המוזיקאי, הזמר והשחקן המוערך דן תורן הובא הבוקר (ו') למנוחות בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. מאות חברים, עמיתים ובני משפחה הגיעו למקום על מנת לחלוק לו כבוד אחרון, בהם גם רבקה מיכאלי, יואב קוטנר, מאור כהן, ששון גבאי ואשתו דפנה, יהודה עדר, מוני מושונוב, שרון קנטור, חיים שמש, מיקה קרני, שלומי ברכה, פיטר רוט, נטע גרטי, דודי לוי, רונית שחר, דניאל סולומון, קוואמי, מאיר גולדברג ועוד רבים אחרים.
"גיבורי-על חילקו את עצמם תמיד לשניים, אבא שלי היה הגיבור שלי והוא חילק את עצמו להרבה יותר משתיים: מורה, מחנך, סוכן, יועץ, מנהל, טבח, נהג, בדרן, מטפל ומביך במידה הנכונה", ספד לתורן בנו איתי. "אבל אני אף פעם לא אשכח כמה הוא משמעותי לכל כך הרבה אנשים אחרים. בגיל שש ניסית להסביר לי למה אנשים מבקשים חתימה, בגיל 11 התחלתי להצטרף להופעות שלך, ורק בגיל 21 - אחרי שסיימתי לחמם אותך בבארבי בפעם השלישית או הרביעית - ירדתי להקשיב ל'אם את הולכת', ופתאום הבנתי הכול, שאתה אגדה. זכיתי להיות הבן שלך והמעריץ הכי גדול שלך".
תורן הצעיר סיים את דבריו במילים: "אבא שלי חי חיים מדהימים, אז תחגגו את החיים שלכם, תמלאו אותם באנשים כמוכם, כי השיעור הכי גדול שלמדתי מאבא שלי זה חברים".
אביו של תורן, השחקן אילן תורן, עלה גם הוא כדי להספיד את בנו: "דן היקר, כשביקרתי אותו לאחרונה באיכילוב, אמר לי: 'אבא, קשה לי'. בן אומר לאביו שקשה לו, ואביו האהבל לא יכול להושיע. זה המצב. אמרתי לו: 'אני אוהב אותך בלי גבול'. והוא אמר: 'גם אני אותך'. אימפריות יכולות להתמוטט ולהשאיר אפר ואבק ולהיעלם. אלו שמחוללים אותם, גם הם נעלמים. אלא שיכול לבוא אדם יצירתי ולהעמיד אימפריה של שירה ומוזיקה שתישאר לעד. זה מה שעשה בני היקר והאהוב עד בלי די".
"קודם כל, אבא, אני מקווה שאתה מעריך את זה שאני מתגברת על פחד הבמה שלי", אמרה יעל בתו. "אני אדבר בזמן הווה כי מבחינתי אתה תמיד איתי כמו שתמיד היית. לא משנה איפה אני בארץ ובעולם אתה שומר עליי, שולח פרחים או מציע את המדיטציה הנכונה בזמן המתאים. אני מאחלת לעצמי לחיות את החיים עם האהבה והתיאבון שאתה חיית איתם. תודה לך על כל מה שאתה מלמד אותי על החיבוק החזק, על חוויות וסרטונים, על המילים שלך, על השירים שלך. תודה על שאתה מלמד אותי לעשות מה שאני אוהבת. אתה מתנה לכל מי שהכיר אותך. לנצח ננגן יחד בלב שלי, תיהנה שם למעלה עם כל החתולים, הזקנות בבריכה ושיעורי הפילאטיס, שבטוח זולים שם יותר, והמוזיקה שאני בטוחה שתעשה גם שם".
"הקשר שלנו היה מורכב, ואני רוצה לספר על משהו שקרה כשהייתי בת ארבע", סיפרה אחותו יהלי. "דן לקח אותי ליום הולדת של ילדה, דפקנו בדלת ולא היה אף אחד כי טעינו ביום, ופתאום שמענו פסנתר. דן עצר וצעק מהמרפסת: 'מי זה מנגן לנו כל כך יפה?'. לא ענו והמשיכו לנגן, והוא צעק יותר חזק. הוא היה בן 16 או משהו כזה, יצאה אישה למרפסת ואמרה: 'אני מנגנת'. הם התחילו לדבר והיא אמרה: 'בואו, תעלו אלינו במדרגות'. וישבנו ושמענו קונצרט, היא נתנה לנו עוגיות ותה, ואחרי שעה הלכנו. דן, אני אוהבת אותך".
רן שריג הקריא את ההספד שכתבה אם בנותיו, נעמה תורן, אחותו של דן: "הייתי בת 12 בערך כשחברות התחילו לשאול אותי איך זה להיות אחות של דן. וזה עוד לפני 'בחינת בגרות', הבית שלי התחיל להיות מוצף בחברות ששמחו לבוא 'להכין שיעורים' ולהציץ עליו מתאמן בגיטרה. הן אמרו שהוא חתיך ושאלו אם אני לא חושבת ככה, ואני חשבתי – 'לא יודעת, סוטות, זה אח שלי, אבל החברים שלו די חמודים...'. האמת היא שאני לא יודעת לא להיות אחות של דן. תמיד הייתי אחותו של דן.
"היה לי אח גדול שאהב אותי מהרגע שבאתי לעולם, ככה אני זוכרת את זה – כי זה מה שראיתי בעיניים שלו. גם כשהיה לו פוני עבה שכיסה את הריסים העבים והנמשים, ועצבים של גיל ההתבגרות. הוא היה ה-Team Mate שלי. המבט הרך והאוהב ללא תנאי – זה שכל אחד מאיתנו מחפש בעולם – זה היה המבט של דן בי. ואני מקווה שהוא ראה את האהבה שחי אליו גם בעיניים שלי".
"אני עדיין בהלם, אני מרגיש שזה כמו חלום רע. דן, הלכת מהר מדי. המון תודה על כל מה שהיית בשבילי, אתה תחסר לי מאוד", ספד לו ברי סחרוף, ששיתף עימו פעולה לא פעם, ובהמשך ביצע את השיר "החיים שממול", שאת מילותיו כתבו יחד.
מאיר גולדברג ספד לו: "אחי היקר, הכי חבל שאתה לא יכול לראות כמה אנשים אוהבים אותך. כל מי שבא לכאן, לא בא להיפרד ממך - הרי תלווה אותנו עוד הרבה זמן בהמשך. באנו לחלוק לך כבוד, על המסירות שלך: לא משנה מה עשית תמיד נתת את כולך. כבוד גם על היושר, תמיד אמרת מה שחשבת. לצערי אין הרבה כאלה היום, וכבוד שהעזת ולא בחרת בדרכים הקלות, גם כשהן היו פתוחות לפניך. בשבילי אתה הרבה יותר מחבר. כמה יפה, כמה עצוב ואיך אין עוד זמן להרוויח איתך. אני יכול לדבר איתך עוד, אתה יודע, הרבה יותר קשה לי לדבר עליך ועוד בלשון עבר. אני בטוח שהקול שלך עוד יהדהד בראש שלי כל שארית חיי".
תורן, שנחשב לאחת מדמויות המפתח ברוק הישראלי לאורך השנים, הלך לעולמו מוקדם יותר השבוע בגיל 63 לאחר מאבק בסרטן מתקדם.
היוצר המוערך הותיר אחריו קריירה עשירה במיוחד - במוזיקה, בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון. לצד הלהיטים שהקליט, בהם "לבן על לבן" ו"אימפריות נופלות לאט", תורן כתב גם להיטים ליוצרים וזמרים ישראלים אחרים, בהם שרון ליפשיץ ("קולנוע", "גידי"), ברי סחרוף ("הזיות") ויהודית רביץ ("בך לא נוגע"). כמו כן, שיחק בסרטים "סיפור אינטימי" (1981), "בחינת בגרות" (1983) ו"אחד משלנו" (1989), ובהצגות של הבימה, בית לסין והקאמרי. הוא הותיר אחריו שני ילדים, בת זוג, אחות והורים.