לקראת עלייתה של הסדרה המדוברת "האישה באגם", שיצרה עלמה הראל עבור אפל TV פלוס, נערכה במרכז פיילי בניו-יורק הקרנה מיוחדת של פרק הפתיחה, בנוכחות הקולנוענית הישראלית ושתי השחקניות הראשיות - מוזס אינגרם ונטלי פורטמן. הסדרה, שתושק ב-19 ביולי, היא עיבוד לרב המכר של הסופרת לורן ליפמן, ועלילתה מלווה שתי נשים מהעיר בולטימור של שנות ה-60, על רקע פרשת רצח מסועפת. על אף שההפקה גדושה ביוצרים בעלי קשר לישראל כמו פורטמן, הראל והקולנוען בועז יכין שהשתתף בכתיבת התסריט, במהלך השיחה שנערכה בתום ההקרנה, לא הוזכרו טבח 7 באוקטובר או המלחמה בעזה. עם זאת, בדבריהן אפשר היה להבחין בהתבוננות הפנימית הביקורתית לגבי המצב הנוכחי.
עלמה הראל מתוך פאנל של "האישה באגם"
(צילום: אמיר בוגן)
פורטמן מגלמת בסדרה את מאדי שוורץ, אשת איש, אמא לנער בוגר ופעילה בקהילה היהודית בבולטימור. כשהיא מגלה כי בתו הנערה של חבר ילדות נעדר, היא עוברת טלטלה אדירה ומחליטה לעזוב את הבית, להתנתק מהתא המשפחתי המגונן ולצאת לשטח כעיתונאית חוקרת. במקביל, אישה אפרו-אמריקנית קשת יום (בגילומה של אינגרם) מתגייסת לתמיכה בפעילה חברתית פמיניסטית, ועומדת מול הגברים המתנגדים לרוח המהפכה החברתית של אותן השנים. על אף נקודות ההשקה ביניהן, מאדי וקלואי מתנהלות במקביל מתוך מניעים שונים ואף מנוגדים.
הראל ופורטמן הודו במהלך השיחה כי ככל שמדובר בדמותה של מאדי, הם התכוונו לשקף את התסביך היהודי של התקרבנות מחד והתנהגות דכאנית כלפי האחר מאידך: "אני חושבת שמאדי מאוד רוצה לסלול לעצמה דרך ולתבוע לעצמה את הסיפור שלה", הסבירה פורטמן את המניעים של הדמות שלה, שיוצאת לדרך חדשה ומורדת בבעלה (בגילומו של ברט גלמן, שנודע לאחרונה בשל התבטאויותיו לטובת ישראל על רקע אירועי 7 באוקטובר). "יש המון תסכול שהצטבר והיא לכודה במציאות, וכשהיא משתחררת ממנה - הכול מתפרץ. היא הולכת רחוק מדי לפעמים, והיא כל כך מרוכזת במאבק שלה, שהיא לא שמה לב שהיא דורכת על אחרים. זה מתחבר לטרגדיה שעלמה ואני דיברנו עליה בתחילת הצילומים, שהרבה פעמים מי שמדוכא הופך להיות מדכא בעצמו".
"הספר עצמו מציע שהרבה יהודים אשכנזים מתמודדים עם הדואליות הזו, שבה הם נרדפים ובבד בבד גם מדכאים במצבים מסוימים", הסבירה הראל את העיקרון המרכזי שמשך אותה לעבד את רב המכר של ליפמן למסך. "המציאות הזאת נגלתה בפני במהלך קריאת הספר".
הראל עמדה על כך שהעיקרון המנחה שלה היה לשלב בין החוויה האישית של הדמויות הנשיות שבמרכז הסדרה לבין ההקשרים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים שמסביב, בעיקר על רקע התקופה שבה התחזקה התנועה לשחרור האישה ובמקביל גם המלחמה לשוויון זכויות בין הלבנים לשחורים. "היה לי חשוב למצוא דרך להציג את המרקם הזה ולתת לו הקשר הומני. רצינו להראות את הממד של הפערים החברתיים וההדרה", הסבירה היוצרת. "זה מעניין, למשל, שבמקרה של מאדי, כשאנשים אומרים לה שהאף שלה לא נראה יהודי זה מתקבל כמחמאה. האתגר היה להציג את זה בלי להיות מטיפני, אלא ללמוד דרך החוויה של הדמות עצמה. לי זה היה חשוב שיהיה את השיח הזה, בין האישי להיסטורי. ללמוד במהלך הצפייה מה מקור הפערים הללו והטראומה הדורית של יהודים ושחורים. להראות איך השאיפה להישרדות יכולה להפוך אותך למישהו שאתה לא רוצה להיות, עד שאתה המום ממה שנהיית".
פורטמן, מצידה, סיפרה כיצד ההיסטוריה המשפחתית שלה שימשה לה השראה לפיתוח הדמות הראשונה שלה במיני-סדרה. "עשיתי אילן יוחסין לאמא שלי וגיליתי שסבתי נולדה בבולטימור. הלכתי למעדניה היהודית שפעילה כבר מאה שנה וחשבתי על זה שאמא של סבתי בטח רכשה את הבריסקט שלה שם. זה מוזר שכל דור במשפחה שלי שהה בעיר או במדינה אחרת. זה היה מאוד מרגש להתחבר לבולטימור, למרות שסבתא שלי רק נולדה שם. בהיסטוריה היהודית הכול כל כך נטול קשר. אתה לא נאחז במקום, אלא בספר".
בנוסף, חלקה פורטמן עם הקהל את העובדה שממש כפי שהדמות של מאדי נוטשת את שם נישואיה שוורץ לטובת שם משפחתה המקורי מורגנשטרן, כך גם סבה שינה את שם משפחתו מאדלשטיין לסטיבנס, כדי להיטמע בסביבתו החשדנית. "אף אחד לא רצה לעשות עסקים איתו כיהודי, וכך אמא שלי הסתובבה עם השם סטיבנס. שינוי השם הוא תוצאה של מנגנון הישרדות, אבל זה הפועל היוצא של השיטה המדכאת של הלבנים".
3 צפייה בגלריה
''רצינו להראות את הפערים החברתיים וההדרה''. מתוך ''האישה באגם''
(צילום: באדיבות אפל TV פלוס)
במהלך השיחה חלקו הראל, פורטמן ואינגרם חוויות נוספות מתהליך היצירה של הסדרה, שהיה רצוף באתגרים שונים ומשונים, כשהגדול מכולם נבע מפרישתה של הכוכבת ההוליוודית לופיטה ניונגו מההפקה והחלפתה באינגרם, ששיחקה לפני כן ב"גמביט המלכה" וב"אובי וואן קנובי".
לקראת סיום האירוע, סיפרו השלוש על התוכניות והחלומות שלהן להמשך; הראל, שנודעה בעבר כיוצרת קליפים מוזיקליים ופרצה לתעשיית הקולנוע האמריקנית עם הדוקו המסעיר "בומביי ביץ'" ואחר כך עם הדרמה "האני בוי", שיתפה כיצד השפיעה חווית ההיריון והאימהות שלה על יחסה לדמויות ולעלילה, וציינה שכאמא, כל החזון שלה לגבי המשך חייה השתנה. פורטמן, לעומת זאת, גילתה שהחלום האישי שלה בשלב זה של הקריירה הוא לייסד חווה לטיפול בבעלי-חיים שנזנחו או שניצלו מבתי מטבחיים.
