בוקר טוב ומזל טוב למנצחת הגדולה של העונה הזאת, מנצחת שלוקחת את כל הקופה בזמן שאתם רובצים שלוש שעות מול המסך וטוחנים "עוד פרסומת אחת וגמרנו". המנצחת שלא תפריש מעשר לאף אחד, כי עם כל הכבוד היא ארגון למטרות רווח ולא קצינת ת"ש. המנצחת הזאת היא כמובן רשת, שהעונה הזאת של "האח הגדול" עשתה לה חתיכת פייס ליפט בדיוק בכל האזורים האלה, שכבר התחילו ממש ליפול ולהידלדל, והעלתה אותה לראשונה לצמרת טבלת הרייטינג מול השכנה ממול.
וכמו כל בנאדם בר-דעת שמרגיש משופר רשת השוויצה שלושה ולפעמים גם ארבעה ערבים בשבוע וסחטה את הלימון. האורגזמה נרשמה אמש, כמובן, במשדר הגמר הצפוי והיבשושי ביותר אי פעם שנמתח אל תוך-תוך הלילה, או כמו שלירון נזפה בבר, שיצאה חמישית מהבית וביקשה לראות את הילד שלה: זה בכל זאת שתיים עשרה בלילה עכשיו. הילד של בר כבר מזמן ישן, כמו שהטבע רגיל, ורק אנחנו ערים. למה?
בסוף זה קרה. הכרכרה הפכה לגזר וטליה, לבושה שמלה כתומה להכאיב, שנתנה פייר פייט לצבע העור שלה, קטפה את המקום הראשון הודות לצבא המוסרי ביותר במזרח התיכון. סתם, אני מוציאה קיטור כי רציתי ששחף יזכה. האמת היא שטליה היא באמת זוכה לא רעה. יש לה, כמו שאומרים בטוקבקיסטית, לב טוב והיא רגישה וכריזמטית. היא אומנם שמה דגש קצת מדאיג על המראה החיצוני שלה אבל בסופו של יום, ובטח יחסית לשאר האופציות פרט לשחף, היא בחירה ראויה לזכייה. אם זהות הזוכה אומרת משהו עלינו, והיא תמיד אומרת, כנראה שהכיוון הוא התמתנות.
הדיירים שיצאו לפניה היו דרור, שעומד להבין בקרוב בדרך הקשה שהוא דווקא כן נולד להיות אנונימי; נתנאל, האדם שקיבל הכי הרבה אזהרות בהיסטוריה של האח, שעומד ללמוד מדיאן שיעור על איך מתמודדים עם פחד ותיעוב ברמת גן; אילנה, בהחלט בחורה חמודה מאוד, כלומר, אני משערת. לדעתי בשלב די מוקדם נפער תחתיה בולען בבית האח וההפקה הסתדרה על הולוגרמה בדמותה; שחף, שהדהים אותי ביכולת שלו להישאר צלול במשך כל המשדר ועל זה מגיע לו שאפו ענק ובר, שפיהקה ושתקה לסירוגין במהלך כל המשדר עד שהגיעו הקליפים של שתיהן וכבר אי-אפשר היה לטעות בשאלה מי מנצחת - בר הצטיירה כוולגרית וקולנית, טליה כמרוככת ורומנטית.
הצימוד האחרון הזה היה, אני מניחה, החלום הרטוב של "האח הגדול" העונה, בהתחשב בנרטיב שלשמו טליה נכנסה מלכתחילה. וכך חלקו להן ספה הבחורה שהתאהבה והאקסית המיתולוגית, שנשארו הרבה אחרי שהבחור שהשלים להן משולש הסתלק מהבית לטובת משרה מלאה בקרחנה, ישובות האחת ליד השנייה ומצפות לגזר דין העם. זאת עם רומן של תחילת העונה וזאת עם רומן של סוף עונה. לכל אחת מהן הייתה הדרך שלה להתקדם.
האחת בוטה, אגרסיבית ומחזיקה בלעדית בטייטל האולטימטיבי "אמא". השנייה אמורפית, צנועה, שלעיתים הציגה את עצמה כחלשה כאמצעי לקבלת אמפתיה. אם לשפוט על פי כמות העניין שהן יצרו במהלך העונה, אין ספק ששתיהן היו צלעות חשובות במהלכים בבית. בר שיחקה בחוטים של הדיירים האחרים עם יד אחת קשורה מאחורי הגב, בעוד טליה ניהלה את האקשן הרומנטי. שתיהן שילמו את מנת הסבל הקבועה בחוק כדי להגיע לשלב שאליו הן הגיעו.
יחד עם עוד כמה דיירים מצוינים – ובאמת, עליכם לנשק את ידיו של המלהק שלכם, קאזם, ריוואה, דינה, דניאל, בהחלט שינוי מבורך בתפיסה - הם הרכיבו עונה שגם כשהיא סבבה סביב הוויכוחים הרגילים של לאכול, להתפלל ולאהוב, הדיירים על פי רוב טיפלו בנושאים האלה במודעות עצמית ובתחכום לא מובנים מאליהם. היה מעניין להקשיב לרובם מנתחים את המצב ומנהלים את מערכות היחסים האמוציונליות שלהם בבית, גם אם מה שבסופו של דבר הגיע לפרקים היה הכאסח והוואסח. המסקנה הכי חכמה שרשת יכולה לקחת איתה הלאה מהעונה הזאת היא שליהוק אנונימי מוצלח תמיד ינצח ליהוק סלבריטאי כושל.
גורם אחד חשוב מאוד נעדר לחלוטין ממשדר הגמר הזה: לא הייתה בו טיפת הומור, שלא לדבר על הומור עצמי. וברגע של בעתה הבנתי שהוא נעדר לחלוטין מ"האח הגדול" של רשת מאז ומתמיד. הלחשוש הזחוח של האח הגדול, השאגות של גיא זוארץ, ההתלהבות המאולצת של לירון ויצמן, כל אלה מאותתים לנו שאנחנו עוסקים במשהו גדול מהחיים במקום לשבת איתנו על הספה בידיעה שאנחנו בסך הכול חולקים נתיב בריחה. אין מבט מבחוץ, אין פרופורציות, יש המון רצינות עצמית שאין לה בסיס ופתח ניקוז.
לזכותה של טליה ייאמר שאני לא רואה אותה לוקחת חלק במשחק הזה ומתיישבת באיזה פאנל פליטים בתוכנית יומית, מקסימום מקדמת את עסקי עיצוב השמלות שלה ואולי עושה קמפיין סולחה קטן עם סודוך. מאחלת לכולנו שעד שנגדל כבר לא יהיה צבא, ועד לפעם הבאה, תהיו חזקים.