כעבור למעלה מ-70 יום של אי-ודאות לצד אופטימיות שמהולה בתקווה, אתמול (שבת) הותר לפרסום שענבר הימן, שנחטפה מפסטיבל נובה ברעים בשבת השחורה, נרצחה בשבי חמאס. הימן הייתה ידועה בקרב קהילת הגרפיטי בישראל תחת הכינוי PINK שמתנוסס בציורי גרפיטי בכל רחבי הארץ.
"ענבר הגיעה למסיבה על תקן 'הלפרית', מישהי שמעניקה סיוע במידה ואנשים במסיבה לא מרגישים טוב", מספרת חברתה הטובה עדי סומך על החמ"ל שקרוביה וחבריה של הימן הקימו במאבק להשבתה. "זה משהו שמאוד אפיין אותה - הרגישות שלה לאחרים. תמיד הראתה אמפתיה כלפי הסובבים אותה. ותמיד הייתה הראשונה להתנדב. "פעלנו בלי הפסקה לאורך כל הזמן הזה - הפקנו אירועים למענה, יצרנו גרפיטי שקורא להשבתה, הדפסנו חולצות שמסמלות את המאבק שלנו. הרגשנו שככה אנחנו תורמים למאמץ המשותף, הדהדנו את הסיפור שלה".
עוד סומך שיתפה שכשחטופים שנפצעו חזרו ארצה וסיפרו על הטיפול שקיבלו בשבי - הדאגות להימן גברו. "ידענו שהיא הייתה פצועה קשה מאוד, ואחרי ששמענו איך טיפלו בחטופים האחרים שנפצעו - הבנו שצריך לקרות פה נס כדי שנדע שהיא קיבלה טיפול ראוי. כל הזמן החזקנו את התקווה שהיא תשוב אלינו, הפכנו עולמות בשם התקווה שנותרה בנו. בשישי בערב, כשנודע לנו שענבר נרצחה זה היה נורא. אנחנו עדיין נאבקים להחזיר את הגופה שלה, אנחנו אומנם יושבים שבעה אבל לא הייתה לה לוויה. הדבר היחיד שיש לנו הוא ממצאי המודיעין שעליהם מתבססים כדי לקבוע את רציחתה. אנחנו נמשיך להיאבק כדי לקיים לה טקס ראוי".
את גרפיטי הענק עם הכיתוב "משחררים את ענבר! FREE PINK" שנמצא בצד כביש 471 ונפרש לאורך של כ-300 מטרים, יצרו כ-80 חברים וקרובים, בהם גם אמנית הרחוב דורי סו (Sugar minkx) וספיר חזון, די-ג'יית ואמנית, לצד אמנים שלא הכירו אותה אך ביקשו לקחת חלק ביוזמה החשובה.
"יצרנו את הגרפיטי הזה בקריאה לשחרור של ענבר. במטרה לצעוק באופן שבו היא הייתה מתבטאת כשהיא הייתה חופשיה - באמצעות אמנות הרחוב", שיתפה חזון. "אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים לעשות בתור אמנים, עבור אמנית שהיא שותפה שלנו", סיפרה דורי סו בעת יצירת הגרפיטי.
"הסלוגן שקעקענו בכל מקום היה 'שחררו את PINK', אז כל המובן הזה לשחרור שלה פתאום מקבל פנים אחרות", הוסיפה חזון. "הקריאה לשחרר אותה מהחמאס הפכה אחרי הבשורה הנוראה על רציחתה לשחרור מהסבל שהיא ודאי חוותה שם".
חזון והימן למדו יחד במגמת אמנות בחטיבת הביניים, כבר אז השנייה החלה בטיפוח האהבה ליצירת גרפיטי. "הערצתי את ענבר, תמיד התחקיתי אחריה. כל מה שעשתה היה נראה לי הכי מקצועי, מהודק ומגניב. רציתי להיות כל מה שהיא מסמלת, באנרגיה וביצירה שלה. בשבעה כולם מספרים על החיוך הכובש שלה, על האור שהייתה מביאה איתה לכל מקום, מיוחדת כל כך. בסוכת האבלים אנחנו מציירים לזכרה, כותבים טקסטים שמתקשרים למצב ומנסים לתרגם את האבל שלה לאמנות", שיתפה חזון.
8 צפייה בגלריה
תופס את תשומת הלב של כל מי שעובר באותו כביש ראשי. גרפיטי למען ענבר הימן על כביש 471
(צילום: יריב כץ)
"הערך של הגודל ושל המיקום שבחרנו היה החשיפה הגבוהה אליו - זה תפס את תשומת הלב של כל מי שעובר באותו כביש ראשי", מוסיפה דינה שגב, אמנית רחוב שהכירה את יצירתה של הימן. "קיבלתי תגובות מאנשים רבים שנחשפו אליו והכירו את הסיפור שלה בזכותו. אמני גרפיטי כמו מסמנים טריטוריה באמצעות קעקוע הכינוי שלהם בסצנת הגרפיטי במקומות שונים. הקריטריון לגרפיטי מוצלח הוא מיקום הגרפיטי, היצירתיות שלו וכמות הכתובות שאתה עושה כאמן. זכיתי להעביר לענבר סיור גרפיטי שבו שיתפתי אותה שאני מעריכה את היותה אישה בסצנה שהיא ברובה גברית. מאוד הערכתי את התעוזה שלה, כמישהי שלקחה חלק בתחרות אמני הרחוב, שהוא סוג של ספורט אמנותי שמתאפיין במחויבות גבוהה ובסיכון פיזי".
כוכבת בסצנת הגרפיטי
הימן, בת 27 מחיפה ובמקור מפתח תקווה, הייתה סטודנטית ללימודי תקשורת חזותית בוויצו בחיפה. במהלך הלימודים היא גם הכירה את נועם אלון, מי שהייתה עימו בזוגיות במהלך השנתיים האחרונות. בשנה שעברה סיימה את השנה השלישית ללימודים והייתה אמורה הייתה להתחיל את שנתה הרביעית לתואר לפני כחודשיים.
"ענבר הייתה כוכבת בסצנת הגרפיטי, מאוד ידועה בזכות הכישרון שלה. כולנו הכרנו אותה – דרך הקירות או מהיכרות אישית", מספר ערן גולוב, אמן ציורי גרפיטי וקיר שלמד גם הוא בוויצו, שתי שכבות מתחת להימן. "לכל אחד יש כינוי וחוץ מבינינו לבין עצמנו - אנחנו מציגים את האומנות שלנו רק דרך הכינויים. בדרך כלל הכינויים נשמרים בסוד, את הכינוי של ענבר חשפנו בלית ברירה. במאבק להשבתה עשינו מה שאנחנו יודעים כאמנים - כתבנו את השם שלה בענק בכל מקום. עכשיו הפרויקט שעשינו להשבתה שבו צבענו את הארץ בוורוד - הפך לצערי לזיכרון שלה, קיווינו שזה לא מה שיקרה". היא הייתה אמיצה בטירוף ונשמה טובה. זה לא הגיע לה ולא מגיע לכל מי שנמצא שם".
יממה בלבד לפני שנודע למשפחתה של הימן על הירצחה של בתם הוקמה תערוכה בבית הקהילתי בחיפה, שם הוצגו עבודותיה של הימן לצד יצירות של אמנים שנעשו בהשראתה. "היינו בפתיחה של התערוכה, זה היה מאוד מרגש", משתפת סומך. "ציירו את ענבר בכל מיני דרכים - רוקדת בנובה, או מילים שתיארו אותה שיצרו את הדיוקן שלה. הייתה גם מקעקעת שציירה את ענבר בהשראת סקיצה שיצרה עבורה לקעקוע שתכננה לעשות. כולם שם כל כך רצו שהיא תחזור, האמנו בזה מכל הלב, אבל יום אחרי נודע לנו שכל התקוות נגוזו. הסיפור של ענבר זו הוכחה ברורה לכך שהזמן של החטופים והחטופות אוזל - עלינו לעשות הכול למען השבתם שם כולם הביתה באופן מיידי".
גם מועדון קבוצת הכדורגל מכבי חיפה הוביל יוזמה נוספת להנצחתה של הימן, שהייתה אוהדת של הקבוצה ויחד עם בן זוגה הייתה פוקדת את המשחקים. מועדון הכדורגל הוציא חולצה ורודה עם הכיתוב PINK, שאותו שוער הקבוצה, שריף כיוף, עתיד ללבוש הערב במהלך המשחק.
