אחד מסודות הקסם הרבים של צ'רלי XCX הוא האופן המבריק שבו היא מנגנת על מיתרי הנוסטלגיה כדי לעשות מוזיקה שנטועה בכאן ועכשיו. צ'רלי, בת 32 בלבד אבל מוזיקאית פעילה מגיל 14 ובעלת קילומטראז' רייבים שלא מבייש את מיטב הקלאברים בגיל של הוריה, מקפידה להתגעגע למה שהיה ולגרום לקהל להרגיש כאילו הוא חלק מהמיתולוגיה הזאת. אין להם בעיה לחזור איתה ל-1999 כשהיא מבקשת (ספק אם חלק מהמעריצות והמעריצים היו בחיים אז), ובאלבום Brat, יצירת הפופ המצטיינת של השנה, היא רוצה לעשות Rewind וגם לשמוע את הקלאסיקות כשהיא יוצאת לרקוד ב-Club Classics.
צ'רלי XCX וקרוליין פולצ'ק מבצעות את Everything is Romantic בהופעה בלונדון
(צילום: עינב שיף)
והנה, מול 20,000 נשים וגברים שלא ישבו אפילו שנייה מאז שנכבו האורות וצרחו כאילו פול מסקל השתלשל לבמה מתוך הליקופטר כשהוא לובש רק אבוקדו, צ'רלי XCX היא כבר הקלאסיקה: המראה, הריקוד, האוטו-טיון, הגימיקים (מריקוד התפוח ב-Apple ועד ליקוק הרוק של עצמה מהרצפה) וכמובן השירים מאלבום שיצא רק לפני חצי שנה וכבר זורם עמוק במחזור הדם של הפופ, מכתיב טרנדים ומוליד חקיינים.
מה שלא פחות מדהים, הוא שכבר יש לצ'רלי מספיק שירים מוכרים מעשר השנים האחרונות כדי להרים הופעה אפילו יותר מתגמלת ורטרוספקטיבית. היא יכולה באמת לעשות Rewind ולהשמיע את הקלאסיקות, לא רק לשיר עליהן. אבל הבחירה להתמקד כמעט ואך ורק ב-Brat בהופעת היחיד הגדולה בקריירה שלה עד כה מלמדת שוב, על המחויבות העמוקה שלה להווה, מה שמחזק את הממד האותנטי בפרסונה שלה. להיות בהופעה של צ'רלי XCX זה להרגיש כמו רגע שלא בהכרח קרה באותה תצורה בעבר ולא יחזור על עצמו בעתיד. לכן אין ברירה אלא לחיות את הרגע הזה בדיוק כמוה: פול גז מהשנייה הראשונה – ואז להגביר.
החושפנות והפגיעות המרגשים של Brat נעשים בולטות עוד יותר לבד, על הבמה של o2, זאת שפול מקרטני יופיע בה עוד חודש ואלטון ג'ון התנחל עליה לפני הפרישה. סופרסטאריות אחרות היו מנסות לבטח את עצמן מפני הסיכונים: אפקטים, וידאו-ארט, רקדנים, להקה מלאה, כל מה שכסף ומעמד יכולים לקנות. אבל צ'רלי היא לא נועה קירל: האישיות שם חזקה מהכול וההבנה הברורה היא שזה בסיס הקשר עם הקהל. הוא רוצה לראות אותה מחליפה אאוטפיט כל שלושה שירים בערך, אבל לא מעניין אותו לראות בינתיים שלושים רקדנים ורביעיית כלי מיתר. הוא רוצה את הבאנגרים כמו שטחן אותם בבית ולא בעיבודים שלא יאפשרו לו לזהות אותם.
התסבוכת היחידה שצ'רלי יצרה בעצמה קשורה לגרסת הרמיקסים של Brat, שהייתה לא פחות מוצלחת מהמקור (ויש כאלה שטוענים שהיא מתעלה עליו, וייתכן שהם לא טועים). מכיוון שצ'רלי לא באמת יכולה להטיס את כל רשימת האורחים והאורחות באלבום נוצר חסך, במיוחד ב-Girl So Confusing, שהיה מעולה באלבום והפך לשיר מכונן באלבום הרמיקסים בזכות שיתוף הפעולה עם לורד. בהופעה כמובן הושמע הבית של הכוכבת הניו-זילנדית. האמת היא שלפי הווליום, הקהל היה יכול לשיר אותו בלי עזרה.
רובין מבצעת את Dancing On My Own
( צילום: עינב שיף)
ובכל זאת, אחת הלונדוניות הכי מגניבות שידעה העיר שמרה כמה הפתעות להופעה הביתית של סיבוב הארינות. זה התחיל עם קרוליין פולצ'ק המכשפת, עוד יוצרת פופ עם חוקים משל עצמה. יחד הן ביצעו את Everything is Romantic מ-Brat, שבדומה לשת"פ עם לורד מגלה כמה כוח יש לנשים מוכשרות כשהן נמצאות שם האחת בשביל האחרת. גם הביצוע ל-Welcome to My Island של פולצ'ק היה רגע יפה של אחווה ונדיבות.
אבל אפילו זה החוויר לעומת השלב הבא, אז עלתה לבמה רובין השבדית, שקיבלה את היחס הראוי לה כדיווה שבלעדיה לאמניות כמו צ'רלי היה הרבה פחות מקום במיינסטרים. אחרי ביצוע חלקלק ל-360 של צ'רלי עם הראפר יאנג לין, רובין התקדמה למרכז ה-Catwalk ופצחה בביצוע מלא תשוקה של Dancing on My Own. והנה, רגע לפני שצ'רלי קיפלה את העסק, נמצא גם המקום לקלאסיקה אמיתית שהעיפה את "כיפת המילניום" לחלל. זרים קפצו ביחד, גברים ונשים צרחו בהרמוניה מושלמת וצ'רלי XCX עמדה מאחורי רובין וידעה שהיא זאת שארגנה להרבה מאוד אנשים לילה שהם לא ישכחו.
