קבוצה של יוצרי קולנוע ואמנים ישראלים שלחה מכתב למנהלי פסטיבל לוקרנו בבקשה לבטל את הקרנת הבכורה העולמית שתכננה לסרט "השכן שלי אדולף" - הממומן על ידי קרן רבינוביץ' - וסורבה, זאת בשל טענת הקולנוענים כי התנאים שהציבה הקרן בדרך למימון הם "גזעניים" ו"פוליטיים במפורש".
2 צפייה בגלריה
מתוך "השכן שלי אדולף"
מתוך "השכן שלי אדולף"
מתוך "השכן שלי אדולף"
(צילום: luis cano)
"השכן שלי אדולף" הוא דרמה קומית שכתב הבמאי הישראלי לאון פרודובסקי יחד עם דמיטרי מלינסקי, המתרחשת בראשית שנות ה-60 בעיירה דרום אמריקנית ומגוללת את סיפורו של פולסקי, ניצול שואה קשיש המשוכנע ששכנו החדש הוא אדולף היטלר ומתחיל לבלוש אחריו. הסרט צפוי לפתוח מחר (ה') את מסגרת ה"פיאצה גראנדה" בפסטיבל הקולנוע של לוקרנו, ולהתחרות על פרס חבר השופטים ועל פרס הסרט אהוב הקהל.
טענות הקולנוענים הישראלים נגד קרן רבינוביץ' החלו בעת כהונתה של ח"כ מירי רגב כשרת התרבות והספורט, כאשר הקרן נעתרה לבקשתה "להימנע מפגיעה בסמלי המדינה" וב-2017 הוסיפה הקרן להסכמיה סעיפים המתבססים על "חוק הנכבה" (2011). לפי חוק זה, גוף אשר מקבל תקציבים מהמדינה עשוי להיות נתון לסנקציות כלכליות במקרה שהוא מוציא הוצאה כספית שבמהותה יש שלילה של קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות, אלימות או טרור, ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל ועוד. החוק עלה על סדר היום בעת כהונתה של רגב כשהציעה לו את התיקון "נאמנות בתרבות".
בתוכן מכתבם, שפורסם לראשונה ב"הוליווד ריפורטר", נכתב כי "הסרט מומן בחלקו על ידי קרן רבינוביץ', אשר נלווים למימונו תנאים גזעניים ופוליטיים מפורשים. הקרן מחייבת חוזית יוצרי קולנוע להתחייב 'שאין ולא יהיה בסרט כל מצג, אמירה או מסר הקוראים להכחשת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית [או] לציון יום העצמאות או יום קום המדינה כיום אבל'".
מדובר ביוזמה של התנועה "חרם מבפנים", ומי שסייע לאיסוף החתימות הוא החבר בתנועה הקולנוען אייל סיון. "העובדה שהוא קיבל כסף מקרן רבינוביץ' היא הסיבה היחידה בגללה קראנו לחרם", אמר הערב ל-ynet. "הסרט קיבל תמיכה מקרן ששמה תנאים פוליטיים, מה שלא קיים בקרנות אחרות בעולם. ההצהרה הפוליטית של הקרן היא זאת ההופכת כל סרט וכל אמן שמקבל ממנה כסף לנתון לחרם. אני לא מכיר את הבמאי או את הסרט ויש לי הרבה צער בשבילו, זה כנראה סרט מצוין אבל אין לזה קשר. מדובר בקריאה לחרם משום שהבמאי והמפיקים הסכימו לחתום חוזה עם קרן שיש לה תנאים פוליטיים. מדובר באקט פוליטי ולא אמנותי. זו חוצפה של קרן רבינוביץ'". עוד הדגיש סיון כי "ההחרמה היא לא בגלל שזה סרט ישראלי או במאי ישראלי".
2 צפייה בגלריה
אייל סיון
אייל סיון
אייל סיון
(צילום: ארמל לבורי)
בין הקולנוענים הישראלים החתומים על המכתב נמנה גם הבמאי גיא דוידי ("חמש מצלמות שבורות"). "הצטרפתי למכתב הקורא להחרים סרטים בתמיכת קרן רבינוביץ' בלב כבד מאוד. אני אוהב את לאון פרודובסקי ומעריך אותו מאוד", אמר הבמאי ל-ynet. "צר לי שהסרט שלו הוא הראשון לספוג את האש, וצר לי עבור כל היוצרים היקרים לי שהסרטים שלהם עשויים להיפגע בהמשך. צר לי על עתיד היצירה בארץ. האימוץ של קרן רבינוביץ' את חוק הנאמנות המכוער, שקרנות אחרות התנגדו אליו ולא אימצו אותו, הוא קו אדום. מעתה הקולנוע הישראלי לא יכול להתהדר כמרחב של חופש ביטוי לקולות שונים. נושאים קשים שאינם נוחים למשטר, כמו דיון חשוב על אופייה של המדינה, אינם לגיטימיים יותר".
בתגובה שנמסרה ל"הוליווד ריפורטר", המנהלת האמנותית של פסטיבל לוקרנו, גיונה א. נזארו, הסכימה שיש להפיק סרטים ללא תנאים, אך אמרה שהסרט עדיין יוקרן בפסטיבל כמתוכנן. "כשבחרנו באפריל את 'השכן שלי אדולף', בחרנו בסרט ששכנע אותנו באיכויות האמנותיות האדירות שלו. תיאור של החוויה האנושית המורכבת, המתבטאת בהופעות הנוגעות ללב של השחקנים", אמרה. "חופש הביטוי והחופש האמנותי הם העקרונות המנחים של פסטיבל לוקרנו במשך 75 שנים. אנו משוכנעים שלכל היצירות האמנותיות יש צורך בעצמאות ויש להפיק אותן ללא הגבלות. הבמאי לאון פרודובסקי אישר שהוא לא סבל מלחץ כלשהו בעת העבודה על הסרט".
מיואב אברמוביץ', מנכ"ל משותף בקרן רבינוביץ' נמסר ל-ynet: "לא ההסכם של הקרן מחייב הימנעות מפעולות אלו אלא חוקי מדינת ישראל, שהקרן כפופה אליהם ומחויבת אליהם. לא הקרן ניסחה אותם, אלא המחוקק הישראלי. הכללת סעיפי חוק יסודות התקציב הנ"ל בהסכם של הקרן באה לוודא כי המפיק מכיר את החוק ומחוייב אליו אף הוא, בדומה לחוקים אחרים הרלוונטיים להפקות סרטים. יתר על כן, לא רק קרן רבינוביץ מחוייבת לחוק זה, אלא כל קרנות הקולנוע בישראל, וגם כל יתר המוסדות הנתמכים על ידי המדינה.
"בעניין הקריאה להחרמת סרט שהפקתו נתמכה על ידי הקרן רק מכיוון שחתם על הסכם זה, הקרן רואה בקריאה זו מעשה עצוב, מקומם ופסול. הקריאה לחרם, במסגרת תנועת ה"בי-די-אס" היא יוזמה של ישראלים המנסים לפגוע באופן פעיל ביוצרים ישראלים אחרים, ובמקרה זה - כאשר ליוצרים שבהם רוצים לפגוע אין אפילו קשר לנושא שהפוגעים עוסקים בו. אנו מקווים שיוצרים ישראלים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, יימנעו מפעולות פסולות ממין זה, וינסו לקדם עמדותיהם הפוליטיות באמצעות דיאלוג, שיתוף פעולה ויצירה. יתר על כן, יש לציין כי הכללתו של חוק זה בהסכם של הקרן עלה לדיון ציבורי כבר בשנת 2017, לפני חמש שנים, והעניין התברר באופן ציבורי באותה העת, כולל הסכמות בעניין זה בין הקרן לבין איגודי יוצרי הקולנוע בישראל. מאז ועד היום כל הסכמי התמיכה של הקרן כוללים סעיפים אלו, ללא בעיה וללא מחאה. לא ברור לנו העיתוי המוזר שנבחר למחזר עניין זה עכשיו בשנית, חמש שנים לאחר הדיון המקורי בנושא זה, ומה האינטרסים הסמויים העומדים מאחורי פעולה פסולה זו, שהרחיקה לכת עד כדי עירוב הבי-די-אס במטרה לפגוע בקרן".
מבמאי הסרט, לאון פרודובסקי, טרם נמסרה תגובה.