אחד הרגעים המרגשים בטקס האוסקר ה-73 שנערך ב-2001, היה נאום התודה של ראסל קרואו על הופעתו כמקסימוס, גנרל בן הקיסר שנמכר לסוחר גלדיאטורים ברומא של המאה השנייה, בסרט "גלדיאטור". הכוכב ההוליוודי המסוקס ותמיר הקומה, שהיה נרגש ומופתע מהזכייה, הודה להוריו: "אני מניח שאני לא אומר להם מספיק תודה. אתם יודעים, כשאתה גדל בפרברים של סידני או של אוקלנד, או בפרברים לא משנה היכן, חלום כזה על זכייה נראה כמעט מגוחך וכלל לא בר השגה. אבל הרגע הזה קשור באופן ישיר למה שדמיינתי כילד. למי שלא התברך בפריבילגיה ונסמך על אומץ בלבד, אני אומר - זה אפשרי".
מאז חלפה כמעט רבע מאה ומסתבר שקרואו עדיין מקבל תגובות על נאום התודה. "אני יודע שהנאום נגע באנשים", סיפר כשנפגשנו בפסטיבל קרלובי וארי, שנערך בעיירת הנופש והספא הצ'כית. "ג'ודי פוסטר התקשרה אליי באותו ערב למלון, בעודנו חוגגים את הזכייה. הטלפון צלצל בזמן שכולם שותים, נהנים, עושים חיים, ומישהו הרים את השפופרת ולחש לי 'זו ג׳ודי פוסטר'. עניתי לשיחה והיא אמרה לי 'אתה לא תבין את זה עכשיו, אבל כשתהיה קצת יותר מבוגר אתה תבין כמה מושלם היה הרגע הזה'. והיא צדקה. המשקל של הדברים שאמרתי באותו רגע היה גדול, ועד היום אנשים מדברים איתי על הנאום הזה. המשפט שאמרתי על אומץ ועל זה שאפשרי להשיג חלום, שהוא שכביכול לא בר-השגה, הדהד להרבה אנשים בכל רחבי העולם, בפרט בקרב יוצרים צעירים. כשאני מגיע לכל מיני מקומות אנשים תמיד אומרים לי, 'הנאום הזה גרם לי להאמין שאני יכול לעשות ככה וככה, ועכשיו יש לי סרט שמוקרן בפסטיבל'".
מה עוד אתה זוכר מהטקס ומהזכייה?
"קשה מאוד לתאר את התחושה כשאתה מרגיש כשמכריזים את השם שלך בסיטואציה כזו, זה כאילו הקרקע נשמטת לך מתחת לרגליים. לכן אנחנו רואים שוב ושוב אנשים עולים לבמה של האוסקר ומאבדים את זה לגמרי", הוא אומר ופורץ בצחוק. "הם שוכחים את השם של הנשים שלהם או שהם מתחילים לבכות ואתה לא יכול להבין מה הם אומרים. ממש לפני שעליתי על הבמה היה רגע שבו לקחתי נשימה עמוקה ועלתה בי מחשבה שאני חייב לדבר עם ראסל קרואו בן ה-10, שאני חייב להפגיז בנאום שלי. עשיתי רק טעות אחת בתודות, שילבתי בין שני שמות, בראנקו לוסטיג וברונו דה אוליביה. עשיתי מהם אדם אחד והודיתי לאיש שלא קיים - ברונו דה לוסטיג".
בחודש אפריל הקרוב, קרואו, אב לשני בנים, יציין יום הולדת 60. בעבר, קרואו שהיה נשוי לזמרת ולשחקנית דניאלה ספנסר, הפגין מזג חם מאוד, סבל ממצבי רוח מתחלפים, סלד מתקשורת ופיתח חיבה לאלכוהול. לא אחת הוא עשה כותרות בגלל סיפורים על איבוד שליטה והשתוללויות. בפגישתנו ניכר כי הוא התבגר והוא הרבה יותר נחמד, מפויס ורגוע.
איך אתה הולך לחגוג את יום הולדתך ה-60?
"אני נוהג לחגוג את ימי ההולדת של אנשים אחרים, לא אכפת לי משלי. עברתי את היום שבו אתה עומד ומתבונן במראה ושואל, 'מי זה לעזאזל?'. המוח והלב שלי לא מתפקדים כמו איך שנראה הבחור שעומד מולי במראה. אני לוקח את רידלי סקוט בתור המודל לחיקוי שלי. אני לא אציין את הגיל שלו בקול, כי הוא בטח מנסה להעמיד פנים שהוא צעיר יותר בגלל עניינים של ביטוח, אבל תסתכל עליו - הוא שולט בהפקה ששווה 200 מיליון דולר ושועט קדימה. אפשר לטעון שביצירה שלו הוא עוד מגלה דברים חדשים, זה סוג האדם שאני הייתי רוצה להיות. או שאני פשוט אפסיק ולא תשמע ממני יותר. עוד לא ממש החלטתי איך זה יהיה. אבל מדובר בשתי בחירות מאוד לגיטימיות".
"אני מכיר בתעשייה אנשים בגילי שהם ציניים לגבי מה שהם עושים, רואים את זה בביצועים שלהם"
למרות שקרואו תכף מחליף קידומת וחוצה לעשור השביעי בחייו, אין לו שוב כוונות להאט את הקצב והוא נמצא בתקופה מאוד פעילה ואינטנסיבית. בין היתר הוא עומד לגלם את הרמן גרינג, מראשי המשטר הנאצי ב"נירנברג", ואת הצייר היהודי מארק רותקו בסרט חדש על חייו ויצירתו. לאחרונה קרואו אף ערך מסע הופעות חובק עולם עם הלהקה שלו, שבמהלכו אירח זמרים מוכרים. את המסע הוא חתם בהופעה בטקס הפתיחה של פסטיבל קרלובי וארי. "אני מוציא אלבומים מאז 1982, כך שיש לא מעט חומרים בחוץ", הוא משתף, "מוזיקה חשובה לי מאוד, זה משהו עמוק ויצירתי שאני לא מוותר עליו".
בנאום התודה שלו בטקס בקרלובי וארי, שבמהלכו קיבל פרס מפעל חיים, הוא אמר: "אני עובד כבר הרבה שנים, מגיל שש, ולמזלי אני עדיין אוהב לבוא לעבודה. אני אוהב לקום כל יום ולחשוב על הסצנות שלפניי. אני מאמין שזה בגלל שאני מקבל החלטות לעשות סרטים שאני מרגיש שיש לי איתם קשר מסוים. אני אף פעם לא צריך להתעורר בארבע לפנות בוקר ולתהות למה אני שם. אני תמיד יודע למה אני בעבודה. ככל שאני מתבגר - הקשר ואהבה שלי שלי לקולנוע מעמיקים, ההבנה למה שהוא יכול להשיג, איך הוא יכול לחנך ואיך הוא יכול לרגש. זה רק הולך ונהיה עמוק יותר".
בפגישתנו הוא מוסיף ואומר: "אני מכיר הרבה אנשים בגילי בתעשייה שכל כך ציניים לגבי מה שהם עושים, ואפשר לראות את זה בביצועים שלהם. הם לא מאמינים בזה יותר, או שהם לוקחים את זה יותר מידי בקלות. אני פשוט לא כזה".
בשנה הקרובה יגיעו למסכים סרטים אחדים בהשתתפותו, בהם Land of Bad עם ליאם המסוורת', ו"קרייבן הצייד", שנמנה על יקום ספיידרמן של סוני ושבו מופיעות דמויות מבית היוצר של מארוול. בעוד אהרון טיילור-ג'ונסון מגלם את קרייבן הצייד - נצר למשפחה אריסטוקרטית רוסית, קרואו מגלם את אביו. תאריך היציאה של הסרט מעורר הסקרנות נדחה מספר פעמים, וכעת הוא מתוכנן לחודש אוגוסט הקרוב. "מישהו צייץ לאחרונה שבדי.סי אני אבא של סופרמן, ב'תור: אהבה ורעם' מאת מארוול של דיסני אני זאוס, כלומר אבא של הרקולס, ובמארוול של סוני אני אביו של קרייבן הצייד. עניתי לו שאני 'פורה ברחבי החלל והזמן'. אני חושב שבתחום הזה רק משתפרים. בסרטי הקומיקס הראשונים הכול היה מאוד פשוט. עכשיו, כשהקהל התבגר, הוא רוצה יותר ניואנסים. ההפקות משתכללות, האולפנים מגייסים יוצרים נחשבים, ומזרימים להם משאבים".
ועד שכל הסרטים החדשים האלה יגיעו אלינו, אפשר לראות את קרואו ב"מגרש השדים בשירות האפיפיור", שעולה היום (ב') למרקע הביתי ב-yes ונטפליקס. הסרט מסתמך על פרשייה אמיתית שהתרחשה באיטליה בשנות ה-90. קרואו מגלם את האב גבריאל אמורת', ששירת במשך שנים כמגרש השדים הראשי של הוותיקן. האב גבריאל מוזעק למנזר צופן סוד כדי לטפל בנער אמריקאי אחוז דיבוק. "הדמות והחיים של האב גבריאל אמורת' ריתקו אותי, כל מה שהוביל אותו להפוך להיות מגרש שדים. הוא הקדיש את חייו לעבודה עם אנשים חולים ותהיתי איך חיים ככה. בתור ההכנה לתפקיד נסעתי לרומא וביליתי שלושה שבועות בלדבר עם חברים וקולגות שלו, הלכתי למקומות שאליהם הוא הלך, למדתי את הניואנסים הקטנים. מהתחקיר הבנתי שהוא הצליח לעשות את עבודתו בצורה כל כך יעילה כי האמונה שלו הייתה טהורה, ושהיה לו חוש הומור מצוין. כשמתמודדים עם חשכה כזאת כל הזמן, שני הדברים הללו הופכים לחרב ולשריון שלך. הרגשתי שיש לכבד אותו על כך. כשאתה משחק אדם אמיתי, כרוך בזה לחץ נוסף - בפרט אם יש לך בראש את המחשבה שאתה צריך לכבד את האדם הזה".
6 צפייה בגלריה
"כשאתה משחק אדם אמיתי, כרוך בזה לחץ נוסף, בפרט אם יש לך בראש את המחשבה שאתה צריך לכבד את האדם הזה". מתוך "מגרש השדים בשירות האפיפיור"
הפרולוג של הסרט מתנהל ברובו באיטלקית, ואחרי כחצי שעה הסרט עובר להיות דובר-אנגלית. קרואו הצטייד לכבוד התפקיד במבטא איטלקי. "הרעיון המקורי היה שאשחק את האב גבריאל כאמריקאי, ואני אמרת לבמאי, ג'וליוס אייברי, שאם אני עושה את הדמות הזו הוא חייב להיות איטלקי. הוא אומנם ידבר אנגלית, אבל חייבות להיות כמה סצנות באיטלקית. והוא זרם איתי".
בין הסרטים שבהם הוא מככב, קרואו חוטא מדי פעם גם בבימוי. "אם הייתי יכול, בימוי זה כל מה שהייתי עושה", הוא מספר. "עבורי הבימוי הוא מקום מאוד נוח, אבל סרטים לוקחים כל כך הרבה זמן, בפרט בתקופה שלנו. לפעמים משקיעים מאמצים בהפקה, אבל היא לא יוצאת לפועל. ביימתי רק שני פיצ'רים - 'עקבות במים' ו'פוקר פייס', אבל ביימתי 35 קליפים ושלושה סרטי דוקו באורך מלא. בימוי זה המקצוע הכי טוב שיש".
"אין סט שמתאים יותר לשחקן כמוני מאשר סט של רידלי סקוט. יש לו רוח אמיתית וטהורה של אמן"
קרואו נולד בוולינגטון שבניו זילנד ובגיל ארבע משפחתו עקרה לסידני, אוסטרליה. הוריו ניהלו פאב ובהמשך סיפקו שירותי קייטרינג לאתרי צילום. "נהגנו לבלות באתרי צילום ואהבנו לשחק עם האביזרים", הוא נזכר. אביו של קרואו סידר לו גם תפקידים, וכבר בגיל שש הוא החל לשחק. בגיל 14 קרואו חזר לניו זילנד, ובבגרותו רצה ללמוד היסטוריה באוניברסיטה, אבל בסוף התמקד בקריירת הזמרה שלו. "כשמלאו לי 21 החלטתי שאני רוצה לחזור למקום שהרגשתי שהוא הבית שלי, שבו ביליתי את השנים שעיצבו אותי, אז חזרתי לאוסטרליה. בעוד בניו זילנד הופעתי במועדוני יוקרה והוצאתי אלבומים, באוסטרליה לא הייתה לזה שום משמעות. הייתי צריך להבין במהירות איך אני מתפרנס, לא הייתה לי אגורה. אז שמתי על עצמי את בגדי ההופעות שלי, לקחתי את הגיטרה ופשוט שרתי ברחובות. כך שילמתי את השכירות שלי. בקושי חייתי ורוב הזמן הייתי קרוע בין זה שיהיה לי מספיק כסף לאורז או לסיגריות. עשיתי את זה בערך שנה".
בראשית קריירת המשחק שלו, קרואו הופיע בארבעה פרקים של אופרת הסבון הנצחית והפופולרית "שכנים שכנים". אחרי שורת סרטים שעשה באוסטרליה במהלך שנות ה-90, הוליווד לא יכלה להתעלם מהכישורים, מהנוכחות והכריזמה שלו. הוא הופיע ב"סיפורי אל. איי." (1999), לצד קים בייסינגר וקווין ספייסי, וב"המקור" (1999) עם אל פאצ'ינו.
ואז הגיע "גלדיאטור", התהילה והאוסקר. אך לדבריו של קרואו, פרסום אף פעם לא היה המטרה. "המטרה שלי היא תמיד לעשות משהו טוב. המסע שלי אומנם הוביל בשלב מסוים לפרסום, אבל זו אף פעם לא הייתה המטרה. כשהתחלתי לעסוק במשחק הייתי ילד פשוט שרצה לעשות משהו מיוחד".
6 צפייה בגלריה
"לא היה לי מושג מה הם הולכים לעשות ב'גלדיאטור 2'. למעשה אין לסרט הזה קשר אליי, בעולם שלו אני כבר מת". מתוך "גלדיאטור"
(באדיבות yes)
בזכות הסרט המצליח, החלה החברות הגדולה ושיתוף הפעולה המתמשך עם רידלי סקוט, שאיתו עשה גם את "שנה מופלאה" (2006), "אמריקן גנגסטר" (2007), "גוף השקרים" (2008) ו"רובין הוד" (2010). סקוט אף היה הסלבריטי היחידי שהוזמן לחתונה של קרואו, שנערכה ב-2003.
מה סוד הקשר ביניכם?
"יש בינינו חברות אמיתית ואנרגיה דומה, כך שאנחנו לא מסתבכים אחד עם השני במהלך הצילומים. אנחנו מצליחים לעשות דברים בצורה ישירה, מהירה, החלטית ופתוחה, ולא מבזבזים זמן על נימוסים והתנצלויות. אני מסוגל להגיד לו, 'הסצנה הזאת הייתה גרועה, בוא נעשה אותה בצורה אחרת' - וזה מאפשר הרבה קיצורי דרך. לא עשינו סרט יחד כבר תקופה וזה לא מכוון, פשוט כך יצא, אבל אין סט שמתאים יותר לשחקן כמוני מאשר סט של רידלי סקוט. יש לו את האינטליגנציה שמאפשרת שיתוף פעולה מלא ורוח אמיתית וטהורה של אמן".
איך זה שהוא לא ליהק אותך להמשכון המדובר של "גלדיאטור 2", שיצא בשנה הקרובה?
"ישבתי איתו לארוחה כמה פעמים וכשדיברנו לא היה לי מושג מה הם הולכים לעשות ב'גלדיאטור 2'. למעשה אין לסרט הזה קשר אליי, בעולם שלו אני כבר מת, קבור שני מטר מתחת לאדמה. אני אודה שבמידה מסוימת אני מקנא, כי 'גלדיאטור 2' מזכיר לי לא רק את התקופה שבה הייתי צעיר יותר - אלא גם את המשמעות של הסרט הזה בחיים שלי. הופעתי לאחרונה במלטה והסתכלתי למרחק, אל עבר מבצר ריקאסולי וראיתי שבנו שם שוב את הקולוסאום לכבוד 'גלדיאטור 2' וזה נראה בדיוק כפי שזה היה ב-1999. זה היה כמו לחזור בזמן. לכמה שניות שאלתי את עצמי, 'באיזו שנה אנחנו נמצאים? איפה אנחנו?".
קרואו מספר שהוא לא ממש יודע הרבה על הקאסט של סרט ההמשך, וגם לא על העלילה. "למה שאני אדע? אני הרי מת. אם רידלי החליט לעשות חלק שני לסיפור לאחר 24 שנה, אז יש לו סיבה מהותית. אני לא יכול לדמיין שהסרט הזה יהיה פחות ממדהים כשהוא סוף-סוף יצא. אני מקווה שבשלב מסוים רידלי ואני נזכה לעשות עוד סרט ביחד. נראה".
במהלך הקריירה שלו, קרואו עבד עם במאים נחשבים נוספים - פיטר וויר ("אדון ומפקד: הצד הרחוק של העולם"), רון הווארד ב"נפלאות התבונה" (שזיכה אותו במועמדות לאוסקר על גילום ג'ון נאש, מתמטיקאי חתן פרס נובל לכלכלה שהתמודד עם סכיזופרניה), "סינדרלה מן" (על המתאגרף ג'יימס ג'יי בראדוק שהיה אלוף העולם במשקל כבד), ודארן ארונופסקי, שאיתו עשה את "המבול" ושבו גילם לא אחר מאשר את נח, הגיבור המקראי.
"כשאני קורא תסריטים, יש דברים מסוימים שגורמים לי להרגיש לא בנוח ואני שם אותם תחת הקטגוריה 'בעיות לאחר כך'. למשל כשקראתי את התסריט של 'המבול', ובאחת הסצנות היה כתוב שנח קופץ, כמעט בעירום מלא, לאוקיינוס בחוף הדרום-מערבי של איסלנד, או בסצנה שבה היה כתוב שהדמות שלי חסרת הכרה ועכביש מטפס במעלה הגוף לתוך הפה הפתוח שלי".
איך באמת הסתדרת בסוף עם סצנת העכביש?
"צילמנו תשעה טייקים עם טרנטולה שעירה, שגדולה יותר מהיד שלי ונכנסת לי לתוך הפה. היה לי חם אימים וכל הגוף שלי פרכס בגלל התאורה, אבל גם בגלל האדרנלין. למוחרת התעוררתי והחזה שלי היה מכוסה בפריחה, גם במורד הרגליים, בגב כף היד ובמעלה הצוואר. אני מתקשר להפקה והם מזמינים רופא שבא לראות אותי. אני מסביר לו מה צילמנו אמש והוא אומר 'ובכן ברנש צעיר, מה שקרה לך הוא שכשטרנטולה מעוררת מינית היא מזריקה שערות דקות וקטנות מהרגליים שלה והן כל כך דקות שהן יכולות להיכנס בקלות דרך נקבובית העור. אז מה שקורה לך בגוף כרגע זה שהוא מלא בארס של טרנטולה. יחד עם זאת, הארס הזה לא מספיק כדי לפגוע בך באמת, כך שתמרח את המשחה הזאת, קח את התרופה הזאת, ובעוד שבוע בערך אתה אמור להיות בסדר'. אני די בטוח שבהיסטוריה של הקולנוע - אני הזוכה היחיד באוסקר שטרנטולה זיינה אותו בצוואר".
