כשאליסיה ויקנדר הגיעה בחודש שעבר לפסטיבל קאן ה-75, יחד עם בעלה הכוכב ההוליוודי מייקל פסבנדר (סרטי "אקס-מן" ו"הנוסע השמיני"), וביחד כבשו השניים את השטיחים האדומים, השחקנית ילידת שוודיה הזכירה נשכחות וגם הייתה צריכה לתת הסברים לסיבת היעלמותה. אחרי שנים אינטנסיביות שבהן להטה במדורי רכילות, זכתה באוסקר על הופעתה ב"הנערה הדנית", נכנסה לנעליה של אנג'לינה ג'ולי ב"טומב ריידר" והייתה הפרזנטורית של לואי ויטון, התחושה הייתה שהיא הורידה פרופיל ונעלמה מהרדאר. נכון, היא לא הייתה בדיוק מובטלת והופיעה בסרטים אחדים ("באביר הירוק", "בקט"), אבל כבר לא הייתה אותה איט גירל מתוקשרת. "לפני ארבע שנים עברנו לחיות בפורטוגל", מתרצת ויקנדר בת ה-33 את היעלמותה היחסית כשנפגשנו באחד ממלונות היוקרה בטיילת של קאן.
התחבאת? ברחת מהפפראצי? היית צריכה קצת זמן לעצמך?
"הייתה מגפה", היא אומרת ופורצת בצחוק. "כך שנראה לי שכולנו די נעלמנו לשנתיים".
אז מה עשית בתקופת הסגרים, אפית לחמי מחמצת? טיפחת גינה ועציצים?
"הבאתי ילד לעולם, אז האמת שהייתי מאוד עסוקה. עכשיו אני אמא ומדובר בפן בחיים שלא הכרתי קודם. מיום ליום החוויה יותר מטורפת, פרק שלם בחיים שנגלה לפנייך. כשמתקשרים אליי עם הצעה אני תמיד שואלת איפה הצילומים. השיקול הזה עולה כי אם הצילומים במקום רחוק אז כל המשפחה צריכה לצאת לטייל בדרכים, ואז אנחנו ממש נראים כמו קרקס נוודים. לכן בעלי, שיותר עסוק ממני, ואני נוטים לקחת כל פרויקט שני - או לפחות מנסים לעשות זאת".
כשבנה - שאת שמו היא לא חושפת ואף מכחישה שקוראים לו מארק, כפי שנכתב באינטרנט - היה בן ארבעה חודשים, ויקנדר כבר התייצבה לצילומי תפקיד ראשי בסדרה "אירמה ופ", שעולה מחר (ג') ב-yes, HOT וסלקום tv (בצמוד לשידור בארצות הברית), שיצר הבמאי אוליבייה אסיאס (מי שחתום על הסדרה "קרלוס"). "כשיש לך תינוק בן ארבעה חודשים, ללכת לעבודה זה החלק הקל. למעשה הפרויקט נולד לפני שהפכתי לאמא. אכלתי צהרים עם אוליבייה בפריז וקשקשנו ואז הוא זרק שיש לו רעיון לנסות ולהמציא מחדש את 'אירמה ופ', סרט פולחן שלו מ-1996 שבו כיכבה מגי צ'אנג. אוליבייה שאל אם אני רוצה לקחת חלק בפרויקט והשבתי כמובן בחיוב. שמחתי לעבוד עם איש מקסים, מדהים באנושיותו וגם יוצר מדהים ומבריק שאני מעריכה כבר שנים. אוליבייה ענה שעכשיו רק נשאר לו לכתוב את הסדרה. מאותו רגע הייתי ברקע וקראתי את כל הטיוטות השונות וכמובן שגם עזרתי להחליט איך נמצא לפרויקט הזה בית ועם מי נעבוד".
ובסוף מצאתם בית הולם במיוחד - HBO.
"כן, מדהים שאפשר למכור פרויקט כזה גם לשירות סטרימינג גדול. HBO מאוד תמכו באוליבייה ובמה שהוא רצה לעשות, ועוד מדובר בבמאי, שיכול לומר 'לא אכפת לי מהעלילה. אני לא בקטע של עלילה'. אני מתה על זה. ממש לפני תחילת הקורונה היינו אמורים להתחיל לצלם, אבל בשלב מסוים נאלצתי להתקשר ולומר, 'אני אהיה קצת עסוקה עכשיו', בגלל שנכנסתי להריון. ארבע חודשים אחרי הלידה סוף סוף התחלנו את הצילומים".
אירמה ופ - טריילר
(HBO)
"אירמה ופ", שהבכורה שלה נערכה בפסטיבל קאן, מכילה שמונה פרקים בלבד. ויקנדר מגלמת בה את מירה, כוכבת קולנוע אמריקנית שמעוניינת לשנות את כיוון הקריירה הדועכת שלה ולהתנער מהסקנדלים שבזכותם היא מככבת בצהובונים, וכן במקביל להתאושש מפרידה רומנטית מערערת. היא נוחתת בצרפת כדי לככב בתפקיד אירמה ופ במותחן פשע שיהווה גרסה מחודשת לקלאסיקה של סרט אילם צרפתי בשם "הערפדים". במהלך הצילומים הקווים בין מציאות לדמיון מטשטשים ומתחילים להתמזג. מירה מתקשה להבחין בין זהותה האמיתית לבין הדמות שהיא מגלמת בסרט.
בסצנה הראשונה של "אירמה ופ" אנחנו רואים אותך יורדת מהמטוס, נכנסת ללימוזינה מפוארת ומגיעה למלון יוקרתי. עד כמה החיים שלך נראים ככה היום?
"לא כל כך", היא פורצת בצחוק. "האמת שעכשיו, כשאני בקאן ומתראיינת לתקשורת יש דמיון בין חייה של מירה לשלי. זהו השלב שבו את חייה את מה שהציבור הרחב מדמיין בתעשיית הקולנוע הזוהרת. בעבודה שלנו לפעמים מציעים לך כל מיני הטבות, אבל זה מסוכן להתחיל לחשוב שזו מהות העבודה. כשאת מקבלת מטוס פרטי בזמן שאת עושה סבבי ראיונות, ואת יכולה נגיד לקחת איתך חבר - אני לקחתי למשל לקאן את אמא שלי - זה די מטורף. אבל זה לא מי שאני. אני כן אוהבת מלונות ושמלות יפות, אבל אני מקווה שהרגליים שלי נשארות על הקרקע והחוויה של קאן ממלאת אותי ענווה. עכשיו אני שוהה בסוויטה במג׳סטיק וזו חוויה יוצאת דופן, משהו שלעולם לא הייתי מדמיינת שאגיע אליו בצעירותי, אבל אז בסוף הפסטיבל אני רוצה לחזור הביתה לחיי הפרטיים".
אז מה הבאת מהניסיון שלך ככוכבת קולנוע לתפקיד?
"מירה ואני די שונות. בניגוד אליה, אני קנאית לפרטיות שלי. מירה בחרה לחלוק הרבה מהחיים האישיים שלה עם הציבור, מה שמייצר הבדל משמעותי בינינו. עוד דבר שמאוד נוכח בסדרה הוא מערכת היחסים של מירה עם העוזרת האישית שלה, קשר מרתק בעיניי. אני לעומת זאת לא הייתי יכולה לסבול שמישהי תהיה לצידי כל הזמן".
ויקנדר מעידה שאחד הדברים שריתקו אותה ב"אירמה ופ" זו ההצצה אל מאחורי הקלעים של תעשיית הקולנוע. "מדובר בעולם שרבים מתעניינים בו. זה מעניין גם מבחינתי, כי חוץ מבעלי, כל החברים הקרובים שלי לא באים בכלל מהעולם הזה. וכשהחברים הקרובים מגיעים לבקר אותי על הסט, הם מופתעים – זהו עולם עם יופי מסוים, אבל גם מקום כאוטי".
בסדרה יש אזכור למתאם אינטימיות בסצנות סקס. יצא לך גם לעבוד עם אחד כזה?
"כן, בדיוק חוויתי את זה לראשונה וזה מאוד ריגש אותי. זה קרה בצילומי Firebrand, סרטו החדש של קארים איינוז, במאי שמפורסם בסצנות האינטימיות שלו, בו ג'וד לאו מגלם את המלך הנרי השמיני ואני את המלכה קתרין פאר, אשתו השישית. האמת שמאוד התרגשתי לקראת הפגישה עם מתאם האינטימיות והעבודה איתו הייתה מצוינת".
זה באמת עושה הבדל?
"כן. הלוואי שתפקיד מתאם האינטימיות היה קיים כשהייתי בת 20. זה טוב שיש מישהו או מישהי שמפקח. אומנם בצילומי סצנות סקס די עושים את מה שעשינו פעם, אבל עכשיו את יודעת שיש מישהו שמסתכל ומשגיח".
ב"אירמה ופ" ובראיון איתה, ויקנדר מפגינה במפתיע לא מעט הומור. אחרי שורה של תפקידים דרמטיים רציניים, מרענן לראות אותה משתעשעת ומוכיחה שניחנה בכישורים קומיים. "מאוד נהניתי לצלם את הסדרה והרבה סצנות הצחיקו אותי. זה היה כיף, הלוואי שהייתי יכולה לעשות יותר קומדיות. פשוט נלכדתי בתבנית הזו של השחקנית האירופאית הרצינית. בגלל שאוליבייה מכיר אותי כבר שבע שנים הוא כמובן דרבן אותי לעשות תפקיד קומי".
הרגשת שיצאת מאזור הנוחות שלך?
"במובן מסוים אני מרגישה שחיכיתי לתפקיד כזה. לפעמים אני מרגישה שדווקא תפקידים כמו של מירה יותר קרובים אליי. היו המון מקרים שבהם אנשים שפגשתי אמרו, 'וואו, אז את בעצם לא כל כך רצינית'. ואני משיבה, 'לא, אני לא כזאת רצינית, אלה פשוט הדמויות שאני משחקת'".
גם אסיאס, שמצטרף לשיחתנו, סבור שויקנדר ניחנה ב"חוש הומור נהדר". לדבריו, לשניהם יש אהבה דומה לקולנוע. "כשהתחלתי לחשוב על הסדרה היא הייתה הבחירה המתבקשת. אליסיה היא אישה מקסימה, חזקה ויחד עם זאת אותנטית, כמו שרק ילד יכול להיות. יש בה משהו תמים ויפה".
למה לא ליהקת בעצם את מגי צ'אנג לתפקיד מירה?
"בחרתי באליסיה כי לא התכוונתי לעשות את הפרויקט שוב עם מגי, לא היה בזה שום היגיון ומגי גם כבר לא משחקת. ואם אהיה כן, אז מגי ואני כבר לא מדברים יותר".
ויקנדר נולדה בגטבורג לאב רופא ולאם שחקנית. "הוריי התגרשו כשהייתי צעירה מאוד", משחזרת ויקנדר. "אז היו לי שתי משפחות וביליתי הרבה זמן בתיאטרון עם אמי, ואפילו ישנתי ביציע כשהיא לא הצליחה למצוא בייביסיטר. התחלתי להשתתף במחזות זמר בגיל שבע, ובהמשך עזבתי את הבית כדי ללמוד בלט בסטוקהולם. בגיל 15 הופעתי בסדרת טלוויזיה, ואז הבנתי מהי התשוקה שלי. בסופו של דבר פרשתי מהריקוד, גם בגלל פציעות אחדות, ובחרתי להתמקד במשחק".
אגב, ב"אירמה ופ" יוצא לך לרקוד.
"יש בסצנת הריקוד משהו חמוד. מירה עוברת כל כך הרבה קשיים, כך שהיא שמחה לרקוד ולהשתחרר. לקראת צילומי הסצנה חזרתי הלכה למעשה לשיעורי בלט, שלא עשיתי כבר 14 שנה. התאמנתי בליווי של אחד הכוריאוגרפים הגדולים בעולם. אני מודה לאוליבייה על שאפשר לי לחות את החוויה הזו".
את בכלל לא רוקדת יותר?
"אני אוהבת את הבוגי וגם לצאת לרקוד – אבל יש לי כידוע תינוק עכשיו, אז אין לי כבר את אותו הזמן הפנוי לצאת כמו פעם".
בגיל 22 ויקנדר הופיעה לראשונה בסרט קולנוע, ומהר מאוד הוליווד נכבשה בקסמיה וליהקה אותה ל"אנה קרנינה", בכיכובה של קירה נייטלי. ב-2013 חוותה לראשונה השחקנית השוודית את טקס האוסקר, כשסרטה "רומן מלכותי" היה מועמד לסרט הזר הטוב ביותר. "בפעם הראשונה שלי בטקס האוסקר הייתי בהלם, לא ידעתי שהשטיח האדום כל כך ארוך. פשוט לא האמנתי".
ואז הגיע "הנערה הדנית" שבו גילמה אמנית, רעייתו של ציר דני, שהיה אחד מחלוצי מנותחי המין. תפקיד שזיכה אותה כאמור באוסקר שחקנית המשנה, בטקס שנערך ב-2016 . "הטקס היה חוויה סוריאליסטית. את הרגע על הבמה, כשקיבלתי את הפסלון, אני לא זוכרת. אין לי מושג מה קרה. אני זוכרת רק שעון גדול מולי שספר אחורה מ-40 לאפס, ואז הבנתי שאני צריכה לדבר ולשאת את נאום התודה. כשירדתי מהבמה והחברים והמשפחה שלי התאספו סביבי היו לנו שעתיים יחד במעין חדר המתנה. רקדנו וצחקנו ויצא לי לבלות עם האנשים שהכי קרובים לי. הכרתי להורים שלי שחקנים שאותם ראינו עד כה רק על המסך. זה ערב שאזכור לנצח. יומיים אחרי הטקס הייתי צריכה לחזור לצילומי 'ג'ייסון בורן'".
איפה מתנוסס פסלון האוסקר שלך?
"בקולנוע הביתי הקטן שלי. למעשה לא מדובר ממש ב'קולנוע' - הפסלון מונח איפה שהטלוויזיה הגדולה שלנו עומדת".
ויקנדר ופסבנדר האירי-גרמני הזכור גם מ"ממזרים חסרי כבוד" ו"12 שנים של עבדות", הכירו במהלך צילומי "אור בין האוקיינוסים" בניו-זילנד. ההפקה הייתה מצומצמת ובאי מבודד, בלי טלפונים סלולריים, טלוויזיה ומחשבים, כדרישת הבמאי דרק סיאנפרנס, אז לא מפתיע שהשניים התאהבו. "שמחתי שנודע לי שמייקל הולך לשחק מולי בגלל שאהבתי את סרטיו, והייתי מעריצה גדולה שלו. תמיד האותנטיות קורנת מכל תפקיד שהוא עושה. זה תמיד אמיתי. הוא זיקית ומצליח עדיין להפתיע אותי. הוא אחד השחקנים המבריקים והאמיצים שפועלים כיום, אז ברור שהייתי לחוצה כי רציתי להיות במיטבי. ידעתי שאני צריכה לתת מעצמי הכול, להשתוות לרמה שלו. בהמשך הבנתי שגם שמייקל נלחץ ואף פחד כשלוהקתי לשחק מולו. הוא חשש מפני הכוח שלי כשחקנית בראשית דרכה - רעבה, שופעת אנרגיה גולמית, עם תשוקה. בסוף נוצרה בינינו כימיה ונהנינו לעבוד יחד. תמכנו, הפתענו, אתגרנו, דחפנו והרמנו אחד את השני".
השניים נישאו באיביזה ב-2017 ולויקנדר היה ברור שהיא רוצה להיות אם במהרה. "יש לי הרבה אחים ואחיות - חמישה אחים למחצה, ומאז שהייתי צעירה, תמיד רציתי משפחה, להיות אם".
לכתבות מגזין טלוויזיה נוספות:
מלבד האמהות, ויקנדר מוצאת זמן להנהיג חברת הפקות. "אנחנו מפתחים כמה תסריטים, אבל אני לא רוצה לדבר על סרטים שעוד נמצאים בשלבי הפקה. הם שונים למדי האחד מהשני".
אסיאס אמר שהסדרה היא בעצם קומדיה על יוצרי קולנוע שמנסים למצוא את ההיגיון ביצירות של עצמם. איך את מוצאת את ההיגיון בפרויקטים ובבחירות שלך?
"מבחינתי הגורם המכריע הופך להיות יותר ויותר האנשים המעורבים, והבמאי הוא הנוכחות הכי בולטת באמצע המארג. אני נוטה להתחיל כל פרויקט ממקום של תשוקה וכבוד מרבי, כי אני רוצה לתת את הכבוד הראוי לדמות שלקחתי על עצמי. אני רוצה להיות הכי אותנטית ולא משנה מה אני עושה. אבל סרט כמו 'טומב ריידר' זו חיה אחרת לגמרי - 350 איש על הסט ומלא ריצות, שאחריהן אני שמחה בכלל שיש לי שורות לומר. זה פשוט אחר לגמרי, אבל אני מתלהבת ונהנית גם מפרויקטים כאלה של אקשן. סרט לא חייב להיות חשוב כדי להיות טוב".
יש דיבור על "טומב ריידר 2". זה באמת קורה?
"אני לא יודעת האמת. בגלל הקורונה אני כבר לא בטוחה שזה יקרה".
