בחנייה הצמודה לבית הפרטי שבו הוא מתגורר עם משפחתו בפתח תקווה ניצבת מכונית מרצדס לבנה, מנקרת עיניים. רכב מרשים שתואם את מעמדו בשנים האחרונות - כוכב ריאליטי מצליח, הזוכה הגדול מהעונה הטעונה ביותר בתולדות "הישרדות". אבל אסי בוזגלו לא מחפש תשומת לב ומבטים מלאי קנאה. רק להגשים חלומות. "עד עכשיו לא העליתי סטורי אחד עם הרכב", הוא מדגיש. "הייתי יכול להעלות תמונה שלי בפוזה של מיליון דולר, אבל לא עשיתי את זה. מכונית מרצדס הייתה אחד החלומות הגדולים שלי, וניסיתי לעשות את זה הכי בשקט שיש. שברנו ביצים על הגלגל האחורי וזהו, נגמר. אם אפשר להגשים חלומות בעבודה קשה – זה הזמן. מה, אני אחכה לגיל 70-60?".
גם בלי לחכות לגיל 60, לקח לו לא מעט זמן להגשים את החלום הזה. עד לפני כמה שנים, כשעדיין לא החזיק בטייטל של כוכב טלוויזיה אלא של כדורגלן מקצועי, הוא הסתובב במכונית סוזוקי ישנה (מודל 87', אם תהיתם), שהשאיל לו אביה של אשתו עדי. הוא נהג לחנות רחוק מהמגרש כדי שלא יראו שהוא מתגלגל על הכביש ברכב עם פז"ם בן כמעט שלושה עשורים על הכביש. בכל זאת, הייתה תדמית לתחזק: כדורגלן בליגת העל (לפחות חלק מהקריירה שלו), בן לסוג של משפחת אצולה בכדורגל הישראלי. "לא היה לי כסף לאוטו", הוא מספר. "קיבלתי אז שכר של כעשרת אלפים שקל, ושום דבר לא הספיק לכלום. היו הרבה חובות מהעבר, מתקופות שבהן נפגעתי מהלנת שכר. כל חודש כמה אלפי שקלים הלכו לכיסוי חובות. אתה יודע מה זה הלנת שכר? זה לרדוף אחרי הזנב של עצמך כל הזמן, ולא להצליח להרים את הראש מעל למים".
המצב הזה גבה ממנו מחיר, לא רק בחשבון העובר ושב. "לעדי היה קשה מאוד עם המצב הכלכלי, וזה אחד הדברים שגרמו לנו להתפוצץ", הוא נזכר. אותו פיצוץ שעליו הוא מדבר, הוא למעשה כפול - שתי פרידות ממושכות שעברו בני הזוג, בכל פעם לתקופה של חצי שנה או יותר. "באותה תקופה היא הייתה ילדה ולא ידעה איך להכיל את המקצוע שלי", הוא טוען. "היה לה קשה עם זה שאני קם בבוקר, הולך לאימון של שעתיים, אולי עושה עוד איזה אימון בחדר כושר וזהו, חוזר הביתה. וכל זה בזמן שהיא צריכה לצאת לעבוד כל יום משמונה עד חמש. היא לחצה עליי שאשלב עוד משהו. לה ולמשפחה שלה היה קשה עם דפוס ההתנהגות הזה שלי. אני זוכר שישבתי יום אחד ואחותה תקפה אותי – 'לך תעשה עם זה עוד משהו'. אני? שגדלתי מגיל אפס עם כדור, את אומרת לי לעשות עוד עבודה? זה לא משנה שהכסף לא הגיע: אני מקצוען, זה מה שאני יודע לעשות".
ובכל זאת, הוא ניסה. "היו לנו המון מלחמות בקטע הזה, ובשלב מסוים אמרתי לה - 'רק בשביל להראות לך אני אשלב עוד עבודה'", הוא משחזר. "אז הלכתי לעבוד בחנות נעליים. זה היה לי כל כך קשה. אתה קם, הולך לאימון ואז הולך לעבוד בחנות. אסור לך אפילו לשבת. אז קרעתי את התחת - והבאתי הביתה משכורת של 1,350 שקל. כשקיבלתי את הצ'ק רציתי לבוא אליה ולהגיד לה, 'הנה, זה מה שקיבלתי'".
אחרי הניסיון הלא ממש מוצלח כמוכר נעליים, הוא ניסה אפיק מקצועי נוסף - הפעם כשליח. "חבר שלי, שיש לו סניף של רשת חנויות פרחים, הציע לי לעשות קצת משלוחים", הוא מספר. "זה היה בתקופה ששיחקתי במכבי נתניה ועליתי איתם ליגה - אבל מה לעשות, צריך כסף. הבאתי משלוח למישהו, דפקתי בדלת והוא פותח ואומר לי, 'אמא'לה, אסי בוזגלו ממכבי נתניה, מה אתה עושה פה?'". בוזגלו התחמק בתירוצים: "אמרתי לו, 'אח שלי, יש לי סניף של חנות פרחים ונתקעתי בלי שליח'. הוא כבר התכוון לתת לי טיפ, ומהבושה אמרתי לו שאני לא צריך. זה לא שאני חושב שצריך להתבייש במקצוע כמו מוכר נעליים או שליח פרחים. אבל ברגע שאתה מפורסם ובכותרות, פה נכנסת הבושה. כי מכירים אותך כמשהו אחר".
ביקשת עזרה מהמשפחה?
"הייתה עזרה. אבא שלי (כדורגלן העבר יעקב בוזגלו, ר"ב) תמיד עזר, וההורים של עדי עשו קניות אקסטרה בשביל להביא לנו חלק. עדי הייתה המפרנסת העיקרית ותמיד האמינה שנצליח לצאת מזה".
זה פגע לך באגו?
"ברור. גם אם לא סיפרתי לה. אבל לא היה לי ספק שזה יגיע. בשונה מעדי, עברתי כמעט הכול בחיים. עברתי דירות, עברתי קבוצות. גרתי בדירת חדר ובדירות מפוארות יותר. היא לא, גרה כל החיים באותו בית".
"אסי ואני גדלנו בבתים שונים", מסכימה עדי, שמצטרפת לשיחה בשלב זה. "אצלי ההורים היו שכירים, יצאו כל בוקר לעבודה וחזרו הביתה עם משכורת. זה מבחינתי בית נורמטיבי. אצל אסי זה הפוך מאיך שגדלתי. בהתחלה זה נחמד, אתה לא מייחס לזה מקום גדול בחיים שלך. אבל עם הזמן מגיעה ילדה לעולם, והמשכורת שלך נשארת בגדר המלצה. אולי ישלמו לך. מה זה אולי? יש שכירות, את בעל הבית לא מעניין אם הלינו לך שכר. זה הכדורגל, אי אפשר איתו ואי אפשר בלעדיו. הרי בלי הכדורגל הוא גם לא היה השורד האחרון".
הזכייה ב"הישרדות" השאירה את המצוקות האלה מאחוריהם, וריפדה את חשבון הבנק שלו במיליון שקלים. ודקות התהילה וההצלחה שלו לא נעצרו שם - בימים אלה הוא מככב בעונה החדשה של סדרת הדוקו-ריאליטי "הבוזגלוס" (שתעלה ביום ב', ב-yes). אבל החשש עדיין שם, ובוזגלו לא מאבד אחיזה במציאות. "תמיד אני עם הרגליים על הקרקע", הוא מבהיר. "אי אפשר לדבר על 15 דקות של תהילה אצלי – אני כבר חמש עונות עושה טלוויזיה, וחתום לעונה שישית עם אופציה לשביעית. עשיתי מהלכים עסקיים טובים – השקעתי במתחם משרדים, קניתי מגרש, השקעתי בסניף של גלידריה בתל אביב".
הפריצה הגדולה שלו לעולם הטלוויזיה הגיעה לפני יותר מחמש שנים. בוזגלו ובני משפחתו - מלבד אביו הכדורגלן הוא גם אחיהם של הכדורגלנים מאור ואלמוג בוזגלו, ושל מאמן הכדורגל לשעבר אוהד בוזגלו - קיבלו סדרת דוקו-ריאליטי משלהם, שתלווה את המשפחה בדרמות של חייה. בהתחלה, הציפייה הייתה שהעוגן המרכזי יהיה מאור, הכדורגלן המצליח ביותר במשפחה. אבל עד מהרה אחרים החלו לגנוב את ההצגה: האחים, ההורים ובנות הזוג. וכבר מהעונה הראשונה, אסי החל להתבלט. אחר כך הגיעה ההצעה מ"הישרדות" – זו ששינתה את חייו. לא רק בגלל המשחק האסטרטגי המבריק שלו, אלא בעיקר בזכות הדרמה שחתמה את העונה, כשבוזגלו – יחד עם הפיינליסטים ירדן ג'רבי ועידן חביב – עשה היסטוריה וגרם לפסילת קול של מושבע בתוכנית הגמר, בגלל חשד להצעה כספית תמורתו. כעת, כשהזכייה בכיס והדרמה מאחוריו, בוזגלו חושף מה קרה אז, דקה אחרי דקה, באותה פרשה שנחשפה לראשונה ב-ynet.
"ישבנו על האי בפיליפינים, רגע לפני מועצת השבט האחרונה - ירדן, עידן, ישראל אוגלבו ואני", הוא משחזר. "לא היו מצלמות בסביבה, לא היו אנשי צוות. רק ארבעתנו. ואז ישראל אמר, 'אל תבנו על הקול של בני'. שאלתי אותו למה, והוא ענה: 'הצעתי לו כסף'. עכשיו, יכול להיות שהוא עשה את זה בקטע אסטרטגי. אבל ניסיתי לשחזר - מה יכול להיות אסטרטגי בזה, בעצם? מה הוא עשה בשביל בני? כלום. אני הבאתי לבני את אשתו חגית, אני הדחתי בשבילו את זהר שטראוס, ויותר מזה - היה לי חיבור איתו מההתחלה, כי הוא לא שומע טוב וגם עדי לא שומעת טוב. על הרקע הזה התחברנו".
אז כשישראל אומר לך את זה, מה אתה מבין למעשה?
"אני מבין חד משמעית שיש פה הצעה כספית. וכל אחד שיודח ויקבל הצעה כספית יגיד לעצמו, 'מה יש לי להפסיד? עדיף כבר לקחת כמה שקלים'. ישראל סיפר לי ארבע פעמים שהוא לקח ככה את בני. לפעמים בצחוק, 'אתם יכולים לשכוח מבני', כאלה. ואני מבחינתי בניתי על הקול שלו, כי עשיתי בשבילו כל כך הרבה במשחק.
"אז כשישבנו ארבעתנו וישראל אמר את זה - ירדן, עידן ואני הרגשנו אי נוחות מטורפת. עבדנו כל כך קשה, אנחנו יודעים מה החוקים של המשחק, מ-א' ועד ת'. ואני בא מהכדורגל - אצלי הכול ישר. ירדן אלופה אולימפית, היא כמו סרגל. ועידן, אתה לא צריך שאגיד לך איזה בן אדם הוא. ופתאום תחושה מטורפת של אי נוחות. אבל אתה אומר לעצמך, אולי בני יעשה את הדבר הנכון בסופו של דבר".
אף אחד לא שמע את השיחה הזאת?
"לא, ארבעתנו וזהו. הרגשנו אמא'לה. ושתבין, גם אחרי מועצת הגמר הפרידו אותנו מהשבט, אחרי שעזבנו את האי של המשחק. אחר כך ישבנו ישראל, עידן ואני, וישראל חזר על זה. ושוב, רק אנחנו שומעים. בשלב הזה יכולנו לקרוא להפקה ולשאול איך זה יכול להיות, אבל היינו בסערת רגשות. קיוויתי שבני לא יעשה את המהלך הזה. היו לי מלא אפשרויות בראש, ובסוף אתה רק רוצה לחזור הביתה ולסיים את כל הסבל הזה".
בוזגלו חזר לארץ מהצילומים. בינתיים חזרו ללוות אותו בביתו המצלמות של "הבוזגלוס", וכל הזמן הזה הוא ממשיך להסתובב עם תחושה לא טובה. "אני מגיע, מעכל את הדברים, לא ישן טוב בלילה", הוא נזכר. "בני נכנס לי ללב - ואני לא יודע מה הוא עשה. זו הייתה תקופה מתסכלת".
אז החלטת ללכת לבית של בני ברוכים יחד עם רגב הוד באמצע הלילה. מה היה שם?
"נכנסנו, הוא אירח אותנו יפה, והייתה שיחה טובה. הוא אמר לנו - 'הייתה הצעה של מאה אלף שקל, אבל הקול שלי לא נפל על זה'".
כלומר, הוא מספר שישראל הציע לו כסף - אבל שהוא לא החליט להצביע לו בגלל הכסף.
"כן. אני אומר לו, 'בני, עזוב מה נפל ומה לא, אם אתה מסתכל בצורה יבשה על הדברים זה חמור מאוד, כי אתה עכשיו אומר שזה לא נפל על זה. אתה לא תגיד שהקול שלך נפל על הצעה של מאה אלף שקל'. עכשיו, אני לא יודע מה היה בין בני לישראל, אם הוא נתן לו את המילה שלו שיצביע לו. יש משהו שעידן, ירדן ואני יודעים - והיום אני יכול להגיד שגם ההפקה יודעת - וזה שלא פוסלים סתם קול למתמודד".
בשלב הזה, אחרי שבני מודה שיש הצעה, אתה עדיין לא הולך להפקה?
"לא".
למה?
"רציתי שהם ישימו את זה על המסך. חיכיתי כל העונה כי זה היה בסוף. שתבין שזה ריאליטי ראשון שלי, אני לא יודע איך להתנהל, 'הבוזגלוס' זה משהו אחר. פה אתה חתום על חוזה ואתה קורא מ-א' ועד ת' את החוקים, ובסוף אתה מרגיש מרומה. הימים עוברים, וירדן, עידן ואני לא מדברים בינינו על הסיפור הזה. היחיד שהיה בסוד העניינים זה רגב. כולנו יודעים שהיה משהו, אבל כולנו גם מקווים שההצבעות יהיו טהורות. אתה מבין? אולי בני לא יהיה מונע מזה, זה מה שחשבנו. אז העונה התקדמה ופתאום בפרק שהם יושבים בבקתה וישראל אומר לבני, 'אני אצ'פר אותך', נפל לי משהו. אבל אני עדיין לא מחליט לעשות משהו. זה היה משהו כמו שבועיים וחצי לפני הגמר".
מתי אתם כן מחליטים לפעול?
"בשלב הזה אני מקבל שיחת ועידה בזמן שאני בסלון בבית, מירדן ועידן. הם שואלים מה הולך, אני עונה להם 'הכול טוב'. הם אומרים, 'ומה עוד?' אני אומר, 'כלום, מה עוד?' והם שואלים אם אני רוצה לעשות משהו עם הקול הזה של בני".
אז עידן וירדן הם אלה שיזמו?
"כן, חד משמעית. אני לא ישן לילות שלמים, מרגיש שמשהו מתפקשש לי. אם אתה לוקח את עידן, ירדן ואותי - אנחנו הכי אמינים שיש. בשיחה ההיא הם אומרים לי, 'אתה לא רוצה לעשות משהו עם בני וישראל?' ואני אומר להם, 'חבר'ה, אני לא יודע, מה ששלי שלי ומה שלא שלי לא שלי'. ירדן אומרת, 'יודע מה? גם אצלי זה ככה'. אז סיכמנו שנראה מה יהיה, וככה השיחה נותקה".
כלומר החלטתם לא לעשות כלום?
"זה נשאר באוויר. עוברים כמה ימים, כבר ממש קרוב לגמר, ואני מקבל פתאום משום מקום הארה כזאת לדבר איתם עוד פעם, שיחת ועידה. הפעם אני אומר להם, 'יודעים מה? אני אתכם'. ולמה? נזכרתי שאבא של ירדן אמר לי 'אסי, תזכור מה אני אומר לך, פעם קרה שמישהו עבד עליי ולא התלוננתי ועד היום אני בוכה על זה. אני מציע לכם - אתם יודעים מה היה שם, תציפו את זה'. ואמרתי לירדן שאני עם אבא שלה. שאם אנחנו לא נציף את זה אנחנו נבכה. ואז החלטנו ללכת ולהציף את זה מול ההפקה".
השלושה ערכו פגישה עם ההפקה, ובה הנושא עלה לראשונה מול בכירים בתוכנית. "אני לא נכנס למה שהיה בשיחות פנימיות. אבל בשיחה הזאת ההפקה הבינה שהם צריכים להתחיל לבדוק", הוא אומר. "השיחה הזאת נשמרה בסוד. אף אחד לא ידע עליה. וגם אחריה הייתה תחושה שאנחנו יורדים מהסיפור הזה".
ואכן, מיד אחרי השיחה עם ההפקה, שלושת הפיינליסטים לא עשו שום דבר נוסף - עד שבוזגלו החליט להתייעץ עם חבריו, עורכי דין. "הם אמרו לי, 'שודדים ממך או מירדן או מעידן מיליון שקל כי הדבר שקרה הוא פשוט נגד חוקי הפורמט'".
אתם קובעים פגישה שנייה?
"כן. אני מגיע עם שני עורכי דין ואיש יחסי הציבור שלי, ירדן מגיעה עם אבא שלה ועידן בא לבד".
באותם רגעים, כשאתה מול המפיקים ואתה יודע שאתה יכול להיות מקום ראשון, מה אתה מרגיש?
"תראה, הרבה אנשים אמרו לי - 'אסי, עשית עונה גדולה. יש מצב שתזכה באהוב הקהל, ותראה את כל אלה שסיימו במקום השני, הם יותר מדוברים מהמקומות הראשונים'. ואיפשהו אני מרגיש בלב שלי לא מסופק בכלל. זה כמו בכדורגל - תנצח אותי על המגרש, הכול טוב. אבל אם אתה מנצח אותי בדברים אחרים, לא סבבה. בהתחלה זה לא היה בראש שלי לעשות עם זה משהו, עד שהם התקשרו והציתו את זה. אבל מאותו רגע - רציתי צדק. בהתחלה זה הרגיש לי טוב מדי, גם האהבה מהקהל, גם המשחק האסטרטגי שלי. אולי בגלל זה הסתפקתי במה שיש וויתרתי על הזכייה. אבל ברגע שהחלטתי ללכת על זה, הלכתי עד הסוף, כי אני כזה".
אז זה היה מאבק על צדק?
"חד משמעית צדק. אין דבר כזה 'מגיע', במיוחד לא ב'הישרדות'. לרוב, כל מי שעשה את העונה לא זכה. רציתי צדק, פשוט. בטיימינג הזה המיליון לא עשה את ההבדל כמו להרגיש שאתה השורד האחרון. זה לא קם ונפל על הכסף, זה יותר על העניין עצמו".
לדבריו של בוזגלו, את הפגישה הדרמטית והמכרעת עם ההפקה סיימו ג'רבי, חביב והוא בלי לדעת באופן ברור מה הולך להיות בגמר. "לא ידענו כלום עד השידור החי", הוא מדגיש. "ביום חמישי בערב סיימנו את הפגישה, ולא קיבלנו תשובה. הם אמרו שיעשו את הבדיקות שלהם. רק בשידור הבנו שפוסלים את הקול של בני".
איך הרגשת?
"באותו יום הייתי בהיי, אבל אני יכול להגיד לך שבמחשבות של אחרי, נפגעתי, כי הסיפור הזה לקח את הפוקוס מהזכייה שלי. וואלה עשיתי עונה גדולה ומדהימה, ובסופו של דבר, אנשים מתחילים לדבר. בשורה התחתונה יש חוקי פורמט. אני עכשיו ארבעה חודשים אחרי הגמר, ואני יכול להגיד שהסיפור הזה חולל אפקט מדהים על הפורמט. אף אחד לא יעשה דברים כאלה יותר. הכול נקי, כי אצלנו הכול צף".
ישראל דיבר איתך מאז?
"לא. למחרת הגמר היינו באותו חדר במסיבת עיתונאים, הוא התראיין לידי ולא החלפנו מילה. גם אני העדפתי לא לדבר. איך שאתה לא הופך את זה, זה לא פשוט. ביום כיפור שלחתי לו הודעה. שאלתי 'איך אתה? מאחל לך גמר חתימה וטובה וצום קל'. הוא אפילו לא החזיר לי תשובה. בגלל זה הורדתי לו עוקב באינסטגרם. אגב, הוא לא הוריד לי".
למה שלחת לו את זה?
"ישראל היה חבר, יש לנו שפה משותפת. יודעים לנהל שיחות עומק ביחד, לצחוק ביחד. הוא היה כמו אח קטן בשבילי. אבל אתה לא זורק משחק בגלל חברות".
הוא מחוק מבחינתך?
"אף אחד לא מחוק מבחינתי. גם לא אלה איילון, שתפסה צד. היא אכזבה אותי, הרבה אכזבו אותי. מי שמחוקה באמת זאת רק חגית, אשתו של בני".
למה?
"בזמן שאנחנו על הבמה, כשגיא זוארץ הקריא את ההודעה, היא ישבה שולחן ליד שולחן עם אשתי. כשהיא ראתה שביטלו את הקול של בני, היא קמה מול עדי ואמרה - 'אתם משפחה של מסריחים, אתם משפחה חולה'. מה, הפסדת מאה אלף שקל אז את מדברת ככה? עדי החליטה לא לענות לה. אני לא רוקד על דם של אף אחד. אם קרה כל מה שקרה, המערבולת הזאת - זה שלי! למה שזה יהיה של מישהו אחר? ההוכחה הכי טובה לכך - כשישראל ואני היינו ראש בראש, יצא 3-6 לי. היה לי ברור שעידן וירדן יצביעו לי".
הייתה סערה בסיום?
"ירדתי למטה לחדר ההלבשה והייתי לבד. הלא מאוכזבים בירכו, והמאוכזבים הלכו. כמו בכדורגל. עידן פרגן לי בענק, אין נסיך כזה. וגם ירדן אמרה לי 'כל הכבוד, מה שצריך לקרות באמת קרה'".
אתה חושב שאתה מודל לחיקוי?
"אני מתחיל להבין שכן".
לאסי ועדי שלושה ילדים - הגדולה שבהם, אייר, תחגוג בקרוב 14 וכבר מוכרת היטב לצופי "הבוזגלוס". כשהוא מקבל תזכורת שהיא בגיל ההתבגרות ונשאל איך הוא מרגיש עם זה, הוא עונה: "אני על זה. אנחנו חברים טובים".
ואיך תגיב כשהיא תביא חבר הביתה?
"יש לה חבר. אני פרימיטיבי ולא מתבייש בזה".
מה זה אומר? הדלת יכולה להיסגר כשהם לבד?
"לא. אני רואה מה קורה ברשתות החברתיות. יש לי את הקוד של האינסטגרם שלה, אני עוקב אחרי הכול. גם כשהיא יוצאת לפעמים אני הולך לראות מה היא עושה. אני סומך על הבת שלי, אבל אני עם היד על הדופק".
אז אתה כן יכול לתת לה לסגור את הדלת.
"כן, אבל אני מעדיף להיות פרימיטיבי מאשר לבכות אחר כך. אני רואה מה הולך בחוץ, היא מספרת לי מה קורה בשכבה שלה. ילדים מעשנים, שוכבים, שותים".
אז הדלת זו מטאפורה?
"כן, מטאפורה. אני מעדיף שהדלת תהיה פתוחה. אם ארגיש שיש לי מועקה בלב בזמן שהדלת סגורה, אני אפתח את הדלת. ויכול להיות גם שזה לא יקרה. הזמנים השתנו, ואני סופר ליברלי בדברים מסוימים - אבל בדברים אחרים, שיגידו שאני פרימיטיבי, אין בעיה. יש דברים שבהם על הטעות הכי קטנה נבכה שנים, אז למה לא להיות אחראים יתר על המידה? אם תשאל אותה, היא תגיד שאני החבר הכי טוב שלה".
בני ברוכים סירב להגיב לדברים, תגובתו של ישראל אוגלבו טרם התקבלה.