הם הכירו אי שם בילדותם בחיפה. ההורים שלהם היו חברים ובאופן טבעי נוצרה חברות גם בין הילדים. כעבור יותר מ-20 שנה הם ייפגשו שוב, הפעם במקרה, ויהפכו לבעל ואישה. זה אולי נשמע כמו תקציר לסרט הוליוודי קיטשי וסוחט דמעות, אבל זהו הסיפור של שרית פולק, שנכנסה לבית "האח הגדול" לפני כשבוע, ושל בעלה, הזמר לירז רוסו (סטטיק).
"אחרי שהיינו חברי ילדות הוא עבר לשנתיים לארצות הברית והקשר נותק. לא היה וואטסאפ ופייסבוק", מספרת פולק בת ה-30 בריאיון רגע לפני כניסתה לבית בנווה אילן. "אחר כך הם חזרו לגור בשכונה אבל לא ראיתי אותו במשך שנים. כשהייתי בת 24 הדרכים שלנו הצטלבו שוב. עבדתי במועדון לילה בתל אביב והכרתי את בן-אל. הם היו ממש בתחילת דרכם בתור צמד. באותה תקופה לא הכרתי את לירז".
לירז. כך היא קוראת לבעלה, שמוכר בציבור בכינוי סטטיק, לכל אורך הריאיון. "בן-אל אמר לי, 'בואי להופעה ותכירי את סטטבוי'. התחברנו ממש, ופעם אחת הוא גם הזמין אותי לשבת איתם בבית של לירז. חשבתי לעצמי שהבית הזה מוכר לי, לא היה לי מושג שזה הילד ששיחקתי איתו בילדות. ישבתי שם בבית, נכנסה מהחלון קרן שמש שפגעה לי בפנים וכנראה היה ללירז איזה פלאשבק. הוא קלט שזו אני. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל זה מה שהיה. פתאום הוא התחיל לתאר לי איך הבית שלי נראה ולא הבנתי איך הוא יודע. ואז הוא הזכיר לי את הסיפור. היינו בשוק".
רק כעבור שנתיים של ידידות אפלטונית, הם הפכו את מערכת היחסים שלהם לרומנטית. לדבריה, הם שמרו עליה בסוד במשך חצי שנה ורק אז יצאו לאור הזרקורים. סיפור האהבה עלה מדרגה אחרי שלאחרונה נשבעו אמונים זה לזו והפכו לבעל ואישה. אבל זמן לא רב אחרי החתונה הם כבר הפרידו כוחות - רק פיזית, לא בלב - כשהוא נשאר בביתם, בעוד שהיא נכנסה לבית "האח הגדול" (יום ראשון, רשת).
איך סטטיק הגיב כשאמרת לו שאת נכנסת לבית "האח הגדול"?
"הוא שמח. תשמע, אם לירז לא היה בעד שאלך ל'האח הגדול' - לא הייתי עושה את זה. אם הוא היה מעלה ספק כלשהו לא הייתי עושה את זה, חד משמעית. הוא הבית האמיתי שלי והוא מה שחשוב לי באמת, לפני הכול. היחסים שלנו הכי חשובים לי. הוא אמר שהוא שמח שהולכים להכיר אותי".
למה בעצם ללכת לתוכנית ריאליטי כזאת?
"זה לא משהו שחלמתי עליו. בכלל, כל העולם הזה הוא לא משהו שחלמתי עליו. הרבה דברים שלא חשבתי שאעשה, פתאום עשיתי. אם היית אומר לי שאעשה פרסומת הייתי אומרת לך 'בחיים לא'. אבל עשיתי, וזה היה ממש כיף. והחלטתי לנסות".
עדיין לא הבנתי מה מטרת הכניסה ל"האח הגדול".
"אני באה בשביל הכיף. אני בן אדם שמחפש כיף, חברים, עניין. אני לא באה עם אג'נדה ספציפית, אבל כן יש נושאים שהם אני - מי שעוקב אחרי ברשתות יודע שיש נושאים שבוערים בי, כמו הכניסה לרחם של נשים, החטטנות בעניין היריון, או דימוי עצמי אצל ילדות. אלה דברים שאני מדברת עליהם ביומיום וברשת ואני מאמינה שאדבר גם בפלטפורמה הזאת. אבל לא הייתי אומרת שאני נכנסת בשביל אג'נדה, אלא פשוט בשביל להיות אני".
את יודעת מה הטוקבקים יגידו - שאת רוכבת על הפרסום של סטטיק.
"בגדול לירז ואני בזוגיות חמש שנים, ומתוך זה - במשך חצי שנה הסתרנו את הקשר שלנו. היו כל כך הרבה הצעות שסירבתי להן, ואם הייתי רוצה פרסום זה היה קורה הרבה לפני והייתי ממנפת את זה. עכשיו כשאנחנו נשואים אנחנו במקום אחר בחיים. יש לנו בית יחד, ובקרוב אני אהיה אמא לילדים שלו. ברור לי שאם לא הייתי מתחתנת עם לירז לא הייתי נכנסת ל'האח הגדול', לא הייתי מצטלמת לפרסומת וגם כמות העוקבים שלי לא הייתה כזאת גבוהה. אני יודעת שזה ממנף אותי אבל בסופו של דבר העוקבים נשארים כי זאת אני. הוא פותח לי את הדלת ואני נשארת. המטרה שלי היא לא להתפרסם".
אבל את הולכת לתוכנית ריאליטי שכל מהותה זה פרסום. זו הרי לא תוכנית כישרונות.
"יש אנשים שהמטרה שלהם כשהם באים לתוכנית ריאליטי היא להתפרסם וזה בסדר. אבל אני לא נכנסת בשביל להיות מגה סלב. זה משהו שיכול לקרות, כי זה הבית הכי מפורסם במדינה. אבל כשבן אדם עושה את זה כדי להתפרסם, רואים. אני באה כדי להראות את הצדדים שלי שלא רואים".
את לוקחת בחשבון שעלול להיגרם נזק לקריירה של סטטיק?
"בן הזוג שלי הכי מוערך בעולם, אנשים מעריכים ואוהבים אותו. אני לא חושבת שאעשה משהו שעלול לפגוע, כי אני מכירה אותי וגם הוא מכיר. הוא שמח מזה שאנשים יראו אותי. הוא אומר, 'אני אשמח שאנשים יראו את המתנה שלי'".
"הייתי מנסה להתקשר לאחי שנהרג"
הריאיון עם פולק (30) נערך בזום, בעודה ממתינה בבית המלון לפני הכניסה "לאח הגדול". היא הגיעה לשיחה מוכנה, עם מצב רוח קליל לצד דריכות לענות על השאלות, והיא עושה זאת בכנות וברגישות.
אחרי שהשתחררה משירותה בצה"ל, היא החלה ללמוד משפטים במכללת נתניה ובמקביל עבדה במועדון לילה בתל אביב בתור יח"צנית. בשנה השנייה של הלימודים הבינה שכבר לא תהיה עורכת דין, אבל החליטה לסיים את התואר כי היא "לא אוהבת להפסיק דברים באמצע". בהמשך היא פתחה עסק לאפיית עוגות, אולם כעבור שנתיים הבינה שגם זה לא בשבילה. "למדתי לאפות לבד בבית, לא הלכתי לקורס. השתעשעתי במטבח וניסיתי עד שהצלחתי. אני בן אדם שמלמד את עצמו. גם במכללה די לימדתי את עצמי - פחות הלכתי לשיעורים, ולימדתי את עצמי לפני המבחנים".
למה סגרת את העסק של העוגות?
"הייתי לבד במטבח כל הזמן, ואני יותר בן אדם של אנשים, אז אני ולירז החלטנו שאולי אשאיר את זה כתחביב. פתחתי את חברת ההפקות שלי, שזה מה שאני עושה עד היום".
פולק היא האחות הקטנה מבין שלושה אחים. פער של 14 שנה מפריד בינה לבין האח שנולד לפניה. "אני הקטנה, אני הנסיכה של הבית. באתי בהפרש גדול מאחי שמעליי. חיכו לי די הרבה זמן. ההורים שלי לא ויתרו על הבת, אז באתי", היא מספרת. היא מגדירה את עצמה "ילדה של אמא ואבא" ומקפידה לפגוש אותם על בסיס יומי. בכלל, היא אדם מאוד משפחתי, למרות - ואולי בגלל - הטראומה המשפחתית שמלווה אותה עד היום. "כשהייתי בת 14 איבדתי את אחי הגדול, צחי. הוא עבד במפעל ונהרג בתאונת עבודה כשנמחץ על ידי שיש ומת במקום. הייתי ממש קטנה. הוא היה האח האהוב עליי והחבר הכי טוב שלי. הוא נהרג בגיל 26 וחשבתי שהוא נורא גדול. כבר הספקתי לעקוף אותו בגיל וככל שאני גדלה אני מבינה כמה הוא נהרג בגיל צעיר. הוא תכנן להתארס ולא הספיק".
המוות שלו שינה אותך בתור בן אדם?
"לגמרי. בוודאות לא הייתי כמו שאני היום. יש את החיים לפני והחיים אחרי. הוא היה בן אדם טוב מאוד, וניסיתי ואני עדיין מנסה ללכת בדרכו, בשבילו. קטונתי, אני ממש לא בן אדם טוב כמוהו. הוא חשב קודם כל על הסביבה והוא תמיד נתן, לא משנה אם היה לו מה לתת או לא. הוא תמיד היה שם בשביל כולם. הוא היה בן אדם ממש מיוחד ואהוב. לא היה מישהו שלא אהב אותו. כשהוא נהרג מאוד רציתי להמשיך את הדרך שלו, לתת, לעזור ולחשוב על אנשים לפני שאני חושבת על עצמי והתחלתי להתנהג ככה. אני לא בטוחה שהייתי ככה אם זה לא היה קורה".
איך זה השפיע על הבית?
"המוות של צחי מאוד השפיע על הבית. המזל שלי זה שהייתי קטנה. הייתי בת 14 וההורים שלי לא היו יכולים להפסיק לתפקד. הם ידעו שאני קטנה וזקוקה להם. אמא שלי היא בן אדם שחי את הילדים, לא תראה אותה יוצאת עם חברים, היא תמיד בשבילנו. ההורים שלי היו הולכים לבית העלמין כל יום. זה לא משהו בריא לעשות, אבל אי אפשר לשפוט אותם גם. אמא שלי פרצה בבכי, אני חושבת שהיא רצתה שייקחו אותה".
מה זה עשה לך, לראות ככה את אמא?
"אני זוכרת שתפסתי אותה ואמרתי לה 'אמא אני צריכה אותך, אני ילדה קטנה' ובאותה שנייה היא התהפכה לגמרי. ההורים שלי ניסו שתהיה לי את הילדות הכי רגילה, נורמלית ושמחה שיש. במשך שנתיים לא בכיתי כדי שיחשבו שהכל בסדר. שההורים שלי יהיו בסדר, שאחי יהיה בסדר. פחדתי על המשפחה שלי. בשנייה שזה קרה התבגרתי ב-20 שנה לפחות".
אמא שלי לא רצתה שאני אחיה את האובדן, אבל אני חיה את האובדן ואני מאוד קשורה לאחי. במשך שנים הדחקתי את זה. עד גיל 20 הייתי מספרת לאנשים שאחי בחו"ל, לא רציתי שירחמו עליי. שתבין שהייתי מנסה להתקשר לאחי שנהרג. לא השלמתי עם זה, הייתי מנסה לתפוס אותו. הרבה שנים דמיינתי שהוא יעלה במדרגות פתאום וישאל מה יש לאכול, אבל זה לא קרה".
את מדברת איתו?
"כן, אני מדברת עם אחי מלא. אני עולה לבית העלמין רק באזכרות, כי מאוד קשה לי להתמודד. בא לי לבכות. אני מנסה לא לבכות אבל אני לא יכולה", היא אומרת ופורצת בבכי. "אני אשתה מים וארגע. אחי חי בתוכי".
פולק מגדירה את הקשר שלה ושל הוריה מיוחד וצמוד מאוד, בעיקר עם אימה. "אני כל בוקר שולחת לאמא שלי 'בוקר טוב' ועכשיו, כשאהיה בבית 'האח הגדול', ביקשתי מהחברה הכי טובה שלי לשלוח לאמא שלי כל יום בוקר טוב ממני. אני מאוד קשורה אליהם ואני מתייעצת עם אמא שלי על הכול. היא אשת הסוד שלי ולא הסתרתי ממנה שום דבר".
איך היא הגיבה כשסיפרת לה על "האח הגדול"?
"בהתחלה היא קצת נבהלה. היא אמרה לי 'את תהיי לבד, אני לא אוכל להיות לצידך כשמישהו יפגע בך'. הרגעתי אותה וביקשתי ממנה לא לקרוא טוקבקים. אמרתי לה שאני ילדה מספיק חזקה כדי להתמודד עם האנשים והקשיים שיהיו בתוך הבית".
איך זה יבוא לידי ביטוי?
"אני עומדת על הדעות שלי, אבל בדרך נורא יפה".
