הבמאי הספרדי קרלוס סאורה הלך לעולמו בגיל 91. לפי הדיווחים, סאורה מת היום (ו') כתוצאה מכשל נשימתי בביתו שבמדריד.
סאורה, שנחשב לאחד מהבמאים הספרדיים הבולטים ביותר לצד לואיס בונואל ופדרו אלמודובר, ניהל קריירה שנמשכה יותר משבעה עשורים - מ-1955, כשביים את סרטו הקצר הראשון, ועד 2022, כשיצא סרטו האחרון באורך מלא.
סאורה נולד במחוז אראגון בספרד, ונדד עם משפחתו בין ברצלונה, סביליה ומדריד. מלחמת האזרחים הספרדית שהתחוללה באותה תקופה השפיעה עליו משמעותית בילדותו, והדהדה בעבודותיו גם בהמשך.
בתחילת דרכו התבלט סאורה כקולנוען צעיר ונועז בספרד של ימי השלטון הפאשיסטי של פרנקו, וביים יצירות עם ביקורת חברתית על הדור הצעיר והאבוד שגדל אחרי השבר של מלחמת האזרחים. בהמשך הקריירה שלו החל להטמיע בעבודותיו את אהבתו למוזיקה ומחול. בשנות ה-80 ביים טרילוגייה של סרטים מוזיקליים שבהם שילב בין דרמה ופלמנקו - "חתונת הדמים" (1981) שהפך לאחד מסרטיו המוכרים ביותר, "אני אוהב אותך כרמן" (1983) ו"אהבה מכושפת" (1986).
בין סרטיו הזכורים הנוספים נמנים "קריאת העורב" (1976), דרמה אלגורית משפחה בימי השלטון הפאשיסטי של פרנקו (הסרט יצא זמן קצר לאחר מותו של הדיקטטור הספרדי), הסרט הדוקומנטרי "פלמנקו" (1995), והדרמה המוזיקלית "טנגו" (1998). בשני האחרונים שיתף סאורה פעולה עם הצלם הנודע ויטוריו סטוררו ("אפוקליפסה עכשיו").
במהלך הדרך זכה סאורה בשלל פרסים על עבודותיו, ביניהם שני פרסי דב הכסף בפסטיבל ברלין, פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, ארבעה פרסים בפסטיבל קאן, ועוד. בין היתר, היה סאורה מועמד שלוש פעמים לפרס האוסקר, כמו גם לשלושה פרסי גלובוס הזהב.
סאורה היה נשוי שלוש פעמים, בין היתר לשחקנית ג'רלדין צ'פלין (בתו של צ'רלי צ'פלין) שכיכבה בתשעה מסרטיו, והיה אב לשבעה.
