השלב הרביעי ביקום הקולנועי של מארוול ספג לא מעט ביקורות על הירידה הבולטת באיכות הסרטים וברמת העניין שהם עוררו, והסיבה המרכזית לכך כי הוא הגיע אחרי נקודת שיא בלתי נשכחת, שכרגע גם מרגישה בלתי ניתנת לשחזור, בספר דברי הימים של סרטי גיבורי העל - "הנוקמים: סוף המשחק", שסיפק סיום ראוי ומרשים במיוחד לסאגת האינסוף בקרב אפי מול תאנוס, הטיטאן האיום. "אנטמן והצרעה: קוונטומאניה", שעלה אתמול (ה') בבתי הקולנוע, הזניק את השלב החמישי בניסיון להשכיח את הכישלונות היחסיים וגם לפתוח פרק חדש ומסקרן בחזון המסועף וארוך השנים של המפיק האחראי קווין פייגי.
מי שאמור להצעיד את מארוול קדימה בשנים הקרובות כנבל הכי מסוכן ועוצמתי שהנוקמים פגשו הוא ג'ונתן מייג'ורס. מייג'ורס בן ה-33, מגלם את קאנג הכובש, וכשמו, כן הוא - כובש; עולמות, צירי זמן ויקומים מקבילים - אף אחד לא חסין. הוא יופיע במספר סרטים עתידיים וילווה את העולם ואותנו הצופים לפחות עד מאי 2026 בסרט שיחתום את השלב השישי ב-MCU ויהווה את החותמת לסאגת המולטיוורס, שנבנית לה אט אט, "הנוקמים: מלחמות סודיות" ושנה לפני כן, "הנוקמים: שושלת קאנג". בקיצור, יש בוס חדש על המסך שלכם, ואתם לא רוצים להתעסק איתו. תם עידן תאנוס, יחי עידן קאנג!
לראיונות נוספים במדור:
ב"קוונטומאניה", סקוט לאנג (פול ראד) ובתו קאסי (המגולמת הפעם על ידי קתרין ניוטון) מדגמנים חיי משפחה יציבים ואוהבים עם בת זוגו הופ ואן דיין (אוונג'לין לילי) ועם הוריה הגאונים, האנק פים (מייקל דאגלס) וג'נט ואן דיין (מישל פייפר), שבסוף הסרט הקודם, "אנטמן והצרעה", הוחזרה אחרי 30 שנים בממלכת הקוונטום, המקום התת-אטומי שבו חוקי הזמן והמרחב עובדים בצורה שונה מאלו שאנו מכירים - אך מעולם לא סיפרה על חוויותיה שם. כשניסוי מסוכן שעורכת קאסי מסתבך, מוצאים את עצמם כל חברי המשפחה בממלכת הקוונטום וכדי לחזור הביתה הם נאצלים להתייצב מול קאנג, שרוצה לנצל את הגעתם לטובתו האישית.
"אנטמן והצרעה: קוונטומאניה" - טריילר
"קאנג מרתק אותי", אומר מייג'ורס ל-ynet בריאיון בלעדי. "הצורה שבה הוא ממנף הכול דרך הרגשות שלו. הוא חושב הרבה, מרגיש הרבה ועושה הרבה, כשמבחינתי לגלם אותו היה לנסות ולהעביר הילוך, אפילו בתוך השקט. אחד הדברים שאני אוהב בקאנג שהיא דמות מופנמת. הצורה שבה אני רואה אנשים מופנמים, וגם אני מאוד מופנם, היא דרך ההבנה של היכולת שלהם לזוז ולנוע בחברה וסוג התקשורת שלהם עם אנשים מתוך עמדה מאוד סגורה. אז נהניתי מזה, וככל שהכנתי שיעורי בית, כך זיהיתי עמוק את החיים הפנימיים העשירים שלו והיה לי יותר קל להיות בשקט בדמותו, להקשיב ולתקשר בצורה מצומצמת ובהירה. כך אני לפחות מקווה שזה עובר".
אין זו הופעתו הראשונה של קאנג במארוול. הוא הגיח בסוף הסדרה "לוקי", כשהוא מזהיר את לוקי השובב והשחצן (טום הידלסטון) מפני מה שעומד לבוא. הווריאנט שהופיע בסדרה קרא לעצמו "ההוא שנשאר", גרסה קצת יותר חביבה מאשר זו של "הכובש", שאנטמן, הצרעה ושאר המשפחה מתמודדים מולה. מייג'ורס משתף שהפן הגופני והקצב הפיזי בין שני הווריאנטים מאוד שונה. "כפי שדיברנו עכשיו", הוא אומר. "השקט של קאנג הכובש הוא דבר גדול, בעוד 'ההוא שנשאר' קופצני - קופץ שמאלה, ימינה, שמאלה, ימינה. אז יש בעצם דמות אחת תזזיתית ודמות אחת שבקושי זזה, מה שמעניין ומצביע על המצב הנפשי שלהם. אם הפיזיות היא השתקפות של המנטליות שלהם, יש לך אחד שקופץ, מתחמק, רץ, זז מהר, ואחר שהוא סטואי וממוקד באופן יוצא דופן".
השחקן מסביר שלאורך הקריירה למד והפנים שלאותה גישה יכולות להיות תוצאות שונות וזה הדבר שמנחה אותו בגילום הגרסאות השונות של קאנג. "אם אתה חלק מאלה המרכיבים את ממלכת קאנג, יש בך מהות שקיימת, כזו שיכולה להיות על פני השטח או מאוד עמוק בפנים. הגישה לדמויות אומנם זהה ויש דרכים רבות לצאת מהאופי, תלוי בזמן ותלוי במערכות היחסים, אבל הכול מגיע מאותו המקום".
מה הייתה ההשראה שלך לדמות ב"קוונטומאניה"?
"ברור שפניתי לקומיקס, אבל הבנתי שהזמן הוא ההשראה הכי גדולה עבור קאנג, וזה עניין שאני מאוד יכול להבין לגביו. זמן הוא משהו שמשפיע על כולנו, יש לנו מערכת יחסים איתו. כולנו צופים באנשים גדלים, נפטרים ועוברים מהעולם, אלה החיים וככה זה הולך. אנשים עוזבים ואנשים חוזרים, אנשים מזדקנים, אנחנו מתבגרים. לכולנו יש רצון להישאר צעירים או לחזור לזמנים שהיינו צעירים. זו האובססיה, נכון? ולדעתי, זה הבסיס. לא בהשראת שום דבר, או דמות אחת, אלא חקירת עניין הזמן והאובססיה של קאנג לנושא. האיש הוא דמות סקרנית וחוקרת".
ההחלטה לשחק את קאנג היא התחייבות לאורך שנים. לא חששת לקחת את התפקיד?
"אני לא מסתכל על ההתחייבות שנים קדימה, אלא על כל מה שקורה כאן ועכשיו. בשלוש שנים הכול יכול להשתנות, החיים יכולים להשתנות, זו הרי המהות של להיות חי. אבל קאנג הוא דמות מדהימה, הוא תסביך אישיות אינסופי עם אתגר מאוד גדול לשחקן. איך אתה משחק תפקיד שהוא ריבוי תפקידים? יש בו הרי כמות אינסופית של אפשרויות. איך אוצרים את האינסוף?", מייג'ורס שואל ואז עוצר לרגע בדרמטיות. "אוקיי, אני מקווה שהקלטת את זה, כי יצא לי משפט מטורף. אפשר לעזוב הכול וללכת הביתה", הוא צוחק בקול. "אבל ברצינות, זה האתגר הגדול ביותר וגם הדבר שבאמת הניע אותי להתחייב לדמות".
מנער בעייתי לבוגר אוניברסיטת ייל
מייג'ורס, שנולד בקליפורניה, בילה את שנות ילדותו המוקדמות בבסיס צבאי יחד עם אימו, שהייתה כומר, אחותו הבכורה ואחיו הצעיר, בשל שירותו הצבאי של אביו בחיל האוויר. יום אחד אביו פשוט נעלם והמשפחה עברו לדאלאס, טקסס, שם ניסתה האם להעניק לילדיה חיים נורמליים ככל הניתן כאם יחידנית. מייג'ורס לא עשה לה חיים קלים כשהושעה מבית הספר בשל קטטות והסתבך בעברות קטנות כמו גניבה מחנויות. השחקן מספר שהוא מצא בסופו של דבר מקום בטוח דווקא בתיאטרון. הוא למד תואר ראשון בבית הספר לאומנויות של צפון קרוליינה ולאחר מכן התקבל לבית הספר לדרמה של האוניברסיטה היוקרתית, ייל.
את דרכו המקצועית הוא החל עוד בלימודיו בייל כשהתקבל למיני–סדרה When We Rise, אולם ההכרה המשמעותית הראשונה שלו הגיעה ב-2019 עם תפקידו בסרט "האדם השחור האחרון בסן פרנסיסקו", שהציג בפסטיבל סאנדנס בבכורה עולמית. ההופעה זיכתה אותו בשבחים רבים ואף תפסה את תשומת ליבו של אחד, קווין פייגי, שסיפר מאוחר יותר בראיונות שהיה זה התפקיד שגרם לסטודיו להיפגש עם השחקן. בהמשך הופיע מייג'ורס ב"ג'אנגלאנד", בסרטו של ספייק לי "הזהב של נורמן" לצד צ'דוויק בוזמן המנוח, כאטיקוס פרימן בתפקידו הזכור בסדרת הטלוויזיה "ארץ לאבקראפט" וב"נקמה מרה" לצידו של אידריס אלבה.
בשנה הקרובה יהיה בלתי אפשרי להתחמק מהשחקן שיגיע לאקרנים לא רק כקאנג, אלא גם כקיליאן מאדוקס, מפתח גוף ביישן ומעונה בסרט Magazine Dreams, שסחף את הקהל והמבקרים בסאנדנס, וכדמיאן "דיים" אנדרסון, אלוף אגרוף לשעבר וחבר ילדות של אדוניס קריד (מייקל ב. ג'ורדן), שבילה שנים בבית הכלא ויוצא משם רק כדי להשיג את חייו מחדש ב"קריד 3", שיוצא אוטוטו לאקרנים.
מייג'ורס מודע לאתגר שחשיפה כל כך גדולה מביאה איתה, הרי פרצופו כבר מתנוסס על כל שער של מגזין או שלט חוצות ברחבי העולם. בגיליון "ואניטי פייר" האחרון הוא אף הוכתר כאחת ההבטחות הקולנועיות הגדולות של הזמן הקרוב וכחלק מפני הדור שמעצב את הקולנוע העכשווי. "איך אתמודד עם הפרדוקס של אדם מופנם שאוהב פרטיות לבין הפרסום הענק שמגיע עכשיו בחיי היום-יום?", הוא חוזר בקול על השאלה. "שאלה כיפית. אני חושב שאני אתמודד איתו אם אעסוק במה שנמצא כאן ועכשיו. אני חושב שבתור אדם מופנם אתה יוצא החוצה כשאתה מופעל, כשיש משהו שנותן לך אנרגיה, מתמודד עם זה ולאחר מכן מקפיד לחזור לעצמך, ולשוב הביתה. יש דברים מסוימים שאני עושה למען עצמי בזמני הפרטי, דברים שאני צריך, ואם אני יודע שמשהו מתוכנן ואני אצטרך להיות שם ונוכח, אז אתכונן לזה".
"את יודעת", הוא משתף. "גיליתי שאתה שם לב אחרת לדברים בתור אדם מופנם. אני חושב שאני מנסה לחפש את האינטימיות, את הקשר ואני חושב שכן, גם אם יש שם מיליון אנשים או 1,000 אנשים שאתה מכיר, אתה פשוט ננעל על מישהו, כמו השיחה שלנו עכשיו. אני מאוד אוהב את מה שאנחנו עושים פה, אני מסתגר בשיחה שלנו ואני כנראה יכול לעשות את זה לנצח. אז כן, לקחת את הדברים לאט לאט ומיום ליום, כשהכוונה היא פשוט להישאר כן עם עצמי, בלי לבצע דברים בכוח ופשוט להיות סבלני ונוכח".
