כבר שנים ארוכות, וכשהוא אוחז במספר רבי מכר, נעם חורב נחשב לאחד המשוררים המצליחים בישראל - ועדיין, עם צאת ספרו החמישי "שמש בצנצנת", הוא מודה בריאיון בתוכנית "אחת על 1" של מורן אזולאי באולפן ynet שעדיין חשוב לו מה חושבים עליו. "אני נעלב מביקורת", הוא מודה. "לפעמים אני אומר שאין לזה טעם. יש גם ביקורות שאני גדל מהן או לומד מהן. יש לי הרבה מה ללמוד, יש לי מלא הרגלים רעים ככותב להיפטר מהם. גם כבן אדם אבל זה משהו אחר... הייתי רוצה לשבת פה ולהגיד לך 'תקשיבי, אני מזה חסין לזה, מה אכפת לי מה האחרים אומרים', אבל זה לא ככה, תמיד יש צביטה. העניין הוא שהווליום של הדבר הזה הולך ופוחת. בהתחלה זה היה מפרק אותי, באמת הייתי יכול לא לצאת מהבית יום שלם אם מישהו היה כותב איזה משהו הכי קטן. ואז אתה מבין שאתה לא יכול שכל דבר קטן כזה יהרוג אותך". צפו בשיחה המלאה.
חורב, בן 39 ונחשב לאחד המשוררים המוכרים והאהובים בישראל. הוא נולד בעפולה ובשנות ה-20 לחייו עבר לתל אביב, התחיל לכתוב ויצא מהארון. "ההורים שלי לא ראו עין בעין. אני זוכר שכשהתקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני מתפטר מהעבודה ואני הולך לכתוב שירים עכשיו, אז היא אמרה לי: 'אחלה, אבל במה תעבוד?' היא עד היום לא מבינה מה העבודה שלי. אבל אני חושב שזה היופי, שלמרות שהייתה אולי הרמת גבה, הם סמכו עליי שאני יודע מה אני עושה והייתה תמיכה מאוד גדולה. אותו דבר ביציאה מהארון בהתחלה. זה בעיקר נובע מבורות הבהלה הזאת. אמא שלי חשבה שאולי נידונתי עכשיו לחיי בדידות ושלא יהיו לי ילדים ושלא תהיה משפחה ושלא תהיה אהבה, הרי בסוף זאת הדאגה של ההורים, רוצים שהילד יהיה מאושר".
ועכשיו אתה רוצה להיות אבא?
"כן. אנחנו עובדים על זה".
אני אשאל אותך שאלה קצת מציצנית, תתמודד איתה איך שאתה רוצה, הצלחת להתעשר מכתיבה?
"אני לא מתלונן, אנחנו עושים כסף מאוד מאוד יפה. אני עובד קשה מאוד בשביל העסק הזה, אני 'סלף-מייד', באתי ממשפחה שבאמת לא היה שם. הכול עשיתי בעשר אצבעות. ואני גם חייב להגיד עוד משהו - בסוף אם הכסף זה מה שהיה מפעיל אותי הייתי יכול לעשות הרבה יותר כסף, באמת... אני מקבל מלא הצעות לקמפיינים ומלא הצעות לשיתופי פעולה".
אתה לא עושה?
"לא. אני עושה רק את הדברים שאני מרגיש שיש להם איזושהי הצדקה אמנותית. זה נגיד משהו שחיימקה (בן זוגו, שגם עובד עימו, מ"א) ממש מתעקש עליו כל הזמן, האם יש לזה הצדקה אמנותית? האם זה לא מנותק מהאמנות שלך, מהיצירה שלך? בסוף כשמה שמפעיל אותך זה כסף, אני חושב שזה מנוע לא מספיק חזק".
"תמיד יש חשש שלא תהיה רלוונטי, שזה ייגמר לך, שפתאום זה לא ירגש יותר, שהיה לי פוקס", מוסיף חורב לספר. "לפני שהספר השני שלי יצא זה היה לי מאוד קשה, כי הספר הראשון כל כך הצליח. אחרי ספר שירים ישראלי שמוכר 200 אלף עותקים איך אתה מוציא שני עכשיו? היו לי המון חרדות ולילות ללא שינה. עד שבסוף גם את זה, עם המון עבודה פנימית, אתה לומד לשחרר".