"ויהי בוקר" של ערן קולירין זוכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר
(צילום: אסף מגל)
חברי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בחרו ב"ויהי בוקר" של ערן קולירין כסרט הטוב ביותר, כך הוכרז הערב (ג') בטקס פרסי אופיר שהתקיים בתל אביב. הסרט ייצג את ישראל בטקס האוסקר הבא וינסה להתברג לחמשת המועמדים הסופיים בקטגוריה הבינלאומית. מלבד פרס זה, הסרט גרף את כל הפרסים הגדולים בטקס, בהם הבימוי, התסריט והשחקנים.
הסרט מבוסס על ספרו של סייד קשוע והוא מתאר מצור בכפר פלסטיני, אליו נקלע איש הייטק ערבי-ישראלי מירושלים ובני משפחתו שהגיעו לחתונת אחיו הצעיר. זו הפעם השנייה שקולירין זוכה בפרס הסרט הטוב ביותר, אחרי שסרט הביכורים שלו "ביקור התזמורת" זכה ב-2008. אז כזכור מועמדותו לאוסקר נפסלה בשל העובדה שרובו דובר באנגלית (מה שנגד את התקנון בזמנו) ובמקומו נסע "בופור".
המתחרה הגדול של קולירין הערב היה אבי נשר, שהיה מועמד ל-15 פרסים עם "תמונת הניצחון". נשר החרים בעבר את האקדמיה מאחר וטען כי היא מתעלמת מסרטיו. הפעם, למרות שהיה מועמד לפרסים רבים, הוא הסתפק רק בשלושה, צילום, איפור ועיצוב התלבושות. סרט נוסף שבלט בהיעדרו היה "הברך" של נדב לפיד, שאומנם זכה בפרס השלישי בחשיבותו בפסטיבל קאן האחרון, אך יצא בידיים ריקות מהטקס. לעומתם, "אגדת חורבן" של גידי דר, סרט אנימציה על חורבן בית המקדש השני המורכב מאלפי ציורים, זכה בארבעה פרסים.
בפרס השחקן הראשי זכה אלכס בכרי שנעדר מהאירוע אך שלח נאום פוליטי שהקריאה נציגה בשמו: "הסרט מתאר מצב של מצור מדומיין, סגר מתמשך, וכאן ממש ליד יש סגר אכזרי". עוד הוסיף כי "כל אמנות היא בהכרח פוליטית, אני לא יודע כמה סרט יכול להשפיע על הלאום, אבל הזכות להגדרה עצמית כפלסטיני אינה אמורה להוות איום". בקטגוריה המקבילה לנשים זכתה ג'ונא סולימאן, שגם שלחה נאום פוליטי בשמה, אותו הקריא קולירין: "במצב נורמלי הייתי אמורה להרגיש שמחה עם קבלת הפרס, אך לצערי להפריד בין התפקיד והזהות שלי זהו צעד ציני שלא משאיר לי שום מקום לשמחה. הכעס והתסכול הם בדיוק אותה החוויה של שמתאר הסרט 'ויהי בוקר'".
גם איהאב אליאס סלאמה, שזכה בפרס שחקן המשנה ב"ויהי בוקר" נשא מסר פוליטי בתחילת הטקס. בנאום התודה שלו אמר שיש לו שתי בקשות בלבד: "הבקשה הראשונה היא שלום צודק לעם הפלסטיני והבקשה השנייה היא חיים של רוגע ושלווה לאזרחי המדינה". כזכור, בפסטיבל קאן האחרון כל חברי הצוות של הסרט החרימו את הפסטיבל משום שהסרט הוגדר כישראלי.
בפרס הסרט התיעודי זכה "שפאר בדרך להוליווד" של ונסה לאפא; "לילות קיץ" של אוהד מילשטיין זכה בפרס הסרט התיעודי הקצר.
במהלך הטקס עלה לבמה שר התרבות והספורט חילי טרופר, אחרי שבשנים קודמות האקדמיה ביקשה שפוליטיקאים לא יגיעו לטקס. בנאומו התייחס לשנת הקורונה האחרונה שפגעה בתעשיית הקולנוע וגם התייחס לקשר בין תרבות ופוליטיקה עם רמיזות לקודמתו בתפקיד, מירי רגב: "אני מתכוון לחסוך בהתכתשות בין פוליטיקאים ליוצרים ולאמנים. אני מעדיף שותפות ואמון וכשלא יהיו הסכמות ננהל את זה באופן אנושי ומכבד. לי למשל יש זהות ברורה. בין השאר היא כוללת את היותי יהודי ציוני ופטריוט ישראלי. זו זהותי ואני שלם עמה וגאה בה, אבל דווקא משום שאני כה משוכנע בה אין לי שום קושי להקשיב ולהכיל ביקורת. מי שיש לו ביטחון עצמי ומדינה חזקה באמת, ולא רק כסלוגן פוליטי ריק, יש לו גם יכולת להכיל עמדות מנוגדות וזהויות מגוונות", אמר.
במהלך הטקס שלושה אנשי תעשייה ותיקים קיבלו פרסי הוקרה: הבמאי אבי נשר, המורה למשחק המיתולוגית רותי דייכס והמפיק איתן אבן ("הקיץ של אביה").
רשימת הזוכים המלאה:
הסרט הטוב ביותר:
"ויהי בוקר" - ערן קולירין
בימוי:
ערן קולירין - "ויהי בוקר"
השחקנית הראשית:
ג'ונא סולימאן - "ויהי בוקר"
השחקן הראשי:
אלכס בכרי - "ויהי בוקר"
שחקנית משנה:
ריימונד אמסלם - "הבית ברחוב פין"
שחקן משנה:
איהאב אליאס סלאמה - "ויהי בוקר"
תסריט:
ערן קולירין - "ויהי בוקר"
צילום:
עמית יסעור - "תמונת הניצחון"
הסרט התיעודי הארוך:
"שפאר בדרך להוליווד"
הסרט התיעודי הקצר:
"לילות קיץ"
הסרט העלילתי הקצר:
"התאונה" - אמרי דקל קדוש
ליהוק:
ג'ונא סולימאן - "ויהי בוקר"
איפור:
אמלי פאודהם - "תמונת הניצחון"
עיצוב תלבושות:
חן כרמי - "תמונת הניצחון"
עיצוב אמנותי:
דוד פולונסקי, מיכאל פאוסט - "אגדת חורבן"
עיצוב הפסקול:
נתי זיידנשטנט, רונן נגל - "אגדת חורבן"
מוזיקה מקורית:
אסף תלמודי, יונתן אלבלק - "אגדת חורבן"
עריכה:
יוסף גרינפלד, אורי בן דב - "אגדת חורבן"
