והוליווד, שחיזרה אחרי מקולי - ובמידה מעט יותר צנועה גם אחרי קירן - התפכחה עד מהרה והבינה שיש לה עסק עם נרקיסיסט. האב איים בהשבתת פרויקטים אם תנאים שהציב למפיקים לא יתקבלו - תנאים שעלו למפיקים בעיכוב של שנה בצילומים, בשינויי תסריט תכופים ואף בהחלפה של מפיקים ובימאים. בריאיון שערך בעבר קירן ל"אייריש טיימס", הוא ציין שאם אבא שלו עדיין היה אחראי על הקריירה שלו, הוא די משוכנע שלא הייתה לו אחת. את קיט זוכרים האחים כאבא מחמיר וקשה, קנאי ונעדר לסירוגין, משפיל ומעניש בחומרה בניסיון להפגין כוחניות.
כשהיה בן 13 הגיעו חילוקי הדעות בין הזוג קאלקין לשיא והשניים החליטו להפריד כוחות. במרכז המאבק ביניהם עמדו שבעת הצאצאים: זה לא היה ההון הקטן שצברו בעקבות ההצלחה של מקולי או המשמורת על הילדים - אלא הזכות להמשיך ולנהל את קריירות המשחק שלהם. קיט, כצפוי, דרש שליטה מלאה על הניהול. "לא הייתה לו שום בעיה להפסיד את המשמורת עלינו כל עוד הוא יכול היה להמשיך לנהל אותנו", אמר קירן בריאיון ההוא ל"אייריש טיימס". בסופו של דבר נסוג קיט מהדרישה ובאותה הזדמנות ניתק לחלוטין את הקשר עם ילדיו. קיט היום בן 77, ולפני כשבע שנים עבר שבץ שבעקבותיו איבד לזמן מה את יכולת הדיבור. הזמן לא ריפא את היחסים שלו עם ילדיו וב-2016, כשנשאל על ידי עיתונאי אם הוא בקשר עם בנו מקולי, הוא ענה שהוא לא מחשיב אותו כבן יותר.
את קירן הוא פגש ב-2014, כשהודיע במפתיע שהוא מתכוון להגיע למחזה בברודוויי שהאחרון שיחק בו, This is Our Youth. קירן הכניס את שמו לרשימת המוזמנים וקיבל את פניו מאחורי הקלעים. זאת הייתה הפעם הראשונה שהם נפגשו מזה 17 שנים. "הוא הסתובב עם כרטיסים שעליהם נכתב 'אני לא טיפש, אני מבין אותך, פשוט עברתי שבץ'", נזכר קירן בריאיון ל"הוליווד ריפורטר". הם לא נפגשו שוב מאז. אמא שלו, לעומת זאת, נישאה לפני כעשור ועברה לגור עם בן זוגה בחווה שלו. "הוא נחמד אליי", הודה קירן באותו ריאיון, "הוא נתן לי במתנה סוס".
ועדיין, גם כבוגר שהבין את משמעות המעשים של הוריו, קירן תופס את הילדות שלו כמשעשעת. כשאמא שלו נהגה להגניב את כל ילדי המשפחה למוזיאון האמריקני לתולדות הטבע, היא הייתה משאירה את הילד הצעיר ביותר בעגלה מול המודל התלת-ממדי המפחיד של הלוויתן המותקף על ידי תמנון ענק, כשכל שאר בני המשפחה מתחבאים באזור. "'צפיתי בך נאבק בעגלה. מבועת, מנסה להשתחרר', היא סיפרה לו כשגדל, וכולנו צחקנו ואמרנו לעצמנו, 'כן, טוב. זה קמצוץ של טראומה'".
בראיון ל"ניו יורק טיימס" הוא הגדיר את עצמו כ"לא בוגר באופן קיצוני" והתוודה על ההתמכרות הנמשכת שלו לנינטנדו. את תקופת הילדות הוא זוכר כלופ אינסופי של הסרט האהוב עליו, "הגוניס". בריאיון ל"קוליידר", סיפר: "במשך קייצים שלמים הייתי מתעורר בבוקר, לחצתי על פליי וצפיתי בסרט הזה שוב ושוב עד שהגיע הערב".
"אתה נראה כמו חרא", אמר קירן ליוצר הסרט - ואז קיבל את התפקיד
המשך קריירת המשחק של קירן זימן לו תפקידי משנה כמו בקומדיה הרומנטית הפופולרית, "יש לה את זה", שם גילם את סיימון, האח הצעיר והמעצבן של לייני בוגס (רייצ'ל לי קוק), הדמות הראשית שעוברת מהפך והופכת מבחורה מופנמת וחובבת אמנות למלכת הנשף. כמו כן, גילם גם את דמותו של מאטי בקס ב"אבי הכלה" או באסטר ב"תקנות בית השיכר". אבל הייתה זאת קומדיית ההתבגרות "איגבי" מ-2002, שבה גילם תפקיד ראשי, שהחזירה אליו את תשומת הלב כשחקן. היה אפשר לדמיין שהוא ינצל את המומנטום כדי למנף את ההייפ, אבל קירן שוב חש את חרדת הפרסום הישנה ובגיל 20 הוא החליט לקחת הפוגה ממשחק. "מישהו הזכיר את המילה 'קריירה' ואני התפלפתי", הוא סיפר בריאיון עבור קרן גילדת שחקני המסך. "הבנתי שאני עושה את זה כבר 14 שנה אבל מעולם לא ישבתי וקיבלתי החלטה שזה מה שאני רוצה לעשות". הפחד מהתהילה המצמיתה גרם לו לקחת פסק זמן של שנתיים ולהפוך למדריך גלישה. "גיליתי שאני ממש טוב בלעשות כלום", הוא צחק.
"איגבי" הפכה את קירן לשחקן מוערך ומזוהה מאוד עם הדמות, אולם למעשה היה זה תפקיד שכמעט ולא קיבל. קאלקין נבחן שלוש פעמים עבור הדמות, שמתכתבת עם הולדן קולפילד של ג'יי. די. סלינג'ר מ"התפסן בשדה השיפון", להלן מתבגר עם נטיות מיזנטרופיות שמחפש את עצמו בנפרד מהמשפחה העשירה והבלתי מתפקדת שלו. בור סטירס, שיצר את הסרט, לא חשב שקירן יתאים לתפקיד אבל התקשה ללהק שחקן אחר ולכן חזר אליו. הם נפגשו לארוחת ערב ובסופה סטירס הבהיר לקירן בשנית שהוא לא מתאים לתפקיד, אבל שינה את דעתו כשהשחקן, אז בן 18, היישיר אליו את המבט המשועמם שצופי "יורשים" מכירים היטב ואמר לו "אתה נראה כמו חרא".
"לא ניסיתי להיות מניאק, פשוט לא היו לי הרבה פילטרים אז", הוא סיפר ל"ואניטי פייר"."הוא סיפר לי בדיעבד שבאותו הרגע התחשק לו להחטיף לי מכה בראש", אבל זה היה גם הרגע שבו סטירס הבין שקירן הוא האדם המתאים לתפקיד. "הרי איגבי מעורר את הצורך של אנשים להחטיף לו לפחות חמש-שש פעמים בסרט!". קירן מגדיר את חמשת השבועות שבהם הצטלם לסרט עם פיגורות קולנועיות כמו סוזן סרנדון, ג'ף גולדבלום וביל פולמן כ"כל שיעורי המשחק שהייתי זקוק להם באותה תקופה". התפקיד זיכה אותו במועמדות לגלובוס הזהב ולזכייה בפרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקני.
התפקיד הגדול הבא שהוצע לו היה זה ב"האקסים של החברה שלי", שבו גילם את שותפו הגיי של הדמות הראשית (מייקל סרה), וגם הוא כמעט שלא יצא לפועל. קצת אחרי שקיבל את התפקיד, אחותו דקוטה נפגעה על ידי מכונית מחוץ לבר בקליפורניה - ונהרגה. דקוטה בת ה-29, שהייתה האחות היחידה שמעולם לא ניסתה להיכנס לעסקי המשחק, הייתה לדברי קירן גם האדם המצחיק ביותר במשפחה, ללא תחרות. קירן האבל ויתר על התפקיד אבל באחת מארוחות הצוות בטורונטו הבמאי שמע מישהי מהשחקניות מספרת שהיא דיברה עם קירן ושהוא מתחרט על הוויתור. הבמאי התקשר אליו מיד וקירן אישר שהוא מעוניין בתפקיד. "אבל אני חייב להגיד לך משהו", הוא הוסיף, "צבעתי את השיער שלי בירוק וגם העליתי די הרבה במשקל כי שתיתי המון אלכוהול". זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא קיבל החלטה מודעת להפוך לשחקן מתוך בחירה, בין היתר משום שהוא לא ידע לעשות שום דבר אחר, אפילו לא להקליד על מחשב, לא כל שכן להפעיל אחד.
להיכנס הביתה - ולהפקיד את רומן רוי מחוץ לדלת
הקמת משפחה היא עניין רגיש בקרב אנשים שלא בדיוק זכו לגדול לאור המודל הזוגי האידיאלי כילדים, אבל עושה רושם שהקאלקנים מצליחים לתקן את השרשרת הפגומה ולהקים לעצמם משפחות יציבות. קירן התחתן ב-2013 עם ג'אז צ'רטון, דוגמנית בריטית שפגש בבר שנתיים קודם לכן. היא עבדה במחלקת המוזיקה של משרד פרסום, הוא התרשם מהמבטא האנגלי שלה ושאל אותה איך קוראים לה. היא ענתה שהשם הוא ג'אז. "ג'אז? כמו המוזיקה?", הוא תהה. כשענתה שכן, הוא היישיר אליה מבט ואמר, "ובכן, זה פאקינג מטופש". צ'רטון לא הגיעה לשם לבד, אגב, אז קאלקין חיכה שהבחור שהצטרף אליה יילך לשירותים כדי לשאול אותה אם זה חבר שלה. היא ענתה שלא, אז הוא הציע לה למלא את התפקיד, וכפי שסיפר בריאיון ל-INEWS - מאז הם ביחד. כשהשניים חגגו שש שנות נישואים נולדה בתם הבכורה קינזי סו, ובאוגוסט האחרון הצטרף אליה אח טרי.
במישור אחר, לעומת זאת, קירן מתקשה ללמוד את הלקחים של הוריו. הוא והמשפחה שלו גרים כבר כמעט שני עשורים באותה דירה קטנה באיסט וילג', דירה שאליה הוא עבר בגיל 19 מבית הוריו. ב-2020 הם העבירו בה את סגרי הקורונה וכפי שהודה קירן בפודקאסט "WTF עם מארק מארון", רק בעונה השנייה של "יורשים" הוא הגיע למסקנה שלראשונה מזה 30 שנה הוא עושה מספיק כסף כדי להשתדרג נדל"נית. ה"הוליווד ריפורטר", אגב, מדווח שקאלקין מרוויח בין 300 ל-350 אלף דולר לפרק של "יורשים", וכרגע הוא שווה כארבעה מיליון דולר, כך שהוא עדיין אפילו לא קרוב לשווי של הדמות שהוא מגלם בסדרה.
כשהגיע התסריט לפיילוט, המנהל שלו העביר אותו אליו עם הודעה שבמאי הליהוקים מעוניין בו לתפקיד בן הדוד הקלולס גרג (שמגלם ניקולס בראון). קאלקין בתגובה צילם שלוש סצנות של רומן ושלח אותן בחזרה להפקה. "הוא היה הילד הראשון במשפחה שליהקנו", מספר היוצר ג'סי ארמסטרונג ל"הוליווד ריפורטר".
האודישן הראשון שלו לתפקיד רומן רוי עבר בצורה חלקה כמו חמאה. ארמסטרונג סיפר ל"ואניטי פייר" שברגע שקירן החל את האודישן הם הבינו ש"זה היה זה, הוא היה רומן. נגמר. הוא ידע מהרגע הראשון מי הדמות הזאת צריכה להיות". מתברר שלא מעט אלמנטים של רומן ביסס קירן על אחותו המנוחה, דקוטה. "קודי (שם החיבה שלה, ס"ש) הייתה מאוד רומן", הוא אמר ל"הוליווד ריפורטר" ומדייק, "דמיין לעצמך שדרלין מ'רוזאן' מגלמת את רומן - זאת היתה קודי. דרלין קונור כרומן רוי".
"זה ממש כיף לגלם מישהו שאומר ועושה כל מה שעובר לי בראש כי פשוט אין לכך שום השלכות, כי הוא כל כך עשיר", מתפעל קאלקין באוזניי ה"ואניטי פייר", "לרומן אין את החלק הזה במוח שאומר 'אולי אל תגיד את זה? אולי זה יעצבן מישהו?', אז זה מאתגר אחר כך לחזור הביתה ולחסום את החלק הזה מהחיים האמיתיים". הוא הוסיף ואמר שלא היה רוצה להסתובב עם רומן בתור חבר, אבל "הדמות הזאת כתובה כל כך טוב שאין לי איתה שום מאבק. זה נשמע כמו ליקוק ישבן אבל זאת האמת. הכותבים האלה גאונים".
אחד האלמנטים הכי מאתגרים בגילום של רומן ריי, לדברי קאלקין, היא העובדה שלדמות שלו יש המון סצנות הכוללות עינוג עצמי, כפי שפירט בהמשך הריאיון. "בפעם הראשונה שעשיתי סצנה כזאת הבמאי לא אמר לי להפסיק, אז המשכתי והמשכתי ובסוף פקחתי את העיניים, הסתכלתי למצלמה ואמרתי 'אמא, אני מקווה שאת גאה בי!'".