גם כשעולות כותרות הסיום (האינסופיות) בסוף הסרט החדש של ג'ניפר לופז באמזון פריים, This Is Me…Now: A Love Story, עדיין קשה להבין מה רצתה לופז לומר, וזה עוד המקרה הטוב. את הסרט הסמי-ביוגרפי הזה, שהוא מעין קליפ ארוך (מאוד) לאלבום החדש שהוציאה, הנושא את אותו שם, הגדירה המולטי-טאלנט בעקשנות כ"דבר האישי ביותר שיצרתי בחיי", ואי אפשר שלא לתהות - מה זה אומר בעצם על לופז, אם הדבר העמוק ביותר שהצליחה לדלות ממעמקי האישיות שלה הוא גבב הקיטש הפסיכולוגי הזה, שהרגע שרפתי עליו 65 דקות.
This Is Me...Now: A Love Story - טריילר
(באדיבות אמזון פריים)
אין ספק שלופז מאוד רוצה לומר משהו, ויותר מזה, היא משתוקקת להוכיח משהו, והיא לוקחת את זה מאוד-מאוד ברצינות. הסרט הזה הוא עוד חולייה בניסיון התלת-עשורי של לופז לומר לנו משהו משמעותי על עצמה. זה היה מסע אינסופי ומזיע בניסיון להוכיח שהיא אמיתית, אנושית, מודעת רגשית, מקורית, מחוברת לשורשים שלה ואדם שמתפתח עם השנים. בין אם זה כשהיא ג'ני פרום דה בלוק, או כשהיא האישה החזקה והמצליחה מ"מחצית", הסרט התיעודי עליה שעלה בנטפליקס לפני שנתיים.
הפעם, בסרט שבו היא מגלמת את עצמה, אנחנו מקבלים את זה הכי מפורש שיש: היא אישה שכל מה שהיא רוצה בחיים זה להיות מאוהבת (כל כך נדיר!), שבעקבות שברון לב רומנטי הולכת במשך שנים לטיפול פסיכולוגי (אצל הראפר פאט ג'ו, מכל האנשים), ובדרך מסרבת להכיר בעובדה שהיא מכורה למערכות יחסים רומנטיות (ולאסטרולוגיה). היא מדלגת דרך זוגיות רעילה, שלוש חתונות שהסתיימו בגירושים ובסוף מסכימה להודות במצבה העגום. היא עוברת תהליך מדהים באמצעות חלום, שבו היא חוזרת אל השכונה ופוגשת שם את עצמה הילדה. ג'יי לו הקטנה מתלוננת בפני הגרסה הבוגרת שלה שהיא אוהבת את כולם חוץ ממנה, וג'יי לו בוכה ואומרת לה שהיא מצטערת ומבקשת ממנה סליחה. כמו באגדות, הכול מסתדר, ג'יי לו של הסרט כבר לא מחפשת באובססיביות חתן, לא מפחדת מהלבד וגם רוקדת ריקוד ארוך בגשם, כשהיא מתיידדת עם יונק דבש קטן.
כמובן שהמציאות קצת שונה, כמו שאנחנו יודעים. האלבום הנוכחי, הראשון שהוציאה מזה עשור, הוא מעין המשכון לאלבום השלישי שהוציאה לופז בשנת 2002, השנה שבה התחילה לצאת עם השחקן-במאי-מפיק בן אפלק, מערכת יחסים שכמעט הובילה לנישואים אבל בסוף לא. האלבום ההוא הוקדש לאפלק ונוצר בהשראת הזוגיות שלהם, והוא נקרא This is Me.. Then. שנתיים מאוחר יותר בניפר נפרדו, המשיכו למערכות יחסים אחרות, להקמת משפחות, עד שבשנת 2021 התאחדו שוב והפעם גם מימשו את הבטחת הנישואים. אם הצלחתי לפענח את הסאבטקסט המורכב של הסרט, הוא מספר את הסיפור של לופז מאז שברון הלב הראשון שלה (בסיבוב הראשון של בניפר) ועד התיקון שמגיע עכשיו.
אפלק, האיש והקסם הכריזמטי, מגלם בסרט שני תפקידים קצרים - בראשון הוא אופנוען, אהובה של לופז, שאותו היא מחבקת כשהם רוכבים אל השקיעה ומבליח גם בסוף הסרט, לעוד סיבוב (הפעם מאושר) על הדו-גלגלי. בתפקידו השני בכוח אפלק מגלם מגיש חדשות, כשהוא חבוש בפאה בלונדינית ואף תותב, בתוכנית שנקראת "דיווח האמת". אחת השורות הקצרצרות שלו היא "מי לעזאזל יצר את החרא הזה?", מה שלא משאיר לצופה ברירה אלא להסכים, אכן, אין בנמצא אמת יותר נוכחת מזו. הסרט, שעלה ללופז 20 מיליון דולר אותם הוציאה מכיסה, מגיח מדי פעם לדיאלוגים תמוהים של 12 המזלות, בגילומם של סלבס כמו טרוור נואה, ג'יין פונדה, סופיה ורגרה ("משפחה מודרנית"), קיקי פאלמר ואחרים, שמביעים את דעתם על הבחירות הרומנטיות והפחות רומנטיות של ג'יי לו, שמחים בשמחתה ועצובים בעיצבונה.
2 צפייה בגלריה
על זה הוצאת 20 מיליון? מתוך This Is Me...Now: A Love Story
(צילום: באדיבות אמזון פריים)
This is Me..Now מרופד כמובן גם בביצועים לשירים מהאלבום החדש, עמוסים באפקטים ממוחשבים מרשימים ובביצועים כוריאוגרפיים שמאוד מחמיאים ללופז, שנראית נפלא בשנתה ה-55. אלא שבכל מה שקשור במטען רגשי או אמירה משמעותית הוא שקול לוויכוח עקר ואינסופי עם אדם שאתם מכירים באופן שטחי, בנושא שבעצם לא כל כך מזיז לכם. בסופו לא נותר אלא להסיק שג'ניפר לופז אולי כבר לא מכורה לרומנטיקה (לאסטרולוגיה כנראה עדיין כן) אבל מכורה לחשיפה עצמית. האלבום שלה, מלכתחילה מקבץ אנמי מבחינה מוזיקלית של שירים חסרי ייחוד, לא מצליח להפיח חיים בסרט וכנ"ל גם הבימוי של דייב מאיירס, במאי הווידאו קליפים הוותיק. המשחק של לופז הוא על גבול הפארודיה, הגיוני בהתחשב בתסריט שהיא הייתה שותפה לכתיבתו והוא עמוס נפיחות ספיריטואליות מעדות "לאהוב את עצמך פירושו שלעולם לא תצטרך לומר 'אני בודד'". כל כך חבל שכל שנות הטיפול אצל פאט ג'ו לא עזרו.
