אחת הסצנות המדוברות ומעוררות הרעש בשנים האחרונות בפסטיבל קאן הייתה במהדורת 2021, כשסיימון רקס התרוצץ על המסך עירום כביום היוולדו - בעודו נמלט מכנופיית סוחרי סמים - והציג נתונים גופניים מרשימים ונדיבים במיוחד. זה קרה בסרט "טיל אדום" של הבמאי האמריקאי שון בייקר ("אנורה"), וכולם תהו והתווכחו האם אכן מדובר באיבר מינו המפותח של רקס או בתותב ממחלקת האביזרים.
"צאי מזה" - טריילר
(קרדיט: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
במסיבת העיתונאים שנערכה אחרי הבכורה בקאן, עיתונאית מכובדת ואמיצה אף העזה לשאול את רקס, האם הוא חשף את יכולותיו האמיתיות או שמדובר בפרוטזה. "אני לא מתכוון לענות על שאלת הפינס", הדף אותה רקס. "אני מעדיף להשאיר את זה מסתורי". המנחה של האירוע, בצעד לא אופייני לפסטיבל כבד-הראש, הגיבה: "אוי, אנחנו מאוד מאוכזבים".
כעבור מספר חודשים הודה רקס שזה היה אכן תותב. בכל מקרה, "טיל אדום" עשה רק טוב לקריירה של רקס, שזכה עבור התפקיד בשלל מועמדויות ופרסים. מאז 2021 הוא לא מפסיק לעבוד. רקס, שחגג הקיץ יום הולדת 50, היה בעברו ראפר ומנחה ב-MTV ומוכר מסרטי "מת לצעוק", מעולל עכשיו קאמבק מרשים. הוא פשוט נמצא בכל מקום.
בשנה הקרובה נראה אותו במספר סרטים - וגם בעונה השנייה של הסדרה המוצלחת "פוקר פייס" של נטשה ליון, בהפקת רם ברגמן. בפסטיבל סאנדס שייערך בחודש הבא ייחשף "החווה הקסומה", סרט מדע בדיוני בה מככבת לצדו גם קלואי סביני. ובינתיים, עד שכל הטוב הזה יגיע אלינו, אפשר לראות את רקס ב"טיל אדום" שזמין ב-yesVOD (ספריית קולנוע לב), וב"צאי מזה" – מותחן האימה הפסיכולוגי שביימה זואי קרביץ, שנגיש ב-VOD של HOT, סלקום tv ו-yes.
לבד מפלטפורמות אלו אפשר לראות את כישוריו של רקס גם בסדרה תוצרת HBO "זאת פלורידה, אחי", שבה תושבי פלורידה מתראיינים וחולקים סיפורים הזויים וביזאריים שקרו להם, כשהסיפורים משוחזרים על-ידי שחקנים. בנוסף, רקס גם חזר חזור לעמדת המנחה/מגיש - הוא הנהיג את טקס חלוקת הפרסים של האתר אינדיווייר, ובין מקבלי ההוקרות היו ג'ניפר לופז וסלינה גומז. "הסיבה העיקרית שאני נמצא כאן, היא בגלל שהסוכן שלי לא מסוגל להגיד לא לשום הצעה", התלוצץ רקס בנאום הפתיחה שלו.
גם כשנפגשנו במסעדה רוחשת ורועשת על חוף הים של קאן, רקס התוודה שהוא מאושר על המהפך בקריירה שלו. "מאז 'טיל אדום' אני עובד על פרויקטים מיוחדים ואני אסיר-תודה על כך", אמר רקס, "לשמחתי גדלתי והשתניתי - אחרי 25 שנים בתעשייה, אני סוף סוף במקום שבו יש לי ביטחון במשחק וביצירה שלי. אני עושה את המהלכים הנכונים".
מה אתה חושב על המונח קאמבק, שנקשר אליך?
"באמריקה אנחנו אוהבים לראות איך אדם בונה את עצמו - ואז איך הוא נכשל. ואז אנחנו גם אוהבים לראות את הקאמבק. אמריקה אוהבת את המעגליות. זה פשוט יותר מעניין".
בגיל 50, רקס מרגיש שהוא בשל ומוכן להתמיד ולהתאמץ. "בעבר הסיחו את דעתי נשים ומסיבות, וחיפשתי את התענוגות. אבל עכשיו, לראשונה בחיי, אני מחפש לעשות יצירה איכותית ואת הצניעות. לקח לי המון זמן להפוך ל'גבר יהודי טוב' (כך הוא מגדיר את עצמו בעמוד הבית של חשבון האינסטגרם שלו - א.ק), אבל אני סופסוף שם. עדיין יש בי חלק שרוצה להתמרד, אבל אני שולט בעצמי".
אתה יכול לפרט בעניין ההסחות?
"גרתי בהוליווד, איפה שיש נשים יפות ומסיבות, והייתי מגיע לאודישנים עם הנגאובר - לא הייתי לוקח את העבודה ברצינות. ככל שהתבגרתי, גם הגוף וגם הנפש כבר לא יכלו לעמוד בהילולות וההוללות האלה כל הזמן. אז אמרתי לעצמי: 'טוב, הגיע הזמן להתבגר'. אני בר-מזל שאני שחקן עובד, והיום כל האנרגיות מושקעות בעשייה".
וכשאתה מתבונן לאחור יש לך חרטות?
"אם הייתי עושה משהו אחרת, אז לא הייתי כאן עכשיו, אז אני מניח שהתשובה היא לא. כמובן שבעבר פגעתי באנשים וגם אני עצמי נפגעתי. עשיתי המון טעויות - אבל למדתי מהן, וכך, הכל בעצם הביא אותי לרגע הזה, אז אני בסדר גם עם החרטות".
"סיבוב ההופעות עם צ'ארלי שין היה קרקס הזוי"
מעקב אחרי חייו של רקס משול לדהירה ברכבת הרים. הוא נולד בסן פרנסיסקו. מצד אמא שלו הוא יהודי ומסתבר שהשורשים שלו מאוד מעסיקים אותו לאחרונה. "אני לומד המון על שורשיי היהודים-ליטאים האשכנזים. היות וגדלתי עם הורים היפים שלא ממש גידלו אותי - ככל שאני מתבגר, כך אני סקרן יותר ורוצה לחקור וללמוד על העבר המשפחתי. אני רוצה להגיע לישראל ולליטא יום אחד, כי אני צריך ללמוד על המורשת שלי!".
איך הילדות המיוחדת שלך עיצבה את האישיות שלך?
"האופי שלי הוא פשוט תוצר העובדה שאני ילד יחיד. הורי התגרשו כשהייתי בן שנתיים ואבי החורג היה אלכוהוליסט. גדלתי לבד ולכן הייתי צריך לבדר את עצמי, אז הייתי מצחיק את עצמי כל היום. ואולי בגלל זה, גם כיום אני גר לבד".
9 צפייה בגלריה
רוצה ללמוד עוד על המורשת היהודית שלו. סיימון רקס
(צילום: באדיבות Jacopo M. Raule/Getty Images for Fendi)
קס עבד במלגזן במפעל לאריזת תפוחי-אדמה, ניהל רומן עם דוגמנית פנטהאוז – אם יחידנית לילד בן שנתיים - ועבר לחיות איתה בדירה בת חדר באוקלנד, קליפורניה. כעבור שנה, ב-1993, רקס בן ה-19 ראה מודעה בעיתון שחיפשה אחר דוגמנים. הוא נענה להצעה להצטלם בעירום בלוס-אנג'לס. בהמשך, רקס גם הופיע תחת הכינוי "סבסטיאן" בסצנות אוננות של סרטוני פורנו הומואים. "בזמנו, הייתי כל כך צעיר וטיפש שחשבתי שזה מגניב. בגיל 18, אתה לא מקבל החלטות טובות".
מה האמא היהודייה שלך חשבה על ההופעה שלך בסרטי פורנו?
"אה, היא לא התלהבה, אבל היא שמחה על המקום שבו אני נמצא היום. אמא, שהיא היפית מגניבה, תמיד אמרה: 'תעשה מה שאתה רוצה; אתה לא חייב ללכת לאוניברסיטה ולא להתגייס, אם אתה לא רוצה, פשוט לך בעקבות הלב'. אז מאז אני עושה את מה שבלב".
יום אחד, בעוד רקס ליווה את זוגתו הדוגמנית לאודישן, הבחין בו מלהק, ולמחרת הוא כבר היה בטיסה למילאנו, שם החל לדגמן. עד מהרה, רקס השרירי ותכול-העיניים דגמן ועשה פוזות עבור מיטב השמות והמותגים: טומי הילפיגר, קלווין קליין, ורסאצ'ה וליוויס.
ב-1995, רקס התקבל ל-MTV – ערוץ המוזיקה, שהיה אז בשיאו. "מבחינתי להיות VJ ב-MTV היה דבר נהדר. פגשת את כולם. MTV היה לפני המדיה החברתית והאינטרנט, אז הכול עבר דרך הערוץ הזה. כל הראפרים, כוכבי הרוק, הספורטאים, השחקנים שביקשו לקדם את הסרטים שלהם - MTV היה המקום שאליו היית הולך, ואני פגשתי את כולם. ראיינתי את מדונה על השטיח האדום. את טופאק ואת ג'קי צ'אן. הפכתי להיות חלק מהעולם הזה".
9 צפייה בגלריה
איפה מדונה? עזוב, איפה ג'קי צ'אן? סיימון רקס בימי MTV העליזים
(צילום: Brenda Chase Online USA Inc/Getty Images)
ואז, פתאום פיטרו אותך אחרי שנתיים.
"יום אחד קיבלתי שיחת טלפון שהערוץ פיטר ארבעה VJ בבת אחת - הם תמיד היו עושים 'בדק בית' ומפטרים במכה. בעצם, זו הייתה ברכה עבורי, כי לא נתקעתי בבוקסה של תעשיית האירוח".
רקס המפוטר זומן על ידי הבמאי גאס ואן סנט לאודישן ל"סיפורו של וויל האנטינג". "נבחנתי עם מאט דיימון בשביל תפקיד קטן, והאמת שעשיתי אודישן מזעזע. גאס אמר: 'אתה לא מוכן לשחק, אבל כדאי שתלך לבית ספר למשחק כי יש בך איזה משהו'. אז באמת הלכתי".
וזה בהחלט השתלם. ב-1999 רקס שובץ לסדרה הקומית "ג'ק וג'יל", בה כיכבה אמנדה פיט. רקס גילם את מייקי רוסו, הברמן הפלספן. מאז עשה תפקיד אורח בסדרות "פליסיטי", "משמר המפרץ" ועוד. ב-2003 רקס הצטרף ל"מת לצעוק 3", המשכון נוסף לפארודיה המצליחה על סרטי אימה. מאז רקס הופיע בשני סרטים נוספים בסדרה, שחשפו אותו לקהל רחב יותר וריפדו את חשבון הבנק.
רקס לא הסתפק בכך והחל עם שני חברים, בתור בדיחה, קריירה של ראפר – הם יצאו להופעות תחת הכותרת "דירטי נאסטי", ואפילו חיממו את רד הוט צ'ילי פפרז. המסעות באמריקה ובעולם פגעו בעבודתו כשחקן. רקס גם קישט קליפים אחדים, כולל "טיק-טוק", להיט הענק של קאש, והצטרף לסיבוב ההופעות ב-2011 שערך חברו צ'ארלי שין, אשר שיחק לצדו ב"מת לצעוק 3". "זה היה קרקס הזוי. מופע-חרא, וצ'ארלי דיבר שטויות. הקהל צעק: 'תחזירו את הכסף'".
"תמיד האמנתי בעצמי, אבל אני לא חושב שמישהו אחר ראה את זה בי"
הקריירה המגוונת סבלה ממורדות, גם בגלל אותן "הסחות" – מסיבות, נשים וכל הג'אז הזה, שעליהן הוא מדבר בחופשיות. לא מפתיע שרקס נקלע מדי פעם למדורי הרכילות. למשל, יוחס לו רומן עם פריס הילטון שאיתה הופיע בעבר בסרט. רקס הכחיש וטען שהם "רק ידידים ומחזיקים ידיים". בעיקר זכורה השערורייה מ-2020, שבה הייתה מעורבת לא אחרת מאשר מייגן מרקל, רעייתו של הנסיך הארי.
"צהובון בריטי הציע לי המון כסף (70 אלף דולר - א.ק) כדי שאתראיין ואספר ששכבתי עם מייגן, שאיתה הופעתי לפני כמעט 20 שנה בסדרה CUTS. אמרתי שאני לא מוכן לעשות את זה. הסיפור הזה דלף החוצה' ואז יום אחד קיבלתי לתיבת הדואר מכתב יפה כזה מ'בית וינדזור'. אמרתי לעצמי: 'בית וינדזור?'. פתחתי את המעטפה והיה שם מכתב בכתב יד: 'סיימון, אני ובעלי רוצים להודות לך. התקשורת הורסת לנו את החיים כבר תקופה ארוכה, ואתה עשית את הדבר הנכון. אנחנו מודים לך שהיית אדם הגון, יש לזה חשיבות עצומה עבורנו'. לקחתי את המכתב ומסגרתי אותו, כי הוא ממייגן מרקל! וזה כתב היד שלה, היא באמת כתבה אותו. זו הייתה תקרית סוריאליסטית לגמרי, אבל הרגשתי טוב שעשיתי את הדבר הנכון. יכולתי לשקר ולעשות כסף, הרי כולם עושים את זה".
מאז הנסיך הארי ומייגן עברו לא מעט.
"זו הבעיה עם פרסום, נכון? יותר מדי תשומת לב עלולה להיות דבר מסוכן, הנסיך הארי ומייגן נמצאים כמובן בראש הפירמידה. הם לא יכולים לחיות חיים נורמליים, והאמת שאני מרחם על אנשים ברמה הזו. אני לא מקנא בהם. זה עצוב".
ואולי בגלל החשש מקשיי התהילה והפרסום, רקס בחר לחיות בג'ושוע טרי במדבר מוהאבי, קליפורניה.
למה לכל הרוחות בחרת לחיות במדבר?
"גרתי בלוס-אנג'לס במשך 20 שנה. היית פעם שם?".
כן, מספר פעמים.
"אז הנה, עכשיו אתה מבין למה עזבתי. אחרי 20 שנה שתגור שם, אולי כבר לא היית כל כך מחבב את העיר. פשוט נשבר לי. כולם גרים בלוס-אנג'לס מסיבה אחת בלבד: כדי להצליח בתעשיית הבידור ולהתפרסם. כולם עובדים על סרט. נהג האובר דוחף לך תסריט, המלצר אומר: 'היי, בוא תשתתף בסרט שלי', וזה מעייף ומתיש. עיר מאוד חדגונית. אני מעדיף לגור במקום שבו יש יותר אנשים אמיתיים. אחרי שגרתי בערים עם יותר מדי רעש וגירויים עברתי לאמצע שום מקום בשביל השקט והשלווה. במדבר, אני יכול לשחרר את הלחץ ולהטעין את עצמי באנרגיות חדשות - אני מתפנן, עובד על תסריטים, יוצא לריצה ונהנה מהשקט. ואז אני יכול לנסוע שעתיים לפגישת עבודה בלוס-אנג'לס - וזה מושלם. אחרי צילומים, אני חוזר לביתי במדבר לשבוע-שבועיים להירגע, ואז שוב אני יכול לשוב לגן החיות האנושי".
רקס מעיד שהוא חב הרבה לשון בייקר, הבמאי שליהק אותו ל"טיל אדום". הסרט עוסק במייקי סייבר, כוכב פורנו (רקס) דועך ומרושש שחוזר לעיירת הולדתו בטקסס, ומשתקע בבית האקסית שלו – כוכבת פורנו לשעבר, ומתחיל לעבוד כסוחר סמים. הוא גם מתאהב בנערה בת 17 וחולם להפוך אותה לכוכבת פורנו. "בקיץ 2020, בשיא מגפת הקורונה, שון בייקר פנה אליי ישירות, לא דרך סוכן או מנהלים, והציע את התפקיד הראשי. באותה תקופה הכול היה הפוך והרגיש כאילו העולם נגמר. כמו חלום מוזר. ההצעה של שון התאימה לנרטיב של העולם המוזר שבו נמצאנו. הבנתי שזו הזדמנות מצוינת, למרות ששון הבהיר שזה יהיה סרט דל-תקציב בתנאי גרילה".
רקס התחבר לדמות האנדרוג של גיבור "טיל אדום", ולא בהכרח בגלל שהוא כוכב פורנו. "שון אמר: 'ליהקתי אותך בגלל הכישרון שלך, אבל גם סיפור הרקע שלך בתחום עזר'. מייקי סייבר היה יכול לעסוק בכל תחום. לא רק בפורנו. הוא מניאק, שמוק. אני רואה המון טיפוסים כאלה גם בקרב שחקנים בהוליווד. הם בכל מקום, אני בטוח שהם קיימים גם בתחום שלך".
העלילה מתרחשת במרוץ לנשיאות 2016 ורקס מוצא דימיון בין מייקי סייבר לדונלד טראמפ. "שניהם נרקיסיסטים אמריקאים הזויים. טראמפ הוא תוצר לוואי של הבעיה, שהיא אמריקה וקפיטליזם ותאוות בצע. מייקי גם כזה, פשוט אין לו את ההצלחה של טראמפ".
רקס מעיד ש"טיל אדום" היה "חוויה משנת-חיים. אנשים התחילו לראות אותי באור אחר והחלו לכבד אותי כשחקן אמיתי ולא רק מצחיקן. תמיד האמנתי בעצמי, אבל אני לא חושב שמישהו אחר ראה את זה בי. הטלפון פשוט לא צלצל".
אחרי "טיל אדום", הטלפון לא הפסיק לצלצל. הרבה דלתות נפתחו בפניו והוא משופע בהצעות, אבל "עדיין אני בוחר סרטים לפי תחושת-בטן, ועל בסיס דבר אחד בלבד: האם אני ומשפחתי וחבריי היינו רוצים לראות את הסרט. גם אחרי 'טיל אדום', במקום ללכת על תפקיד ראשי בסרט גרוע, הלכתי לפעמים לתפקיד קטן בסרט טוב. האמת היא שככה פספסתי לא מעט כסף. במשך שנים ארוכות היה לי ביש-מזל לעשות סרטים שאף אחד לא אהב, ועכשיו אני זוכה לבחור בסרטים איכותיים על בסיס התסריט, היוצר, הקאסט".
9 צפייה בגלריה
עכשיו הטלפון מצלמל, ועוד איך מצלצל. רקס (במרכז) בבכורת "טיל אדום" בפסטיבל קאן
(צילום: Kate Green/Getty Images)
אתה גם נראה נהדר. מה הסוד?
"אוכל בריא ושכיבות סמיכה. מאחר ואני גר הרבה בחדרי מלון, אז אני עושה שכיבות סמיכה, יוצא לריצה ומתרחק ממסיבות".
בגיל 50 חשוב לרקס גם לשקם את הקשרים עם אביו. "אבא עזב את הבית כשהייתי בן שנתיים, והוא אף פעם לא היה שם, אבל בשנים האחרונות פיתחנו מערכת יחסים קרובה יותר, אחרי שלא התראנו הרבה זמן. אני רוצה לשבור את הטראומה הדורית ולשפר את היחסים, אז אני משתדל לראות אותו כמה שיותר, לפני שיהיה מאוחר מדי".
החיים בבתי מלון ובמדבר, וחגיגות היובל, גורמים לו להתבונן באמריקה של היום. ויש לו לא מעט השגות ותובנות. "במעגל החברים יש אנשים משני הצדדים – דמוקרטים ורפובליקנים, שנבדלים זה מזה תרבותית. אנחנו חיים במדינה מאוד שסועה, ואישית אני אוהב את שני הצדדים. לטעמי יש אנשים טובים ורעים בשני צידי המתרס. לדעתי אמריקה משתגעת משני הקצוות כרגע, אז אני מעדיף לשבת ולהסתכל על כולם מתחרפנים, לרשום לעצמי בצד הערות ולא להתערב".
ומה הסקת מהתבוננות שלך?
"השאלה המתעוררת היא האם החלום האמריקאי מת? זה בהחלט אפשרי. או שהוא בתהליכי גסיסה או שמדובר בתהליך מעגלי - ואולי החלום הזה יקום לתחייה בהמשך, מי יודע, או אולי אנחנו בשלב הסיוט האמריקאי.
9 צפייה בגלריה
תובנות שנלוות לחיים במדבר. סיימון רקס
(צילום: באדיבות Pascal Le Segretain/Getty Images)
"תמיד אמרתי שהחלום האמריקאי הוא הסיוט האמריקאי, שכולם מחפשים את הדברים הלא נכונים. התרבות שלנו מאוד מאצ׳ואיסטית ונרקיסיסטית, ואתה חייב לקנות את הבית, לעשות כל מיני דברים ולציית לחוקים שאני לא מסכים איתם. יחד עם זאת, היתרון באמריקה הוא שאתה יכול לבחור את הדרך שלך, לעשות את מה שאתה רוצה. אני, למשל, הלכתי בכיוון ההפוך מכל התכתיבים".
רקס נמנע מלצפות בחדשות. "האמא היהודייה שלי יושבת בבית וצופה בחדשות כל היום והיא בלחץ. אז נאלצתי לומר לה: 'אמא, תפסיקי לצפות בחדשות, ואז תהיי פחות בלחץ'. כרגע ארצות הברית נורא אלימה, עם המון בעיות נפש. אני מכיר אנשים שלא רוצים שהילדים שלהם יילכו לבית הספר בגלל האלימות הגואה. כל אימפריה נופלת, ואולי אנחנו רואים עכשיו את תחילת הסוף של האימפריה האמריקאית. ואולי זה דווקא משהו טוב. אני מקווה שהכול מעגלי והדברים ישתנו ויחזרו לסוג של נורמליות".
