הקריסה הבלתי נמנעת של ציון מקנזי הייתה בגיל 41, כשהובהל לבית החולים עקב שימוש יתר. אז הוא כבר היה אב לשלושה, עם חובות גדולים ופז"ם של למעלה מ-25 שנות התמכרות. אבל לשיא התחתית הגיע דווקא אחרי שהתאושש. "הדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי מבית החולים היה לצלצל לסוחר שלי. אחרי זה, נפלתי על הברכיים וכל מה שביקשתי זה למות. למזלי, הייתי פחדן מכדי להתאבד. באותו רגע בת זוגי ואמרה לי 'ציון, אתה חייב עזרה'".
מאותה נקודה מקנזי יצא למסע שהתחיל משישה חודשים במרכז גמילה והמשיך עד לפיליפינים, אליהם הגיע יחד עם בנו, שלו, במסגרת צילומי "הישרדות באש ובמים" של רשת 13. המטרה הרשמית הייתה להיות השורד האחרון, אבל הכוונה האמיתית היא לפצות על השנים שבהן לא הצליח לתפקד כאבא נורמטיבי עבור שלו. "באנו לשם כדי ליצור חוויה משותפת שלא הייתה לנו מעולם", הוא אומר. "זה הריפוי שלנו".
בריאיון, שיתפרסם בסוף השבוע ב"7 לילות" וב-+ynet, האב משתף בפתיחות על השנים שבהן היה נוכח-נפקד - בחייו של בנו ובחיים בכלל. "הגעתי מתחתיות רציניות", הוא משתף. "אני זוכר את עצמי ילד שובב, שהפך להיות מורד. יכולתי לעשות דברים הזויים, למשל להדליק צמר גפן באמבטיה, או לגנוב סמלים ממכוניות. מגיל 16 התחלתי להשתמש ואחרי השירות הצבאי נכנסתי עוד יותר לסמים וגם להימורים וזה הלך והדרדר".
מקנזי מדגיש שלאורך כל שנות ההתמכרות, הוא מעולם לא השתמש ליד הבן שלו. עם זאת, הנוכחות של הסמים השפיעה גם על הזמן המשותף שלהם. "הייתי קולט סיטואציות לא נורמליות", מודה בנו בריאיון, "בעיקר התפרצויות מאפס ל-100. כל הזמן שאלתי למה זה קורה".
ב-2018 מקנזי הצליח להיכנס לתוכנית של עמותת הדרך, שם עבר טיפול אינטנסיבי ולראשונה הצליח להישאר נקי. "היום יש לי מערכת שמתחזקת אותי 24-7. לפעמים אני יכול לנסוע בכביש ומישהו יחתוך אותי ומיסטר הייד מייד קופץ. ד"ר ג'קיל הולך לאיבוד בשנייה. אני כל הזמן צריך לתרגל את מה שלמדתי כדי לרסן את המפלצת שבפנים. 'הישרדות' זה כסף קטן בשבילי, החיים שלי הם הישרדותיים".
