48 שעות לפני שהוא נכנס לבית "האח הגדול", כשהוא סגור בחדרו במלון נווה אילן, עם נוף שמשקיף לכל גוש דן, ישבנו לשיחה עם חיים טוויטו, דייר שלא משנה מה יקרה, אי-אפשר יהיה להתעלם ממנו בעונה החדשה של תוכנית הריאליטי הוותיקה. כבר בימים האחרונים, משוטטות זריזה ברשתות החברתיות, אפשר לראות שהוא הולך וצובר לעצמו מוניטין של חביב הקהל.
מתוך "האח הגדול"
(באדיבות רשת )
אז מי אתה?
"חיים טוויטו, רווק, בן 29 מנתניה. אני בא מתחום התקשורת, עד לא מזמן הייתי תחקירן ועורך משנה בערוץ 14".
הבחירה לעבוד בערוץ 14 מרמזת משהו על העמדה הפוליטית שלך?
"ממש לא, לפני זה הייתי תחקירן של אמנון לוי, עבדתי גם בתאגיד. כל מקום שיקדם אותי מקצועית אני אלך אליו, לא לפי אג'נדות. אני אוהב את התחום הזה, תחום שיש בו אנרגיה, שחיי היום-יום שלך לא גנריים, לא חוזרים על עצמם, תמיד יש מתחים ואתגרים. אתה עורך תוכנית ופתאום הכול מתהפך ואתה צריך להכין מחדש את הליין-אפ ברגע האחרון, זה אדרנלין".
טוויטו גדל בבית דתי, אבל היום הוא לאו דווקא מגדיר את עצמו דתי אלא שומר מסורת: הוא שומר שבת, כשרות ומקפיד לצום בתשעה באב וביום כיפור. לדבריו, הוא משתדל להאמין ורוצה ללמוד מהדברים הערכיים שיש ביהדות, והוא עדיין מעיד כי המסורת היא חלק גדול מחייו.
איפה 7 באוקטובר תפס אותך?
"הייתי בבית, אנחנו שומרים שבת ולא היה לנו מושג מה קורה בחוץ. אמא הזמינה חבר של המשפחה, כשהוא נכנס הוא התחיל לעדכן אותנו במה שקורה. הייתי סוג של משותק מהבוקר עד הלילה. בשלב מסוים חשבנו שהם עלולים להגיע לנתניה. סגרנו את הדלתות, חסמנו אותן עם כיסאות.
"ברמה האישית לא הכרתי מישהו שנרצח, ברוך השם", הוא משתף, "אבל הייתי תחקירן בטלוויזיה, ומצאתי את עצמי מתעסק בזה כל היום. אתה שומע סיפורים, אתה מדבר עם משפחות החטופים, צולל לסיפורים האישיים של הנופלים. אתה חי רק את זה. אין לך משהו אחר - שום אסקפיזם, שום דבר מהבוקר עד הלילה. אז ברוך השם אני לא מכיר אישית אף אחד שנרצח אבל אני לגמרי חייתי את זה".
"עזוב רגע את ה'נמוך קומה', החיים של חיים טוויטו טובים"
טוויטו הוא אדם נמוך קומה ויהיה המתמודד השני בהיסטוריית התוכנית שנכנס לבית "האח הגדול" עם נכות מסוג זה, זאת אחרי אלעד צפני שהשתתף בעונה השלישית ב-2010. כבר בתעודת הזהות שלו, בתוכנית פתיחת העונה, הוא חשף את הטראומות שלו בתור נמוך קומה כילד - כך למשל בזמן תפילה בבית הכנסת, כשילדים צחקו עליו - אף אחד לא הגיע לעזור. לא המבוגרים שמסביב "וגם לא אלוהים". הוא החליט לקום ולברוח, והיום הזה היה סוג של נקודת מפנה בחייו ועדיין חקוק היטב בזיכרונו.
אז איך נראים החיים של אדם נמוך קומה בישראל של 2024?
"תשמע, החיים שלי טובים. עזוב רגע את ה'נמוך קומה', כן? החיים של חיים טוויטו טובים. למדתי, אני עובד, אני מוקף באנשים שאוהבים אותי, חברים, משפחה, אין לי בעיות כלכליות או רפואיות ברוך השם, הכול בסדר. עכשיו אני שואל אותך, 'במה 2024 שונה מ-1930 לדעתך?'"
אולי המודעות לאנשים עם מוגבלויות?
"איזו מודעות יש? אין. ברור שאין. יותר מזה אני אגיד לך - כשהייתי בערוץ 13 עשינו כתבה על כל הנושא הזה של תעודות הנכה שאנשים מוציאים דרך טלגרם, ובקומבינות ועניינים. אז איזו מודעות יש? איפה הסולידריות החברתית? מה שקורה עכשיו בחברה הישראלית, זו התפרצות של הר געש שבעבע פה. זה לא משהו שנבנה מ-7 באוקטובר, אני חושב שאנשים טיפה מאוכזבים מהחברה, לא בקטע שהם לא רוצים להיות בה, אלא שהם רוצים שהיא תשתפר אבל זה לא מצליח".
אז מה כן השתפר?
"נגיד הנושא של מעמד האישה או של גזענות, שגם שם יש מקום לשיפור. אבל בעניין של הנגישות - לא רואה כרגע איך משהו השתנה. להיראות אופטימיים כל הזמן זו טעות. אנחנו אנשים אופטימיים, אבל צריך להגיד את הדברים כמו שהם, לא לפחד להביט במראה ולהגיד מה לא בסדר".
אחד הימים המשמעותיים בחייו של טוויטו הוא היום שבו אישרו לו להתגייס לצה"ל. בעוד שחבריו התגייסו באופן "אוטומטי", הוא היה צריך לעבור תהליך ארוך של מאבק כדי לשכנע את הצבא שהוא יכול לשרת. זה הצליח - היום שבו הרופאה סיפרה לטוויטו שהגיוס שלו אושר, היה אחד מהימים המאושרים בחייו ונתן לו את החותמת שמבחינת החברה, הוא כמו כולם. זה היה Game changer.
אז כשאתה הולך ברחוב איך אתה מרגיש? כשאתה נכנס למסעדה מה קורה?
"כשאני הולך ברחוב אני תמיד עם אוזניות, אני לא יודע מה קורה סביבי. אני שם מוזיקה כדי להתנתק. לפני כמה שנים טובות החלטתי לעשות את זה כדי שלא יהיו לי רעשי רקע כי פתאום אני שומע את ההוא ואת הילד וזה… אני אגלה לך - יש לי מין קטע שכשאני שומע מישהו צוחק, זה תמיד מרגיש כאילו זה קשור אליי. זה עושה לי צמרמורת מוזרה. כשאני לדוגמה במסעדה תמיד אנשים רוצים לבוא ולעזור, אבל אני מבהיר שאני לא צריך את זה. אני לא אוהב את זה. אני בן אדם שמאוד מסתדר. ואם אני לא מסתדר - אני שובר את הראש איך לעשות את זה".
אז למה בעצם אתה נכנס לבית "האח הגדול"?
"בא לי לשים את האמת על השולחן ולהבין אם אני באמת בן אדם מיוחד, אני מת לבדוק את זה. מעבר לזה אני רוצה שאנשים ישפטו אותי כמו שאני באמת ולא לבוא בשום ציפייה. אם אנשים יגידו ש'לא נעים', זה יחרפן אותי. אני לא רוצה שירחמו עליי. אני רוצה שאם מישהו מהדיירים יתעצבן עליי, שיעשה את זה כמו שהוא היה מתעצבן על כל אחד - לא בצורה מיוחדת בגלל שאני נמוך קומה".
4 צפייה בגלריה
"אם מישהו או משהו פוגע בי, אני לא אוהב להראות את זה". מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת)
טוויטו יודע היטב שהטראומה מאירוע בית הכנסת כשהיה ילד, עלולה לחזור במוקדם ובמאוחר, גם עכשיו כשהוא בן 29. הכניסה לבית "האח הגדול", מקום סגור עם הרבה אנשים, יכולה להוביל לעימותים. הנכות של טוויטו עלולה, במכוון או שלא, לעלות בעימות אפשרי. אבל הוא ערוך לכך.
מה יקרה אם פתאום מישהו יקניט אותך?
"אז זה כבר לא קשור אליי, זה איך שהבן-אדם מדבר, אני לא שולט בזה. במקרים כאלה אני משתדל ממש לשמור על פאסון. גם אם מישהו או משהו פוגע בי, אני לא אוהב להראות את זה. אני שומר על איזשהו חוסן נפשי ואומר, 'טוב נו, זה פשוט עוד אחד בחיים האלה'. תמיד הרגיש לי שאלה האנשים שחישלו אותי בחיים, אלה האנשים שבסופו של דבר נתנו לי את הביטחון לחיות איך שאני רוצה ולעשות מה שאני רוצה".
בעונה השלישית נכנס לבית "האח הגדול" אלעד צפני, גם הוא אדם נמוך קומה. אתה חושב שהוא הצליח להעביר מסר כלשהו, לשנות, להגביר מודעות?
"אני לא רוצה לדבר על גופו של אדם, אני רוצה לדבר על גופו של עניין - אחד הדברים שאני הכי מאמין בהם הוא שאני או כל אחד אחר לא שליחים של חברה מסוימת. דברים שמפריעים לי לאו דווקא מפריעים למישהו אחר. יש דברים בתוכנית שאני מאמין שאגיד שיותר מפריעים לי, יותר מבאסים יותר משפיעים עליי ויכול להיות שאחרים לוקחים את זה בהרבה יותר סבבה. הם פחות רגישים לדברים האלה וזה לגמרי בסדר. המסר שלי הוא מאוד ברור - תשפטו אותי נטו לפי אם אני בחור טוב, אם אני עוזר בבית, אם אני בן אדם שיש לו ערכים, אם אני מישהו שאתם לומדים ממנו, חכם, אם אתם חושבים שיש לי ערך מוסף, אם אני ורבלי, אם אני עובר מסך - אלו הדברים שצריכים לשפוט אותי על פיהם, לא לפי באיזו מעלית אני עולה, איך אני הולך או איך אני שוחה. אלה דברים שלא מחזיקים".
ביקשת מההפקה שלא ינגישו לך את הבית, למה?
"נכון, לא את כל הבית. ביקשתי להנגיש דברים נורא ספציפיים, נגיד שרפרפים במטבח ובשירותים, שיסדרו לי ידית במקלחת, דברים פושטים כאלה. עם השאר אני אסתדר. לבקש עזרה זה לא ה-cup of tea שלי אבל אם אצטרך אבקש. אני לא אוהב שעושים משהו עבורי, אני לא אוהב את הצומי הזה. אני איש שהתוכן שלו מדבר".
בחברה שלנו השימוש במילה "גמד" עדיין די נפוץ. זה פוגע?
"אני לא אדבר בשם אחרים, אלא בשם עצמי – אני לא אוהב את המילה הזו. למה? זה כמו שכשאני שומע זיקוק אני מתלהב, בעוד שבן אדם אחר שומע זיקוק ונבהל כי זה מזכיר לו חוויות מהעבר. אני, המילה הזו עושה לי חררה. זה עושה לי לא טוב, זה מבאס, כי בסוף זו מילה שהשתמשו בה בקונוטציה שלילית, לא השתמשו בה בקטע של אנטי-פוליטיקלי קורקט כשהייתי ילד, השתמשו בה כדי להקניט. זו לא מילה שבאה בטוב. זה לא שכל בן אדם שקורא לי ככה אני בוכה, אבל זה לא כיף. גם 'נמוך קומה'. אני פשוט חיים טוויטו. חיימון".
אם לאחד הדיירים פתאום ייפלט הכינוי הזה בסיטואציה כלשהי, זה מבחינתך קו אדום?
"הכול בסדר, אני לא בן אדם רדיקלי. אתה יודע, דברים נפלטים ואנשים גם טועים. החיים הם רכבת הרים ואנחנו באמצע לומדים, נופלים ומשתפרים. אין 100% ואין איזה קו סיום. קו סיום אחרון זה בית עלמין, עד אז אתה רק לומד, בסדר אז הוא אמר".
4 צפייה בגלריה
"אני לא רוצה שיחשבו שאני בן אדם דיכאוני. אני הולך לשפוך הרבה דברים בבית, אבל תדעו שאני שמח". מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת)
עכשיו, עזוב גובה. מה חיים טוויטו רוצה לעשות בבית "האח הגדול"?
"אז קודם כל אני בן אדם שהוא פרחן. בנתניה יש מילה כזאת 'פרחן' – זה בן אדם שאוהב להסתובב ולעשות דברים כל הזמן. זה אני. אני נורא אוהב להסתובב. אני אוהב להשתגע, לרקוד, תמיד בכל מסיבה שהייתי בה, מגיעה סיטואציה שיש פתאום 30 אנשים סביבי במעגל. אני רוקד מפחיד, אני עושה מסיבה. אני מאוד אשמח שדברים יקרו מאליהם. אני רוצה שאנשים ידעו שאני בן אדם מאוד שמח ביום-יום. אני לא רוצה שיחשבו שאני בן אדם דיכאוני. אני הולך לשפוך הרבה דברים בבית, אבל תדעו שאני שמח".
אתה אומר שאתה בן אדם שאוהב להסתובב כל הזמן בכל מקום, ועכשיו אתה נכנס לכמה חודשים לבית סגור. איך זה מסתדר?
"זה אחד החששות שלי, זה יהיה מהאתגרים שלי בבית. אני מסוג האנשים שמגיעים ואז מתמודדים עם הסיטואציה. אני מת לעשות הרקדות בבריכה, לעשות צוות בידור כזה בבית. שיהיה כיף. אם אנחנו כבר באסקפיזם, אז עד הסוף".
"'האח הגדול' מבטא את חיי היום-יום. גם במלחמה אנשים עדיין רבים, עדיין מתווכחים בבתים"
העונה הנוכחית של "האח הגדול" תופסת את ההפקה ואת המתמודדים באתגר חדש - המלחמה. ב-2020 זו הייתה הקורונה ששיבשה את התוכנית, לאחר מכן ב-2021 האזעקות של מבצע שומר החומות. אבל עכשיו הכול שונה מאוד. ישראל עדיין בעיצומה של המלחמה עם קברים שעדיין טריים ולמעלה מ-120 חטופים בעזה. כבר השבוע נאלצה ההפקה לבטל את השידור החי של החלק השני של כניסת הדיירים עקב דבר היוודע מותם של ארבעה חטופים.
יש מלחמה, יש חטופים במנהרות בעזה שאוכלים בקושי פיתה ביום. ואתה נכנס עכשיו לבית "האח" שבו רבים על סיגריות. איך אתה עם הטיימינג של העונה הזו?
"'האח הגדול' מבטא את חיי היום-יום. בחיי היום-יום אנשים עדיין רבים בבתים, עדיין מתווכחים - גם בזמן מלחמה אלו החיים. הסיטואציה של החטופים היא לא נעימה לכולם. כל בן אדם בישראל יש לו סדק בלב, הלב לא שלם כל עוד הם לא פה זה בטוח. כמה שאנחנו רוצים לחזור לעניינים, כמה שאנחנו מנסים, כי אין מה לעשות השגרה חייבת לחזור, אנחנו בני אדם והשוק צריך לחזור והמדינה צריכה להתכלכל ולהמשיך, אבל לכולנו יש לנו סדק בלב".
מתוך "האח הגדול"
(צילום: באדיבות רשת)
לאיזה אנשים אתה חושב שלא תתחבר בבית "האח הגדול"?
"אני מקווה שלא יכניסו מישהו שפתאום ידבר מלוכלך על חיילי צה"ל, על המדינה, על הממשלה, זה לא מעניין אותי פוליטיקה, הבעיה היא אנשים שתמיד ירגישו שהם מעל כולם. אם מישהו ידבר על החיילים זה ירתיח אותי, זה יביא לי חלסטרה בגוף. אנשים שמנותקים נורא באופי, כאלה שיגידו, 'חסר לי משקה חלבון, איך אני אשרוד?'".
אולי תצליח לשנות אותם?
"אני לא בא לשנות או לחנך אף אחד, מי שרוצה לדבר איתי ולקבל עצות בכיף, אבל אני לא בא לשנות אנשים. אני אייעץ לאנשים, מי שירצה לשמוע את דעתי - אני חד-משמעית אשמיע לו. אני אשמח גם להשמיע את דעתי ככלל. לא יודע אם אני אהיה מנטור, אני לא חושב שאנשים ישתנו מקצה לקצה בבית הזה, אולי אני אווכח".
אם תזכה, מה תעשה עם הכסף?
״וואלה אין לי מושג. אני יודע מה אני לא אעשה איתו - אני לא אתפרע, אני לא אשתולל. אני לא עכשיו אסע לווגאס ודברים כאלה. אולי אקח את המשפחה לאיזו חופשה, אולי אשים אותו בהשקעות, בדברים שיפתחו אותי בעתיד".
טוויטו לא מתיימר להשאיר חותם כלשהו בעונה הזו, ומבחינתו זה ממש לא מעניין אותו אם עוד עשר שנים מהיום יזכרו אותו או לא. מבחינתו, המשימה היא לגרום לכך שב-2024 יחול בכל זאת שינוי כלשהו בחברה הישראלית כלפי בני אדם עם מוגבלויות.
הרבה אנשים הולכים להכיר אותך בקרוב. יש משהו שחשוב לך שהם ידעו?
"אנחנו חייבים סולידריות חברתית. זה לא אומר בואו נתאחד ובואו נהיה ביחד וכל הדברים האלה. סולידריות חברתית מבחינתי זה להבין את השני, להגיד, 'סבבה שהוא חושב ככה, אני לא מסכים, אבל זה בסדר'.
"אתה רואה ברחוב בן אדם שצריך עזרה? תעזור לו. אל תחנה בחניית נכים, בחייאת רבאק. אתה רואה איש זקן מאחוריך בתור בדואר - תן לו את התור, מי ישמע מה כבר יקרה. אני גדלתי בעולם הדתי, ומה שיפה בחינוך בו זה שהוא לא אומר כמה אחרים אשמים, הוא תמיד אומר מה אתה יכול לעשות בשביל העולם. זה מה שצריך להיות פה".
