זה היה שבוע הנסיקה של כוכבת הפופ נונו, ועיליי אשדות, המפיק המוזיקלי ואחד מאדריכלי הניצחון, היה הכי רחוק מאיפה שהדברים קורים. "בדיוק כשהשיר 'בנים' יצא, נסעתי ליוון, להתנדב בטיפול בבעלי חיים עם רוני, מי שהייתה בת הזוג שלי. ואז התברר לנו שבעלת החווה היא זקנה משוגעת עם עשרה חתולים. אחרי שלושה ימים היא גירשה אותנו ונתקענו ביוון לשלושה שבועות בלי מושג לאן ממשיכים. הלכנו לישון בבית זונות בטעות, ובכל הזמן הזה 'בנים' מתפוצץ בארץ".
איך קורית טעות כזאת?
"ישנו באייר־בי־אן־בי, כשפתאום רוני שומעת זוג מזדיין. בהתחלה אמרנו, 'אוקיי, איכס', אבל אז היא קולטת את השיחה ביניהם וברור שההיא זונה. מתברר שזה כל הפונקציה של המקום. מהדירה עברנו לכפר בהרים, וכל הזמן אני בטלפון עם נעמי והיא כזה, 'אתה לא מבין מה קרה' ומקבל הודעה שרוצים ריאיון מ'הצינור'. זה איפשר לי לראות מהצד ש'אומייגאד, משהו קורה'".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למזלו, הוא זכה לראות גם בעצמו איך השיר שעבד עליו עם נעמי אהרוני גל בחדר השינה שלו הופך בתוך רגע לשיר של כולם. "כמה ימים אחרי שחזרתי חשבתי שחייבים לעשות הופעה. שאלו עם איזה שירים, אמרתי, נמציא. קבענו הופעת פריצה של עשר דקות ברפי, החלל הקטן של התדר. היה מפוצץ, אנשים עמדו בתור. שרו את כל המילים של 'בנים'. שלושתנו (נעמי, אדם גבאי שמביים את הקליפים ואשדות ‑ ט"ג) אומרים שזה היה היום הכי מרגש שלנו עד אז".
איך הכרת את נעמי?
"למדנו יחד במגמת ג'אז בתיכון והזמנתי אותה להקרנות של 'הישרדות' שעשיתי בבית. מגיעים איזה 20-30 אנשים, מכינים מלא לזניה ורואים את הפרק. זאת הייתה העונה עם טילטיל, לירון השווה (לירון רביבו ‑ ט"ג) וטיטי. עונה טובה".
וכל זה אצל יזהר אשדות ואלונה קמחי.
"ההורים שלי היו מאוד אדיבים כשנתנו לי להכניס מלא ילדים צורחים לסלון. אחר כך הפקתי לנעמי שיר באלבום רציני שהיא יצרה לזכר אבא שלה שנפטר, ועוד לא יצא כי 'נונו' פתאום התפוצץ. תוך כדי היא הייתה משמיעה לי שטויות שהיא עשתה לכיף, כמו 'בנים', ואני כזה, 'את מבינה שזה צריך להיות שיר?' והיא אמרה, 'אוקיי'. עשינו את 'בנים' הכי בחאווה וזה תפס ברגע. אבל יש לנו הבנה עמוקה שזה לא עלינו. 'נונו' זה דבר ואנחנו באים לעבוד אותו".
לעבוד אותו כמו שעובדים אל?
"בדיוק, אני אומר את זה הרבה".
קאט לשנה וקצת אחר כך, ועיליי אשדות (23) כבר עמוק בלב ההתרחשות. חתום על ההפקה של "סטטוס", האלבום של נונו, ומקבל הצעות לעבוד עם האמנים הכי גדולים במדינה. כולם רוצים לגעת בתופעה המוזיקלית החמה של הרגע, וספציפית בביט החייזרי שהוא מייצר, שנשמע כמו התנגשות בין משחק סימס וגלילה בטיקטוק. סיבוב מהיר בתודעה של דור המסכים הראשון. כבר הכתירו אותו כנער הפוסטר של דור ה-Z, אבל אם תקראו לו ככה הוא לא יסתובב ("אני אשמח לא להיות על פוסטרים של דורות, תעשו במקום פוסטרים של גוגן").
לדבר הזה שהוא עושה קוראים הייפר-פופ, ואשדות הוא כנראה הראשון להגיש אותו למיינסטרים הישראלי בצורה שגורמת לך לחשוב "מוזר, אבל כיף". קו שונה מאוד ממכונות הלהיטים של ג'ורדי ורון ביטון שחתומים על השירים של נועה קירל, אנה זק, עדן בן-זקן וסטטיק ובן-אל. במקביל הוא הוציא אלבום בכורה בשם "חיים מקסימליים", החודש יצא הסינגל החדש "כל פאקינג פעם" ובקרוב יופיע באינדינגב לבד. צהריים שאכט כבר אין לו, הוא כל הזמן עובד.
"אחרי שהשתחררתי גרתי אצל ההורים והייתה קורונה, ואני זוכר שהגיע הקיץ ואמרתי, זין, יותר מדי זמן עובר. הרמתי טלפון לחבר שעבד עם זקנים ואמרתי לו, 'אשמח לג'וב הזה'. באתי להיכנס לחיי העבודה המסורתיים, הייתי צריך כסף, ואז 'נונו' תפס. עכשיו יש לי מצד אחד פרויקטים עם נונו ואקו ומצד שני אלון עדר ויהודית רביץ. גם עם רונה קינן יש פנטזיות על אלבום. אני מעז לרקוד על כל החתונות. כשמישהו פונה אליי הוא רוצה עיליי, ולא בקטע של 'אני גאון'. נראה לי שהלב שלי ממש קשוב לקו התפר בין מתקשר, למיוחד לחדש. ואין חדש בלי משונה".
זה משפט שיכול לתאר גם את בית הגידול שלו. עיליי הוא בנם היחיד של המוזיקאי יזהר אשדות והסופרת אלונה קמחי. גדל בתל אביב, למד בעירוני א' לאמנויות, שירת בביטאון חיל האוויר. כטינאייג'ר הופיע על גגות עם להקת בנים שהקים, בונז'ור משינז. "הייתי סחי רוב החיים, אבל אני זוכר אנשים מסניפים ריטלין ומקיאים דם מסביבי בהופעות".
צמחת במרחבים אולטרה-פריבילגיים.
"הפריבילגיות הורגשה יותר בשלב התיכון, ואז גם התחיל גיל ההתבגרות ואתה מתבייש בהורים שלך ממילא, אז אצלי זה עוד הוכפל. לכל אחד יש את ההבנה שהוא לנצח יהיה קשור להורים שלו, וכאן בגלל שהם דמויות ציבוריות יש מין טיפול פסיכולוגי שנכפה עליי מהחברה".
אולי גם כי ההורים שלך לא שגרתיים במיוחד.
"אני זוכר שכילד בואכה נער שאלתי את אמא שלי מתי אוכל לקרוא ספר שלה והיא הייתה כזה, 'אני מתביישת, יש שם סקס'. אני לא צריך לקרוא מה שאמא שלי כתבה על סקס כדי לדעת שהיא עשתה סקס, אני תוצר של הסקס שלה (צוחק). אני חי איתה, יש לה אנרגיות של אש. ידעתי שהשחרור מתחושת ה'בן של' יגיע בזמן שלו, ותכלס ההורים שלי חכמים ומצחיקים ומעניינים. אני שמח שאלו ההורים שהתביישתי בהם, לא הייתי רוצה להתבייש באף הורה אחר".
לא רצית להתרחק מהתחום של אבא, בשם אותו חשש מוכר מתחרות והשוואות?
"עשיתי מוזיקה מוזרה הרבה זמן וזה היה כמו אקט של הסתרה. הוא עושה מוזיקה פופולרית, תיסלם היה לנערות תכלס, ואני סימפוניות אוונגרד. עכשיו כשאני עושה פופ, אני באותו משחק. אבל שנים שמעתי סיפורים על איך הוא חידש או שינה את המוזיקה הפופולרית. האלבום של שלומי סרנגה עם משה לוי למשל, שהביא את המזרחי לפופ. 'אם ננעלו' היה הלהיט הישראלי הראשון הגדול בחו"ל, ומיק ג'אגר כתב שהשיר של אבא היה שיר השנה שלו".
שני ההורים שלך גם מזוהים פוליטית מאוד, כתבו שיר שנפסל בגל"צ מתוקף חתרנותו, ואתה ב"בוקר ציח וצח".
"שזה פוליטי ברמות בעיניי! הוא לא מסית לרצח או אומר 'תצביעו לעיסאווי פריג'', אבל הוא פוסט-ישראלי. מילים כמו 'פנגו', 'גיפ של לב רוקד'. זה בדיוק ה'פולופולופופו' ששרים יחד. נעמי חיברה אותי לארץ שלנו מאוד".
כי קודם היית תל אביבי?
"הייתי של האינטרנט, לא הקשבתי ל'סוף עונת התפוזים' עד גיל 23. תסתכלי, יש לי שרשרת של מגן דוד".
כן, השירים של נונו, שנשמעים כמו דאחקה תל אביבית עשויה היטב, בכלל הונדסו לכבוש לבבות ממטולה ועד אילת אם שואלים את אשדות. "'ליבינג דה דרים' מתחיל בערס היפ-הופ, הדרופ הוא טראנסים של מכינות, הסי-פארט הוא מחזות זמר וסרטי דיסני והפזמונים זה פאנק של קיץ. כל ישראל אהבה כל חלק בו בשלב מסוים. יאיר, הודו, פנגו".
וחשבתם שתגיעו לגבהים כאלה?
"לי מותר להגיד שנונו הגיעה לגג העולם, היא איי-ליסט, הופיעה מול 50 אלף איש ועשתה משהו מרגש בבארבי".
על אותה במה אירגן אשדות גם סגירת מעגל רב-דורית, כשאדם, רוני דואני ונונו שרו יחד את "סוד" שכתבו והלחינו הוריו. "זה היה להיט ב-86' עם אדם ואז ב-2004 עם רוני ואז ב-2022 עם נונו. כל ח"י שנים, כבר שלוש פעמים".
"נונו" גם משתלם כלכלית?
"לא, בסופו של דבר נעמי עשתה החלטה חכמה בעיניי לא ללכת ללייבל, וזה אומר שכל הכסף בא מכיסה. היא משלמת לי ולאדם ולנגנים וגרה עדיין עם שותפים. עכשיו 'קיוט בוי' בקמפיין לבנק לאומי ונכנס כסף תודה לאל, כי לנעמי מגיע ברמות קשות, למרות שאני לא מבין איך זה שאמן בסדר גודל שלה עדיין לא מרגיש בנוח".
ולא תוכל להגיד "לא ידעתי", גדלת לשני אמנים.
"ועדיין לא אמרו לי, 'אל תעשה מוזיקה'. עכשיו כמפיק, ברוך השם הגעתי למצב שאני יציב".
לאחרונה גם המוזיקה שלו תופסת תאוצה. "פנו אליי מלייבל אמריקני מאוהיו, 'אורנג' מילק רקורדס'. גם איי. ג'י קוק, המפיק של צ'ארלי XCX, הוסיף שירים שלי לפלייליסט בספוטיפיי של הייפר-פופ, שנהיה אוטוריטה מוזיקלית. היה לי רגע של 'וואו, זה עובד'".
וכשזה עובד, כולם רוצים להיות שותפים. סביב השורה המחשמלת "הלו? איפה אתה אתה פה? פה לא? פה לא? פה? פה" ב"קיוט בוי", שנכתב כשיר גאווה והפך ללהיט של הקיץ, ניצת לאחרונה דיון שמעליו מרחפת חצי טענה להעתקה. הסופר והמוזיקאי גון בן ארי הזכיר בפייסבוק שהשיר שלו, "ישראל", שהפיק אשדות, כלל גם הוא את "פה לא פה פה פה". "נעמי כתבה את המילים לבד ודיברה עם גון והם הבינו אחד את השנייה", הוא מרגיע את הרוחות. "השורה הזאת מדברת על החוויה הכי ישראלית שיש, חוץ מהתקווה בערך. השורשים שלה הולכים עד אינסוף. זה שיעור יפה ברעיונות".
הוא עצמו יכול להזדהות דווקא עם השורה המפורסמת של נונו "מרגיש לי שאני לא טובה עם בנים / הייתי רק עם בן אחד כמעט שלוש שנים". או כמו שהוא מנסח את זה: הוא נמצא במערכות יחסים מאז שהוא נמצא במערכות יחסים. "אני עשור בזוגיות נון-סטופ. לתקופה הכי חשבתי שאני will fuck around וזה לא קרה. ניסיתי פעם ואז התאהבתי".
בשלושת החודשים האחרונים הוא בזוגיות עם הדוגמנית מיה רו. "אנחנו עדיין בהאני-מון מה שנקרא, עדיין ב'צאי לי מהמיטה אני חייב לעבוד'. הכרנו ברשת חברתית של ספרים בשם 'גוד רידס', כי שנינו אהבנו את רוברטו בולניו. התאהבתי איתה במין באופן שלא התאהבתי בו אף פעם. הרגשתי שנשים שחלקתי איתן את החיים פחדו מזה וגם אני ובפעם הראשונה אני מרגיש שמין זה פשוט משהו שיש. מין נהיה עכשיו טבעי בחיים שלי כמו לישון ולאכול".
דור ה-Z גם התבגר מינית בעידן מי-טו. איך זה השפיע עליך כגבר צעיר?
"אני חושב שאלימות של גברים כלפי נשים מגיעה מההבנה שלהם שנשים הן יותר חזקות. זה לפחד מהבורא שלך, זאת יראת קודש".
מרגרט אטווד אמרה, "גברים מפחדים שנשים יצחקו עליהם, נשים מפחדות שגברים יהרגו אותן".
"אני מרגיש שזה יותר סימטרי. כשאני מתעצבן על בת זוג, זה כי אני מזהה שהיה לה כוח נסתר עליי, ואני צריך להביא כוח גלוי עליה. מין זה דבר מורכב אחושרמוטה".
השיר החדש שלו מנסה להפוך את המין לפשוט. "ב'כל פאקינג פעם' יש את השורה 'התחת שלך יפה'. בהתחלה נורא התביישתי לכתוב את זה, אבל אז אמרתי, 'כולם חיים לפי של מי התחת יפה ושל מי לא'. לפני כמה ימים השמעתי לאבא שלי עדן דרסו וגיאגיא, והוא אמר לי שבכל השירים האלה יש תחת וזה היה ממש חכם. לא שמתי לב לזה קודם. זאת התחושה שלי שאפשר שמין לא יהיה כזה ביג דיל, לא נמוך או גבוה. אני יכול לכתוב 'התחת שלך יפה' ויגידו, 'אה אוקיי, הוא פשוט איש', לא איש מחפיץ ולא סקס איידול. לכולם יש תחת וכולם אוהבים תחת, נקסט".
יש מחשבות על מתי "נונו" ימצה את עצמו?
"תמיד, והדבר שהכי שמחתי ממנו הוא שנעמי מוזיקאית בחסד לפני שהיא דמות. לעומת דודו פארוק שהוא אמן ענק וקומיקאי ושחקן, אבל לא הייתה שם מוזיקה מתחת, אצל נעמי זה כמו שחללית ממריאה ומתפרקת לאט-לאט, משילה מעצמה חלקים שרק הופכים אותה ליותר היא. עכשיו אנחנו כן מרגישים שזה חסד מטורף להגיע לאן שאנחנו. לזרוק את זה הצידה משיעמום יהיה לא מנומס. נונו ואני טסים עוד חודש ליוון לעשות אלבום, מקימים אולפן באיזה אייר־בי־אן־בי ויהיה מה שיהיה".
רק לא לאייר־בי־אן־בי ההוא.
"וואו, אפילו לא בצחוק. או שאולי כן בעצם".
פורסם לראשונה: 07:54, 26.08.22
