חולה שליטה, מגלומן אובססיבי, סיינטולוג מטורלל: תגידו על טום קרוז מה שתרצו. ברצינות, תגידו עליו מה שתרצו, רק לא לידו, וכל עוד תגידו גם שמדובר בכוכב הקולנוע האמיתי האחרון. ולא, זהו לא סופרלטיב ריק: בעת שכוכבי האקשן ההוליוודיים הגדולים של זמננו התרגלו לעשות דאווינים מול מסך ירוק ואז לשוב לטריילר שלהם ולשתות לאטה דל-שומן ללא חלב וללא לאטה, טום קרוז קופץ ממטוס בגובה 25 אלף רגל, בלילה. הוא ולא פעלולן, הוא ולא שרף. ואם במקרה אין מטוס ואין לילה שיאפשרו לו לעשות את זה, טום שלנו יטביע את עצמו למשך שש ומשהו דקות, יטפס על בורג' ח'ליפה מבחוץ, או ישבור קרסול בעת קפיצה בין בניינים (ואז ינצל את המנוחה שנכפתה עליו כדי להתאמן בסוג המסוכן ביותר של צניחה חופשית).
1 צפייה בגלריה
מה חשבת לעצמך? מתוך "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות - חלק ראשון"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
אין עוד כמותו בנוף הקולנועי שלנו, וסביר מאוד להניח שגם לא יהיה. עכשיו, שניה וחצי לפני ש"משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות - חלק ראשון" עולה על האקרנים ומציג עוד פעלולים מטורללים שביצע בעצמו - ולפי יוצריו, הגדולים ביותר שבוצעו וצולמו - זו הזדמנות מצוינת להיזכר בפעלולים הגדולים והמסוכנים ביותר של קרוז מסרטי "משימה בלתי אפשרית". איך הבן אדם עדיין חי ובריא ומסתובב בינינו, זו שאלה שעליה יוכל לענות רק החייזר זנו. אז תשאלו אותו.
סכין, תכירי, זאת עין
עבור רבים, "משימה בלתי אפשרית 2" (2000) הוא החלש בסרטי זיכיון "משימה בלתי אפשרית". וב"רבים" הכוונה היא ל"תכלס, כולם". בין האשמים בכך ניתן למנות את הסגנון הבומבסטי והאופראי של ג'ון וו ("עימות חזיתי"), כמו גם את התספורת המ-ג-ו-ח-כ-ת של קרוז שבאמת לא אפשרה לקחת שום דבר ברצינות רבה מדי. כאילו, אם כך אתה נראה, אולי עדיף שתיכשל במשימה.
ועדיין, גם בנפילה הזאת נרשמו כמה סצנות מרהיבות, שהפכו לכאלו בשל המחויבות המוחלטת של קרוז לג'וב שלו. מחויבות שככל הנראה גרמה לו להתעקש על שימוש בסכין אמיתית במהלך הקרב המכריע שלו נגד הנבל של הסרט, בגילומו של דוגריי סקוט. אלא שגם זה לא הספיק לקרוז, שהציע לבמאי וו לצלם את סקוט כשהוא מנסה לתקוע את הסכין בעינו. סכין אמיתית, נזכיר שוב, וקרוז דרש שזו תגיע כמה שיותר קרוב לאישון שלו כדי לא לחפף. התוצאה? סצנה מצוינת, ברוטלית ומורטת-עצבים, שהייתה יכולה להיות מושלמת אלמלא הנטייה של וו לפאתוס מאצ'ואיסטי וסלואו-מושנים מופרעים. כי אם כבר כאלה, לפחות שיהיה איזה ניקולס קייג' בפריים. וכמה יונים.
סולו צוקים
עוד מ"משימה בלתי אפשרית 2": הפתיחה שומטת-הלסתות, שבה הסוכן הכל-יכול אית'ן האנט (קרוז) מטפס על צוק בגובה 1,000 מטרים ביוטה, ארצות הברית. ומכיוון שבטום קרוז עסקינן, כמובן שהטיפוס נעשה עם ציוד בטיחות מינימלי (שהוסתר מהתוצאה הסופית), ובידי הכוכב עצמו, ללא עזרת כפיל/פעלולן.
גם פה הצופים חשופים להחלטה המצערת בכל הנוגע לעיצוב השיער של קרוז. מה בדיוק קרה שם? האם קרוז בא לבמאי ואמר, "יודע מה? בצילומים בא לי להיראות בול כמו קית' אורבן, גמד נוסף שבדיוק בעוד חמש שנים יתחתן עם אשתי כיום, ניקול קידמן, אחרי גירושינו"? לא ברור. אבל אם תצליחו להתעלם מתאונת הסטייל הנ"ל, הסצנה הזאת נראית פצצה, במיוחד ברגע הכבר-איקוני שבו קרוז קופץ מזיז סלע אחד לאחר, מחליק ונתלה בקצות אצבעותיו מעל לתהום. במהלך הקפיצה קרוז גם קרע שריר בכתף, אבל היי, מה זה לעומת השתנקות של 300 צופים באולם קולנוע, וזה עוד לפני שהסרט בכלל התחיל? כמו במקרה של צ'אק נוריס, הכאב לא מכאיב לטום קרוז. טום קרוז הוא שמכאיב לכאב.
אם הכוכב לא גבוה, אז לפחות שהבניין יהיה
"משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים" (2011), הרביעי בסדרת סרטי "משימה בלתי אפשרית", נחשב על ידי רבים מאוהדיה כסרט שהחזיר את הזיכיון לעניינים אחרי "משימה בלתי אפשרית 2" המוגזם ו"משימה בלתי אפשרית 3" הסתמי והנשכח. עבור אחרים, ביניהם כותב שורות אלו, גם הוא היה סתמי למדי וחיוור בהשוואה לאקסטרווגנזות האקשן שהגיעו אחריו במסגרת הסדרה. ועם זאת, סצנה אחת מהסרט הצדיקה במו פסיכיותה את כל העניין, והסצנה הזו היא כמובן זו שבה אית'ן האנט מטפס – מבחוץ! – על הבניין הגבוה בעולם, בורג' ח'ליפה בדובאי. 828 מטר, בערך ארבע וחצי פעמים המגדל העגול בעזריאלי, אם תציבו אותו אחד על השני. בקטנה.
את הסצנה, שבה נדרש אית'ן האנט להיכנס לחדר מאובטח בקומה ה-130 של הבניין באמצעות כפפות נדבקות – שוב, מבחוץ – ביצע קרוז כשהוא מאובטח במספר כבלים חזקים, שבתהליך הפוסט-פרודקשן נמחקו לחלוטין מהפריים. כי אפילו הוא לא דפוק מספיק בשביל זה. וזה נראה פשוט מדהים, עוצר נשימה במלוא מובן הביטוי, וטריגרי לחלוטין מבחינת הסובלים מפחד גבהים. תודה רבה טום, ממש כיף להשתין במכנסיים בנקודת השעה לתוך סרט של שעתיים וקצת. נו שוין, לפחות קצת יותר חמים פה עכשיו, המזגן הזה קשוח.
אקוומן 2
כמה זמן אתם יכולים להחזיק את הנשימה מתחת למים? דקה ככה? אשריכם, יש לכם ריאות של ברזל. לטום קרוז, לעומת זאת, יש ריאות של פלדה עם סיבי פחמן, כי הבן אדם – לא דג, להזכירכם – עצר את נשימתו במשך יותר משש דקות עבור סצנה המתרחשת מתחת למים ב"משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים", החמישי בסדרה.
הצילומים אומנם דרשו שקרוז יעצור את נשימתו במשך שלוש דקות בלבד, אולם קרוז, כמו קרוז, בטח נחר בבוז, מלמל איזו מנטרת דיאנטיקה, וקפץ למים במטרה שלא לצאת מהם עד שישמע את חרחורי גסיסתו שלו. בהתאם, הסצנה עצמה עוצרת-נשימה (חה! ראיתם מה עשינו שם? אוקיי, זה היה די מתבקש ובתכלס לא מבריק בעליל, סליחה), אחת מיני רבות בסרט האקשן המשובח הזה. מיד נמשיך לעוד סצנה מטורפת מתוכו, וקודם רק נספר שב-2020, בעת צילומי "אווטאר: דרכם של המים", קייט ווינסלט שברה את השיא של קרוז לזמן הרב ביותר שבו עצר אדם את נשימתו בעת צילומי סרט, עם נתון משוגע של יותר משבע דקות. וכן, אתם לגמרי יכולים להניח שעם היוודע הדבר, נשמעו צרחות עזות מפנטהאוז מסוים בקלירווטר, פלורידה, סמוך מאוד למרכז הסיינטולוגיה המקומי. אתם גם לגמרי יכולים להניח שתסריטאי כלשהו עמל כבר זמן מה על תסריט ובו סצנה שתדרוש מכוכב קולנוע מסוים יעצור את נשמתו במשך יותר משמונה דקות. הנחות מושכלות, מה שנקרא.
מצטער, לא הספקתי לגייט
חשבתם שלעצור את הנשימה במשך יותר משש דקות זה מטורף? פחחח, כנראה שמעולם לא נתליתם על מטוס ממריא, ונותרתם כך בעודו מעפיל לגובה של יותר מ-1,500 מטרים. אבל טום קרוז כן עשה זאת, וזה מה שמפריד בינו לבין שאר בני האנוש עלי אדמות. ברצינות: את זה אף אחד לא עשה קודם. לא כך. הזיה.
האמת היא שאין הרבה מה לספר ולומר על הפעלול הזה של קרוז, שפותח את "אומת הנוכלים" – פותח! סצנות מטורללות כאלו בדרך כלל סוגרות סרטים – מכיוון שרק מראה עיניים יעשה את העבודה. אז נתאר ביובשנות את אופן הביצוע: מה שקורה זה שהמטוס ממריא עם קרוז עליו, כשהוא קשור במספר זעום של רתמות בטיחות, ועם עדשות מגע מיוחדות להגנה על עיניו מפני עוצמת הרוח. והוא עשה זאת שמונה פעמים, עד שהתקבל השוט המושלם. מה עוד יש לומר מלבד "הולי שיט"? לא כלום, מלבד זה שבקלות רבה יכולים היו קרוז והבמאי כריסטופר מקווארי לצלם את קרוז נתלה על מטוס נייח, ולשבץ ברקע על מסך ירוק את האדמה המתרחקת, וזה היה נראה מרשים לא פחות. אבל הם בחרו באופציה השנייה. הולי שיט.
טום קרוז, על רגל אחת
על פניו, בהיסטוריית הפעלולים של טום קרוז, קפיצה בין בניינים לא נשמעת כמו הדבר הכי מרשים שיש. בכל זאת, לפני שנייה נזכרנו בפעם ההיא שבה הבן אדם נתלה ממטוס ממריא. ועדיין, השוט הרציף שבו קרוז מזנק מגג בניין לונדוני לגג של בניין אחר הוא דבר מרשים עד מאוד – ובהיחשב במחיר האישי שקרוז שילם על כך, אתם בהחלט מצופים להתרשם.
כן, לא לעולם חוסן – גם סופרמן קומפקטי מזן קרוז יכול להיפצע בעודו מתרגל את משאלת המוות שלו אל מול ההמונים, ובמהלך צילומי הסצנה הנ"ל, מ"משימה בלתי אפשרית: התרסקות" (2018), הוא התנגש בקיר ושבר את הקרסול שלו. אאוץ'? אאוץ' וחצי, גם לטומי שלנו וגם לחברת הביטוח של אולפן פרמאונט שספגה הוצאה של 80 מיליון דולר על העיכוב שנגרם בשל כך לצילומים. אבל מקץ שבעה שבועות הפציע קרוז בסט כדי להמשיך בעבודה, כי הוא פשוט לא רואה בעיניים, וכי הסרט המצוין הזה זימן לו עוד מספר פעלולים מטורפים שעבורם נדרש שוב לסכן את חייו. זאת אומרת, הוא זה שדרש, אף אחד לא ביקש ממנו, אבל הבנתם את הנקודה.
גברים לבנים *כן* יכולים לקפוץ. ממטוסים
עם או בלי קרסול שבור, טום קרוז לא התכוון לתת לאף אחד אחר לבצע עבורו את הפעלולים המוטרפים של "משימה בלתי אפשרית: התרסקות" – וכך, אפילו במהלך תקופת ההחלמה שנדרשה לרגלו, המשיך קרוז להתאמן בצניחה חופשית לקראת אחד מהרגעים הגדולים של הסרט. אלא שלא היה מדובר בצניחה רגילה – קרוז התאמן על צניחה מסוג Halo, שאותה ביצעו עד היום בעיקר אנשי צבא שהוכשרו במיוחד לשם כך. מדובר בצניחה מגובה של בין 20 ל-25 אלף רגל – כמעט כפול מגובהה של צניחה רגילה. לא רק זאת, אלא שהצנחן אמור לפתוח את המצנח שלו בגובה נמוך של איפשהו בין 5,000 ל-2,000 רגל, ועד לנקודה הזו הוא נופל במהירות שעולה על 200 קמ"ש. הכול מסוכן פה, החל מהחמצן הדליל, דרך הטמפרטורות הנמוכות בגבהים הללו, ועד לאפשרות שכל תקלה, ולו הקטנה ביותר, עלולה להסתיים באסון.
אבל האסון הפוטנציאלי היחיד שמטריד את טום קרוז זה שיגידו: "את זה ביצע הפעלולן". ולכן, עם רגל מרוסקת, קרוז ביצע 106 (!) קפיצות אימון עד שהגיע לרמה שמאפשרת קפיצת Halo. הסצנה הסופית, שבה קרוז מזנק מהמטוס היישר לתוך סערת ברקים, היא דבר מופלא. לכמה מהצופים אכפת שמדובר בצניחה מסוג ספציפי, שכמותו אף שחקן לא ביצע בעבר, ולא נניח בסוג מסורתי יותר? ובכן, סביר להניח שאף אחד. אבל היי, צניחה רגילה לא מגיעה עם Bragging Rights וכתבות שבהם מלרלרים עליך בהשתאות גם חמש שנים אחרי יציאת הסרט. אז הנה.
אופנוע, רמפה, טירוף
"הפעלול הגדול בהיסטוריה" – כך, בפרסומים ובסרטוני הקידום של "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון", מכנים את הסצנה שבה דוהר קרוז על רמפה ארוכה באופנועו עד שהוא קופץ מצוק בנורבגיה, וממשיך לצניחת Free-Base ארוכה. ושלא תתבלבלו – זה פעלול מטורף בכל קנה מידה. אבל הגדול ביותר בהיסטוריה? איך מודדים דבר כזה? מה הקריטריונים? האם אין מתחרים נוספים, וזה עוד רק מהפילמוגרפיה של קרוז?
ובכן, אם נתמקד בהכנה בלבד, ייתכן מאוד שמדובר בפעלול הגדול בהיסטוריה. לצורך ביצועו, במסגרת האימונים המפרכים שנדרש לעבור, ביצע קרוז יותר מ-500 צניחות, ויותר מ-13 אלף קפיצות באופנוע מוטוקרוס. את הפעלול עצמו ביצע שש פעמים מול המצלמה עד שהגיע לתוצאה הרצויה – וזאת למרות שאחרי הפעם הראשונה כבר בישר לו הבמאי מקווארי שזה היה מושלם. "אני חושב שאני יכול להחזיק את האופנוע מעט יותר זמן", ענה קרוז, ובתרגום חופשי פירוש הדבר: "כריס, נשמה, אני לא מרגיש שהתחככתי מספיק עם מלאך המוות היום".
בהמשך אותה סצנה, אגב, מבצע קרוז פעלול מסוכן לא פחות – SpeedFlying, שיוט במהירות של 150 קמ"ש ולמעלה מזה, מטרים ספורים מהקרקע והמכשולים (סלעים, עצים) שעליה, ולסיום נחיתה במהירות של כ-80 קמ"ש. מדובר באחד מסוגי הספורט האקסטרימיים ביותר בעולם, כזה שיכול להסתיים בגירוד השאריות שלך מהבולדר שעליו התרסקת. אבל לא אם אתה טום קרוז. אפילו בולדרים עושים לו כבוד, מסתבר.
כל כך הרבה דרכים למות
(צילום: באדיבות פורום פילם)
