בוקר טוב, חוטבי עצים ושואבי מים שכמוכם. אני מקווה שהתאוששתם מהתוכנית המטורפת, המשוגעת והפנומנלית, בה קרה דבר שלא קרה מעולם בכל פרקי "האח הגדול" לדורותיו, בארץ, בתפוצות וביקום כפי שהוא מוכר לנו. הוא קרה רק פעמים ספורות בעבר, אולי אפילו בעונה הקודמת, אבל הופיע שוב אתמול לראשונה בהיסטוריה האנושית אי פעם ובכלל. אני מקווה שהצלחתם להירדם עם כל האדרנלין הזה בגוף בעקבות הפרק שבו ניקול אורי בוטביניק, אחת הדיירות הזניחות של העונה, הודחה בקרוסלה (קרוסלה! כבוד למחלקה הטכנולוגית על פריצת הדרך!) אבל, תישארו איתי כאן, היא כאילו הודחה ובעצם עברה לסוויטה.
מהסוויטה, ניקול תצפה בדייר החדש, שהוא בעצם הבחור שהיא יצאה איתו בשבועיים שקדמו לכניסה שלה לבית, אבל היי, אלה היו שבועיים אינטנסיביים מאוד. אני לא רוצה לסכסך אבל נראה היה לי שניקול ממש רצתה לעוף כבר מהבית, עם או בלי הדייט שלה בתוכו ("הוא לא בן זוג שלי", היא תיקנה את לירון וגיא המריירים), ואני מקווה שהשעות שהיא עומדת להעביר בסוויטה יטעינו אותה באנרגיה ויתנו לה כוח לחזור ולהמשיך לשכב במיטה במהלך היום ולקטר שהיא משועממת.
כל זה מתרחש בשבוע שבו האח כבר איבד את אחד הדיירים החשובים שלו, גיא, שבחר לעזוב כשהבין שהסיפור הזה עומד להיגמר בבכי, שהכנופייה שלו עומדת לעבור סיכול ממוקד על ידי הצופים ושהוא לא עומד להיגאל על ידי הריטואל הקבוע – תקיפה, חרטה, הלקאה עצמית. כאחת מהצופים, חבל לי שגיא עזב. הוא היה דייר מניפולטיבי, אבל במינונים מוחלשים או מומתים הוא עשוי היה להיות צלע מעניינת בקונפליקטים בתוך הבית. עכשיו נשארנו עם הגרסה האלימה והנבובה, להלן שניר, שהחזיר אותנו מאה שנים אחורה בזמן, אל הימים שבהם גברים לא יכלו לשבת מנגד כשהאחיות שלהן בחרו לעצמן בני זוג. שניר ממש מתאפק שלא להתערב ביחסים של ספיר ואברהם. כן, ככה זה נראה כשהוא ממש ממש מחזיק את עצמו.
שניר גם ממש מושל ברוחו במקרה של סתיו, שעטה על אספת הדיירים כמו סלולרי רטוב על צנצנת אורז, ונופל לכל ההטרלות שלה כמו האדם חסר התחכום שהוא. אולי זה רק צירוף מקרים אבל דווקא בשבוע שבו שניר עושה נתנאל, דיאן נכנסת לבית למשימה. אבל שלא תחשבו לרגע שהאח הגדול עומד לעבור על זה בשתיקה. הו לא! הוא זימן את שניר לשיחת אזהרה שלפני האזהרה החמורה, והודיע לו חד משמעית שאם הוא שוב יטנף את הפה ויאיים באלימות הוא יהפוך לדייר על תנאי, שזה דייר שאם הוא מתבטא ככה עוד פעם אחת הוא עובר מיידית וללא זכות ערעור למעמד "דייר על תנאי אבל על אמת", ומשם קצרה הדרך ל"דייר על תנאי ולא בשין קוף ריש", ו"דייר על תנאי בחייאת שניר, תנסה לסתום את הפה אני מנסה להוציא אותך טוב אבל אתה הורס לשנינו פה", מעמד שאין ממנו דרך חזרה.
באופן אבסורדי מערכת היחסים בין אברהם וספיר עשויה רק להרוויח מהמכתזיות שהיא חוטפת לפרצוף משניר ולהקתו, מאחר שהיא מתמודדת עם אתגרים לא קלים, מה שימנע ממנה לשקוע לרומנטיזם המאוס והדוחה למדיי של שי ושניר, למשל. אברהם מצידו כבר הוריד את כל ההגנות שוב ואפשר לראות את הגלגלים שלו בראש זזים. מצד אחד הוא יודע שבחדר האח הוא לא בדיוק הילל את שניר, מצד שני אני נוטה להאמין שהוא באמת מחבב את ספיר ושאובדן שלה יעלה לו בפגיעה גדולה. אפשר ממש לראות איך אברהם, שרק לפני רגע תכנן עם ספיר איך הם נפגשים עם המשפחה בעומר, מתחיל לסגת חזרה לטריטוריה המוכרת שלו, זו שבה הוא צריך לשמור על עצמו מפני כולם. אני ממש מקווה שספיר, מניפולטיבית ומתוחכמת יותר מאחיה אבל לפחות גם אנושית יותר, תצליח להחזיר לו את הביטחון.
יותר ויותר דיירים בבית מאבדים את זה. זה צפוי במקום כמו בית האח אבל עדיין לא מראה נעים לעיניים כאובות. האווירה הרעילה הולכת ומתפשטת, בין אם באמצעות טרולים כמו סתיו ובין אם בקרב אנשים טובים, כמו יובל לוי, שקיבלה דמי כיס אישיים אבל לא כוחנית מספיק כדי להתעקש ולממש אותם. אם יורשה לי להמר, הבא בתור להתפוצץ הוא יענקי ואחריו אתי, ואני קוראת מפה לכל רגישי ונבוני העונה הזאת להתחיל להסיק את המסקנות, לא לדחות את היציאה לרחובות לרגע האחרון, אלא להבין עכשיו שכוחם באחדותם ולהבעיר את אש המרי. ועד לפעם הבאה, תהיו חזקים.