המפיק והמלחין האגדי קווינסי ג'ונס הלך לעולמו אמש (א') בגיל 91 בביתו שבלוס אנג'לס, כשהוא מוקף במשפחתו. ג'ונס, שנחשב לאחד מענקי תעשיית המוזיקה העולמית ועבד עם אמנים כמו מייקל ג'קסון, ריי צ'רלס וקאונט בייסי, הותיר אחריו מורשת עצומה שנפרשה לאורך שבעה עשורים.
"בלב כבד אך מלא באהבה, אנו נאלצים להודיע על פטירתו של אבינו ואחינו, קווינסי ג'ונס", מסרה המשפחה בהצהרה. "למרות שמדובר באובדן עצום עבור משפחתנו, אנו חוגגים את החיים הנפלאים שהוא חי, ויודעים שלעולם לא יהיה עוד אדם כמוהו".
קוינסי דלייט ג'ונס ג'וניור נולד בשנת 1933 בשיקגו, אילנוי. כשהיה בסך הכול בן חמש הוקסם מנגינתה של שכנתו בפסנתר, מה שפתח בפניו את עולם המוזיקה. הוא עצמו החל לנגן בגיל שבע, בהשראת אימו ששרה. לאחר גירושי הוריו, עבר לגור עם אביו בוושינגטון, שם ניגן בתזמורת בית הספר והתנסה בנגינה במגוון כלי נשיפה.
בשנות ה-50 הוא התפרסם כמעבד ומנצח בתחום הג'אז לפני שפנה לעיסוק במוזיקת פופ וביצירת פסקולים קולנועיים. המוזיקאי המחונן דילג בקלות בין ז'אנרים, והפיק להיטים פופולריים לזמרת לסלי גור בתחילת שנות ה-60 (בהם הלהיט המוביל It's My Party) ושימש כמעבד ומנצח במספר שיתופי פעולה עם פרנק סינטרה וקאונט בייסי. בנוסף, הוא ניגן בחצוצרה בלהקתו של אלביס פרסלי.
ג'ונס שיתף עם סינטרה פעולה לאורך שנים, והוא חתום על עיבודים שהעשירו את הקריירה של סינטרה וסייעו לעצב את צליליו החדשים, כמו באלבום Sinatra at the Sands עם התזמורת של בייסי. ג'ונס עבד גם עם ריי צ'ארלס, שהיה לא רק חבר, אלא גם שותף ליצירה בתחילת דרכם.
בשנת 1968, ג'ונס היה לאפרו-אמריקאי הראשון שהיה מועמד לפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר עבור The Eyes of Love מהסרט Banning. הוא גם היה מועמד לפרס אוסקר על הפסקול המקורי הטוב ביותר עבור עבודתו למותחן הפשע In Cold Blood מ-1967, והיה לאמן האפרו-אמריקאי הראשון שהיה מועמד פעמיים באותה שנה.
הוא תרם תרומה משמעותית לעולם הקולנוע, כשהביא את סגנונו הייחודי, המשלב ג'אז, בלוז, סול ומוזיקה קלאסית לפסקולים של סרטים רבים. בין הפסקולים הבולטים שיצר ניתן למנות את "כחום הלילה" (1967), "הג'וב האיטלקי" (1969), "הבריחה" (1972), סרטו של סטיבן ספילברג "הצבע ארגמן" (1985) ועוד רבים.
בשיא הקריירה שלו ג'ונס הפיק שלושה מהאלבומים המצליחים ביותר של אייקון הפופ מייקל ג'קסון: Off the Wall (1979), Thriller (1982) ו-Bad (1987). בשנת 1971 כיהן כמנהל מוזיקלי ומנצח בטקס פרסי האוסקר. בשנת 2013, ג'ונס נכנס להיכל התהילה של הרוקנ'רול. מגזין "טיים" כינה אותו "אחד המוזיקאים המשפיעים ביותר בתחום הג'אז במאה ה-20".
ג'ונס צמח משכונות העוני בדרום שיקגו, ומנער שהיה לחבר כנופיה הפך לדמות מפתח בתעשיית המוזיקה העולמית וגרף 28 פרסי גראמי מתוך לא פחות מ-80 מועמדויות לאורך קריירה מרובת שיאים. בין פרויקטיו הידועים נמצאים גם ארגון אירועי ההשבעה של הנשיא ביל קלינטון והפקת הלהיט עתיר הכוכבים We Are the World למען הרעבים באפריקה ב-1985.
ג'ונס היה אחראי להפקה ועיבוד שירים גם לאריתה פרנקלין ולדיאנה רוס, ועבודותיו עם ענקי הג'אז כמו מיילס דייויס ודיזי גילספי, תרמו רבות ליצירותיהם ולהתפתחות הג'אז בתקופתם. כמו כן, שיתופי פעולה מרשימים נוספים כוללים את אלה פיצג'רלד, שרה ווהן ודונה סאמר. העבודה המגוונת של ג'ונס עם אמנים כה שונים ממחישה את כשרונו הרב לעיבוד ולהפקה מוזיקלית, ואת יכולתו לחבר בין סגנונות ותרבויות ולהשפיע על כל ז'אנר שנגע בו.
"קווינסי לא היה רק אגדה, הוא היה השראה, פורץ דרך וגאון אמיתי"
עם הידיעה על מותו של ג'ונס ספדו לו רבים בתעשיית הבידור מעבר לים. "היית אב ודוגמה בתקופה שבה באמת הייתי זקוק לאב ולדוגמה. מנטור. מודל לחיקוי. מֶלֶך", ספד לו הראפר והשחקן אל אל קול ג'יי, "נתת לי הזדמנויות וחלקת חוכמה. מוזיקה לא תהיה מוזיקה בלעדיך. תנחומיי לכל המשפחה. אני אוהב אותך. נוח במוזיקה הכי מתוקה לנצח. אחד ויחיד".
"קשה למצוא את המילים לבטא את ההשפעה שהייתה לקווינסי ג'ונס עליי, כמו גם על המוזיקה והתרבות בכללותה", נפרד ממנו הדי ג'יי דייויד גטה. "קווינסי לא היה רק אגדה, הוא היה השראה, פורץ דרך וגאון אמיתי. הוא הפיק את האלבום האהוב עליי בכל הזמנים, Thriller, אלבום שקבע את הסטנדרט למה שמוזיקה יכולה להיות, מיזוג ז'אנרים ופריצת גבולות. תודה לך, קווינסי, על כל מה שנתת לנו. המורשת שלך תמשיך להוות השראה לדורות של אמנים שיבואו".
הזמרת ויקטוריה מונה נפרדה ממנו גם היא וכתבה: "לאחת ההשראות הגדולות שלי, קווינסי, אני אוהבת אותך כל כך! המורשת שלך תמשיך לחיות לנצח נצחים. גן עדן בהחלט קיבל שדרוג איתך". השחקן זוכה האוסקר מייקל קיין שהיה גם חבר ותיק של ג'ונס כתב ב-X (טוויטר לשעבר): "התאום משמיים שלי קווינסי, היה טיטאן בעולם המוזיקה. הוא היה אדם נפלא וייחודי, ואני בר מזל על כך שהכרתי אותו". השחקן קולמן דומינג נפרד גם הוא וכתב, "הוא שאל אותי, מאיפה אתה? פילידלפיה השבתי, ועיניו נצצו כשהוא דיבר על תיאטרון אפטאון. כל כך התרגשתי לפגוש אותו. ממש כרעתי ברך כי הוא היה מלך. תודה לך מר קווינסי ג'ונס שנתת לכולנו את המוזיקה".
